פסטיבל הסרטים היהודי של הסיליקון וואלי 2020: רשימת הסרטים המומלצים לצפייה אצלכם בסלון

מאת: דלית גבירצמן

עבורי, הזמן הקולנועי תמיד היה ותמיד יהיה זמן של קסם. כפי שקיים פסקול מוזיקלי המלווה את סיפור חיי, כך אוכל לצייר מפת דרכים ובה יופיעו כל הסרטים שהציתו את דמיוני, הזינו את נפשי ועוררו בי מחשבה והשראה בכל תקופה ובכל שלב משמעותי בחיי. לעולם לא אשכח את הסרט הראשון ששינה את כל מה שחשבתי עד אז על קולנוע (״81/2״ של פליני), את הסרט שראיתי בדייט הראשון עם האיש היקר (״מצבים משתנים״ בסינמטק תל אביב), את הסרט הראשון שצפינו בו כשרק הגענו לקליפורניה (״אמריקן ביוטי״) ושכמעט וגרם לי בזמנו לשקול לשוב על עקבותי, וכן עוד סרטים רבים מספור שהטביעו בי את רישומם. מאז ועד היום, אני מוצאת בקולנוע את האמנות החזותית, שבאורח פלא, תמיד מצליחה לשאוב אותי לעולמות רחוקים ודמיוניים או לשקף את המציאות ולעסוק בנושאים חשובים ואקטואליים, הוא מהווה משל, סמל ומטאפורה לרעיונות נשגבים, ואף מספק את המינון הנכון של אסקפיזם, בידור והנאה. בתוך אולם הקולנוע החשוך אפוף ריחות הפופקורן, מול המסך העצום, הצלחתי למצוא את כל אלה ועוד.

מכל התסריטים של סרטי האימה הגדולים ביותר, אף לא אחד יכול היה לחזות עולם שבו מגפה עולמית תשנה את אורחות חיינו, שכולנו נהיה מוגבלים ומסוגרים חודשים בביתנו ושאולמות הקולנוע יוותרו ריקים מאדם. הקורונה השתלטה על חיינו וגזלה מאיתנו הרבה תוכניות, חלומות, חיבוקים והנאות חיים, אך דבר אחד הקורונה לא תצליח לקחת מאיתנו וזה פסטיבל הסרטים היהודי של הסיליקון וואלי. פסטיבל הסרטים יתקיים השנה, למרות הכול, באופן מקוון. כל זאת תודות לעבודה הקשה, המסירות וההתמדה של שתי הנשים המופלאות שעומדות מאחוריו; צביה שלף, מנהלת הפסטיבל ומרגלית רביב, מנהלת התוכן.

כמידי שנה, ובפעם ה-29 ברציפות, יכלול פסטיבל הסרטים של הסיליקון וואלי רשימה ארוכה ומכובדת של סרטי איכות דוקומנטריים ועלילתיים, מישראל ומרחבי העולם. כאמור, הפסטיבל יתקיים באופן מקוון, בין התאריכים ה-23 באוגוסט ועד ה-7 בספטמבר. בערב הפתיחה יוקרן הסרט התיעודי החשוב והמרתק Shared Legacies: The African-American Jewish Civil Rights Alliance. הסרט עוקב אחר הקואליציה ושיתוף הפעולה בין היהודים והשחורים במאבקם לשוויון זכויות בשנות השישים, בשעה שמנהיגים יהודיים הביעו תמיכה בד״ר קינג. סיפור זה של אחדות ומאבק משותף למען צדק חברתי הוא חשוב מאי פעם ומעורר השראה במיוחד לנוכח השחיקה שחלה במערכת היחסים שבין שתי הקהילות. בעקבות ההקרנה של הסרט ניתן יהיה לצפות בשיחת פאנל בהשתתפות הבמאית, המפיקה הראשית וד״ר קלרנס ג׳ונס, שהיה היועץ האישי וכותב הנאומים של ד״ר קינג בהנחייתו של הרב של בית הכנסת עימנו-אל, דנה מגט.

הנה עוד כמה מנקודות השיא הנוספות של הפסטיבל השנה פלוס הסרטים החביבים עלי במיוחד:

מעברות (Ma’abarot: The Israeli Transition Camps)

הסרט התיעודי המצוין ״מעברות״ מביא לראשונה את סיפורו של אחד המפעלים הגדולים והשנויים במחלוקת בהסטוריה של של מדינת ישראל. הסרט עוקב אחר החלום ושיברו דרך סיפורם הכאוב של תושבי המעברות בשילוב עם סרטי ארכיון נדירים. סיפור המעברות חרט צלקות והטביע חותם בלבבות של רבים מהעולים החדשים ששוכנו בהן. בלמעלה מ-12 שנה מאז קום המדינה, יושבו העולים החדשים באוהלים, ואחר כך בבדונים, פחונים ואזבסטונים, עד שהגיעו בסופו של דבר למגורי קבע. הדרך הארוכה למנוחה והנחלה היתה רוויה בהשפלה ואף בגזענות והיא נותנת את אותותיה עד היום.

שלושה סרטים דוקומנטריים חשובים ומעניינים יוקרנו השנה במסגרת הפסטיבל. כל אחד מהם מצייר דיוקן של מנהיגים מסוג אחר; אידיאליסטיים, ציוניים, נועזים ומעוררי הערכה ללא קשר לדיעה פוליטית כזאת או אחרת. כל אחד ואחת מהם הטביעו את חותמם על מהלך ההסטוריה של מדינת ישראל ובכולם משולבים קטעי ארכיון נדירים וראשוניים.

גולדה (Golda)

מסמך תיעודי מרתק המספר את סיפורה של ראשת הממשלה הראשונה (והיחידה עד כה) של מדינת ישראל. חודשים ספורים לפני מותה העניקה גולדה מאיר ראיון לטלוויזיה הישראלית, ובתום הראיון, המשיך צוות האולפן להקליט. כך הגיע לידינו תיעוד של שיחה אישית וכנה שטרם שודרה, ובה סיפרה גולדה על האירועים שעיצבו את כהונתה; מלחמת ההתשה, מחאת הפנתרים השחורים, ימי הכיבוש הראשונים ומלחמת יום הכיפורים. בסרט משולבים קטעי ארכיון נדירים וראיונות עם תומכיה וכן עם מתנגדיה. בעקבות ההקרנה ישודר ראיון של עידן רביב עם אודי ניר אחד משלושת הבמאים של הסרט.

מנחם בגין: שלום ומלחמה (Menachem Begin: Peace and War)

בסרט זה נבחנת מורשתו של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, שהיה אחראי לחתימת הסכם שלום עם מצרים ולמלחמת לבנון ששינו את פני המזרח התיכון. הסרט מצייר את דיוקנו של המנהיג הצנוע, הנואם הדגול והפוליטיקאי שהחזיר למזרחים את כבודם במשך שש שנות כהונתו. אחרי ההקרנה תתקיים שיחה עם הבמאי לוי זיני בהנחייתו של אייב סופר.

בן גוריון, אפילוג  (Ben Gurion, Epilogue)

במעמקי הארכיון התגלו יום אחד גלגלי פילם 35 מ״מ ובהם ראיון מצולם עם דויד בן גוריון, שמעולם לא הוקרנו. השנה היתה 1968, בן גוריון היה כבר בן 82, חמש שנים לאחר שהתפטר מראשות הממשלה, וחמש שנים לפני מותו. הוא חי בביתו שבשדה בוקר ושם הוא נעתר לראיון שבו ערך חשבון נפש והביע דעה על המתרחש סביבו ועל עתיד האומה. הסרט זכה לפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 2017 ופרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2016. בתום הסרט ניתן יהיה לצפות בראיון שבו שוב ניתנה לי ההזדמנות לשבת לשיחה עם המפיק והבמאי יריב מוזר. יריב ואני שוחחנו על אפילוג, על קולנוע בזמן הקורונה ועל הפרויקטים החדשים שלו.

האברך מהחיזבאללה   (The Rabbi From Hezbollah)

הסרט מגולל את סיפורו המדהים של איבריהם יאסין שנולד כמוסלמי בכפר קטן בלבנון, ונהפך לאברך בשם אברהם סיני, כשעל הדרך גויס להיות משת״פ של צה״ל, נחטף על-ידי חיזבאללה ועבר עינויים קשים. לאחר שחרורו, חולץ איברהים עם משפחתו לישראל, שם השתקע בצפת, התגייר ונהפך לחרדי. אם תסריטאי היה כותב את סיפורו של יאסין היינו ודאי אומרים שהוא מגזים, אך שוב מסתבר שהמציאות אכן עולה על כל דמיון. בתום ההקרנה ישודר ראיון בהנחיית שרון אשכנזי עם הבמאי איתמר חן.

בשורות טובות (The Art of Waiting)

בדיוק לפני שנה, ישבתי באולם הקולנוע וצפיתי בסרט ״בשורות טובות״. וכעת, יש לי הזדמנות לצפות בו שוב בביתי שבסן פרנסיסקו. סרטו המרגש של ארז תדמור מתבסס על תהליך טיפולי הפוריות שלו ושל זוגתו. זהו נושא רגיש וחשוב שכמעט ולא עסקו בו בעבר בקולנוע הישראלי, והסרט מצליח להמחיש את האפקט שיש לטיפולים הקשים על בני הזוג. נלי תגר ורועי אסף מגלמים זוג נשוי המנסים להגשים את חלומם לילד משותף. לצידם מככבים שמעל בן ארי, אוולין הגואל ורמי הויברגר. בתום ההקרנה תראיין שרון אשכנזי את הבמאי ארז תדמור על הסיפור האישי שלו ועל התגובות המרגשות שזכה להן הסרט.

אלוהי הפסנתר (God of The Piano)

הסרט העלילתי עוסק באובססיביות אימהית ובשאלה הנצחית של גנטיקה אל מול סביבה. זהו סיפורה של ענת (נעמה פרייס) מוזיקאית ובת למשפחת מוזיקאים, שמקדישה את חייה להפיכתו של בנה, עידן, לפסנתרן מחונן. הסרט נפתח בסצינה שבה ענת מנגנת ברסיטל כשהיא בהריון מתקדם והמים מתחילים לרדת לה, והיא ממשיכה לנגן כאילו דבר לא קרה. מכאן ואילך, כל מה שמנחה אותה, זאת האובססיה.

בערב סיום הפסטיבל תוקרן קומדיה מארגנטינה בשם My Amazing Funeral, סיפורה של דינה המעמידה למבחן את שלושת ילדיה. היא מחליטה בעזרת חברותיה לביים את מותה כדי ששלושת ילדיה יגיעו לראותה. אחרי הקרנת הסרט ניתן יהיה לצפות בשיחה עם הבמאי והמפיקה של הסרט.

בין הקורונה והריחוק החברתי, השריפות האיומות והעשן לחום הנורא וסערות הברקים והרעמים, אני יודעת בוודאות היכן אבלה את השבועות הקרובים; בפסטיבל ביתי. כמו תמיד, ימשיך לספק לי הקולנוע העולמי, הישראלי והתעודי מפלט מהמציאות וניתוק מהזמן הקונקרטי לטובת מעשה הקסם הקולנועי.

לפרטים ורכישת כרטיסים לחצו כאן.

בציפייה לימים טובים ורגועים יותר,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com