בונים סוכת שלום: ערכת פעילויות משפחתיות לחג הסוכות

מאת: טובה בירנבאום

חג הסוכות תשפ"א תופס אותנו בעיצומה של תקופת הקורונה. הבית הוא המקום בו אנו מבלים את מרבית שעותינו והגבולות בין החלל הפרטי לחלל המקצועי או הפומבי היטשטשו לחלוטין. חג הסוכות בוחן את המושג "בית" ומזמין אותנו לצאת מן המרחב המוגן דווקא כשהימים מתקררים והקיץ כבר מזמן מאחורינו.

השנה, כשאנו בבית יותר מתמיד, נוכל לצקת לחג הסוכות המשפחתי תכנים חווייתיים ומעוררי מחשבה שיפגישו אותנו עם שאלות על בית, ארעיות וקבע בתקופה של חוסר וודאות והרבה סימני שאלה. לקראת חג הסוכות ליקטנו עבורכם רעיונות לפעילות, יצירה ושיח משפחתי לצד טקסים וסמלי החג מתוך המסורת שלנו. אנו מזמינות אתכם/ן לשאוב מכאן רעיונות ואף ליצור כאלה משלכם, הכל על פי הזמן, גיל הילדים הפְּנִיוּת והאנרגיה.

ה-ICC ממשיך להיות בית, גם בתקופה מיוחדת זו.

בברכת חג שמח,

צוות הICC@JCC

ושמחת בחגך

סוכות נחשב לחג השמח ביותר במקרא. כאשר המשנה מציינת את המילה "חג", היא מתכוונת לסוכות. הדבר קשור בהקפות (מלשון לחוג) שנעשו סביב המזבח במסגרת טקסי המים במקדש. המסורת מזמינה אותנו לשמוח ולשמח אחרים בחג הסוכות. בין אם בניתם סוכה או לא, ניתן ליצור בבית אווירה חגיגית עם קישוטים, מוסיקה ואוכל טעים, להזמין אורחים וליזום פעילות מהנה ומקרבת.

האושפיזין

"אושפיזין" בארמית הם אורחים (כמו המילה שהושאלה לעולם הרפואה: לאשפז – לארח). אחד העקרונות החשובים בחג הסוכות הוא הכנסת האורחים, כפי שמדגיש המקרא: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים, טז).

מסורת קבלית שאומצה באופן רחב מציינת דמות מקראית אחת שמתארחת בסוכה מידי יום מימות החג. המסורת מזמינה שבעה גברים – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון, ודוד –  ואנו נציע גם שבע נשים: שרה, רבקה, רחל, לאה, מרים, רות ואסתר. ניתן להתמקד בדמויות מן המקרא ולספר את סיפורן מידי יום. לתת לילדי ומבוגרי המשפחה משימת חקר קטנה ולשמוע מהם מה למדו על הדמות והאם הם מוצאים אותה מעוררת השראה או אולי דווקא ביקורת.

ד"ר דליה מרקס בספרה (המומלץ מאוד) "בזמן" , מביאה את הצעתה של ד"ר ענת ישראלי להזמין את שבע הנביאות המקראיות ולציין תכונה חיובית המיוחסת לכל אחת מהן: שרה – כח עמידה ויכולת להגן ולסוכך; מרים – חיות ושפע; דבורה – מנהיגות ועוז רוח; חנה – אמונה וכח רצון; אביגיל – תושיה וחמלה; חולדה – כוחות נבואה ותוכחה; אסתר – הקרבה ואומץ.

ניתן גם ליצור את רשימת האושפיזין והאושפיזות המשפחתית שלכם. מיהם גיבורי התרבות של בני ובנות המשפחה? האם אלה דמויות היסטוריות או עכשוויות? מה אנו לומדים מהם? כיצד אנו שואבות מהן השראה? ליצירתיים שבינכם ניתן לצייר את דיוקנותיהם של הדמויות ולקשט בהן את הסוכה או הבית (הנה דוגמא מקסימה להשראה). רעיון נוסף הוא להציב בסוכה חפצים שמסמלים את הדמויות השונות שבחרתם לארח. למשל: השופטת רות ביידר גינסבורג – פטיש שופטים (או פטיש שניצלים), כדורגלן מפורסם – כדורגל, וכו.

ארבעת המינים

Photo by iStock/tomertu

המקרא מבקש מאיתנו: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"(ויקרא כג).

אין כמו טקס עתיק מוחשי עם כוריאוגרפיה, עזרים וטקסט על מנת ליצור עניין ואווירת חג. ניתן לרכוש את ארבעת המינים כאן או דרך חברות אחרות. חשוב להזמין מוקדם ככל האפשר כיון שהמשלוח אורך מספר ימים.

טקס נטילת ארבעת המינים המסורתי:

  1. אחזו את הלולב, ההדס והערבה ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל.
  2. ברכו: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב:
  3. בפעם הראשונה הוסיפו את ברכת שהחיינו: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:
  4. הצמידו את את שתי הידיים ונענעו את האגודה 3 פעמים לכל כיוון.

ישנם רעיונות וסמלים רבים מאחורי ארבעת המינים, המנסים להסביר מדוע דווקא ארבעה צמחים אלה נבחרו לעמוד במרכז החג.

רעיון אחד מציע כי ארבעת המינים מיוחדים בכך שהם "גדלים על המים", ולכן מבטאים את שפע המים בארץ ישראל ואת התלות בהם. כפי שתראו בחטיבה אודות חג המים, הציפייה לשנה גשומה המתחילה כעת, בעונת הסתיו, היא מוטיב מרכזי בחג הסוכות, שבמקורו הוא חג חקלאי – חג האסיף. ע"פ הרעיון הזה, לקיחת ארבעת המינים, שחיותם היא ליד המים, תשפיע על כמות המטר שתרד בשנה שמתחילה.

הנה רעיון יפה נוסף שעשוי להוות פתיח לשיחה משפחתית עשירה:

ארבעת המינים הללו – כנגד אברי האדם:

פרי עץ הדר- אתרוג זה דומה ללב: יש אדם שלבו רוחש טוב והוא פתוח לבריות, ויש אדם שלבו רע ואיננו מבקש אלא טובת עצמו.

כפות תמרים – השידרה של הלולב דומה לשידרתו של האדם: יש אדם הזוקף אותה ועומד איתן כנגד עוול ורשעה, ויש אדם הכופף את קומתו ומשלים את הזדון.

ענף עץ עבות – עלה ההדס דומה לעין: יש אדם שעינו טובה עם זולתו והוא נכון לסייע בידו בכל עת תמיד, ויש אדם שעינו צרה בזולתו ומקנא בכל אשר לו.

ערבי נחל – עלה הערבה דומה לפה: יש אדם שפיו ולבו שווים והוא נושא ברכת שלום לנקרה בדרכו, ויש אדם שפיו לוחש אך דברי רכילות והלבנת פנים.

יבואו ארבעת המינים הללו ויזכירו לנו בפרוס חגנו לנהוג בשובה ובנחת עם כל אדם.

(צבי שוע, על פי מדרש ויקרא רבה)

נקודות לשיחה משפחתית:

  • אם רכשתם את ארבעת המינים התבוננו בהם מקרוב. האם הם דומים לאיברים שמציע המדרש? האם הם מזכירים לכם אברי גוף אחרים או חפצים מעולמות תוכן אחרים?
  • אתרוג – לב: מתי אתם מרגישים שהלב שלכם פתוח לאחרים ולסביבתכם ומתי הוא סגור ומנוכר?
  • לולב – עמוד שדרה: תוכלו לחשוב על דוגמא בה הפגנתם שיש לכם "חוט שדרה" ודבקתם באמת שלכם בסיטואציה מאתגרת?
  • הדס – עין טובה: מתי אנחנו שמחים בהצלחתו של האחר ומתי קצת קשה לנו "לפרגן"?
  • ערבה – פֶּה: מתי אמרתם דבר שהצטערתם עליו בדיעבד? מה עשיתם בנידון?

מדרש מפורסם אחר עוסק במאפיינים הבוטניים השונים של ארבעת המינים:

אתרוג – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים (טעם) ועוסקים במעשים טובים (ריח).

לולב – בעל טעם (התמר) וחסר ריח – מסמל אנשים שלומדים ומחזיקים בידע נרחב, אך מעשיהם אינם טובים.

הדס – חסרת טעם ובעלת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים, אך מעשיהם טובים.

ערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים ואינם עוסקים במעשים טובים.

אגידת ארבעת המינים מסמלת את האחדות בין כל סוגי האנשים וקבלה של החוזקות והחולשות של כל אחת ואחד מאיתנו.

חג האסיף: סוכות כחג חקלאי

שלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות – במקורם הם חגים חקלאיים הנטועים עמוק בעונות השנה ובמחזור הגידולים השנתיים. בימי המקדש רובו ככולו של העם היו חקלאים שהעלו את תוצרתם לירושלים כאות תודה לכהנים ולאלוהים ואף כתשלום מיסים שנתיים קבועים. כיום, שרובנו לא חקלאים ולעיתים רחוקות מזדמן לנו לפגוש את הפירות והירקות שלנו לא בסופרמרקט אלא בפרדס או בשדה, ניתן לחשב על חג הסוכות כהזדמנות לחוות את עולם הטבע וללמוד עליו.

אנו נמצאים בעונת הסתיו בה תרבויות שונות מציינות חגי אסיף. בקרוב נציין בארה"ב את חג ההודיה שאף הוא עוסק בגידולי העונה והכרת תודה עליהם. זהו זמן מצוין לצאת עם המשפחה לקטיף תפוחים, ביקור בחווה או סיבוב בשוק האיכרים. בנוסף, ניתן ליצור הזדמנויות לשעת יצירה, חוויה סנסורית או  מוסיקלית סביב תכנים של טבע וחלקאות. הנה טעימה של כמה רעיונות.

חג האסיף עשוי לשמש גם כמטאפורה עוצמתית וכטריגר לשיחה משפחתית. בעונה זו, של תחילת שנה, ניתן להתבונן ב"תוצרת" הברוכה של השנה החולפת ולהכיר בה. ניתן לשאול מהו ה"אסיף" שלי מהשנה החולפת? מה הישגתי? במה אני גאה? מה אני "זורעת" השנה? ומה אני מקווה "לקטוף" בסופה של השנה המתחילה כעת? אפשר גם לכתוב את הדברים ולהטמין עד לשנה הבאה: נחלק דף לכל אחד מבני המשפחה ונבקש מהם לכתוב או לצייר את הדברים אותם הם "זורעים" השנה. למשל: "התחלתי להתעמל באופן קבוע ואני מקווה כי בעוד שנה אהיה בריאה וחזקה יותר"; "התחלתי ללמוד נגינה בגיטרה ואני מקווה כי בעוד שנה אוכל לנגן מספר שירים אהובים בביטחון" וכו'. את הדפים הניחו במעטפה, צנצנת או קופסא והטמינו עד לחג הסוכות הבא. בשנה הבאה תבחנו את ה"אסיף" שלכם אל מול הזריעה מלפני שנה ותוכלו לחזור על התהליך לקראת השנה הבאה.

חג הגשם והמים

במזרח התיכון מים הם הכול. הם המפתח לחיים, לקיימות ולהישרדות. החקלאות תלויה כולה בכמות הגשמים ובתקופת הסתיו עיני כולם נשואות לשמיים בתקווה לשנת שפע של מטר ויבולים. בתרבויות רבות מתקיימים טקסי מים בעונה זו, טקסים עתיקים המבקשים לרצות את האלים על מנת שאלו ישפעו מטובם על האדמה הצמאה אחרי הקיץ הארוך. היהדות הושפעה מסביבתה ויצרה לעצמה טקסי מים מרשימים ועשירים בתקופת המקדש. במהלך חג הסוכות היה נערך טקס ניסוך המים על המזבח. מים היו נשאבים ברוב טקס ממעיין השילוח בצלוחיות של זהב והיו נמזגים על המזבח בשירה ונגינה בעת הקרבת קרבן התמיד. הטקסים הללו אף צוינו בחגיגות ליליות של שמחת בית השואבה שכללו ריקודי לפידים, שירה, נגינה והתקהלות חגיגית עד אור הבוקר, בו נשאבו המים לטקס הניסוך.

גם היום ה"שעון" היהודי עובר רשמית ל"שעון חורף" בשמיני עצרת, בו מתווספות לתפילה המילים "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומתחילים לבקש גשמי ברכה. בפסח יחזור שוב "שעון הקיץ" והתפילה תתחלף ל"מוריד הטל".

אולי זה יפתיע חלק מאיתנו, אבל חג המים הרשמי אינו שבועות אלא דווקא סוכות. כנראה שמשחקי המים הפרועים עברו לשבועות מסיבה פרקטית, כיון שמזג האוויר ידידותי יותר לסגנון הפעילות, אבל אם נרצה לחבר את נושא המים עם בוא הסתיו והציפייה לגשם נוכל להזמין את בני המשפחה לחגיגת מים שובבה ומהנה.

רעיונות למשחקי מים עשויים להיות סביב בלונים הממולאים במים ו"מתפוצצים" לקול צהלתם של הילדים, בריכת מים (מאולתרת או לא) בחצר הבית – עם השגחת מבוגר כמובן, תחרות העברת מים ממקום למקום בעזרת הפה, כף או דלי, וכמובן ממטרות וצינורות מים – אם מזג האוויר מאפשר. לצד ההשתוללות המהנה והמים הזורמים חשוב לשים לב לנושא של חיסכון במים ולכן כדאי להגביל את זמן המשחק ולהסביר כי מים הוא משאב יקר ועלינו לנהוג בו בתשומת לב. בגדי ים הם הלבוש המומלץ לפעילויות מים וזוהי גם דרך נעימה להפרד מן הקיץ באופן רשמי ולהתחיל להוריד יחד מן המדף הגבוה את בגדי החורף והמעילים.

סוכות – חג חברתי: זמן לפתוח את הבית ואת הלב

Photo by iStock/chameleonseye

בחג הסוכות גם העשיר וגם העני מתגוררים בבית פשוט וארעי. סממני המעמד והאמצעים הכלכליים מטשטשים וכולנו חשופים לרוחות ולגשם שעלול להפתיע. בחג הסוכות אף נוכח במיוחד המנהג של הכנסת אורחים ופתיחת הבית והלב לנזקקים. וכך כתב פילון האלכסנדרוני במאה הראשונה לספירה: "תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו את הפשטות, בימי שלום את סכנת המלחמה, על פני היבשה, את סערות הים, ובעיר את המדבר"(על החוקים).

חג הסוכות מזמן שיחה בנושאים הקשורים לבית, ביטחון ומקום מבטחים, הן פיזי והן נפשי, ולכן זוהי הזדמנות חשובה לעסוק בשאלות של צדק חברתי. מהן הסוגיות החברתיות שמטרידות אותנו וכיצד נוכל גם אנחנו לעזור לעולם להיות מקום טוב יותר. הנה מספר נקודות לשיחה משפחתית:

האם פגשתם פעם אדם נזקק? האם ברחוב? האם במסגרת התנדבותית? האם ניתן לזהות מיהו אדם נזקק? אילו סוגים של "חוסר" קיימים בחברה שלנו? חוסר פיזי, חוסר נפשי? כיצד נוכל לזהות חוסר וכיצד נוכל לסייע?

אילו סוגיות חברתיות מטרידות אתכם? אי שוויון מגדרי? אי שוויון כלכלי? גישה לחינוך? גישה לשירותי רפואה? גזענות? הומופוביה? זהו סוגיה אחת שקרובה לליבכם וחשבו על היכולת שלכם להשפיע: לחבור לארגון שעוסק בנושא? להוביל פרויקט קטן חד פעמי? מיהם השותפים שתוכלו לגייס? מה נדרש על מנת לחולל שינוי, ואפילו קטן? אולי תרצו לשקול פרויקט משפחתי או פרויקט קבוצתי שנתי.

בקהילה הישראלית בפאלו אלטו פועל ארגון מעורר השראה "מעגלים ICC" שעשוי להוות נקודת פתיחה חשובה וקרובה.

חידונים לסוכות

חידוני מילים באדיבות מכון שיטים

פירות מבולבלים – נחשו מיהו הפרי:

א. אדוק בו

ב. ד. בן-דוב

ג. ק. ספרא

ד. ח. תוף

ה. אבי הגוי

ו. מ. ר. אפונס

ז. ו. נ. הוא

ח. רינה הקטן

ט. מר מתי

י. בן-עמי

יא. צ'ילי

יב. ויקי ו

יג. ג'י פוה

יד. לוז כ. גמא

פתרונות

א. אבוקדו; ב. דובדבן; ג. אפרסק; ד. תפוח; ה. גויאבה; ו. אנונה;

ז. אפרסמון; ח. נקטרינה;

ט. תמרים; י. ענבים; יא. ליצ'י;

יב. קיווי; יג. פג'ויה; יד. אגוז מלך;

סוכות הוא אחד משלושת הרגלים, חגים בהם נוהגים היו לעלות למקדש בירושלים: פסח, שבועות וסוכות. זוהי הזדמנות מצויינת למשחק ביטויים עם המילה 'רגל':

גלו את הביטוי עם המילה רגל:

א. התחלה מוצלחת

ב. על בסיס לא יציב

ג. התבטל

ד. שרפרף להשעין עליו את הרגליים

ה. בתמציתיות

ו. יסוד ועיקרון שלפיו אדם נוהג

ז. חיזק ושיקם אותו

ח. למד מפיו

ט. בכל הגוף

י. חדל לשלם את חובותיו

יא. התבלבל

יב. דבר שקר אין לו קיום והשקרן סופו שיתגלה

פתרונות

א. ברגל ימין; ב. על רגלי (כרעי) תרנגולת; ג.ישב רגל על רגל ; ד. הדום רגליים; ה. על רגל אחת; ו. נר לרגליו; ז. העמידו על רגליו; ח. התאבק בעפר רגליו; ט. מכף רגל ועד ראש; י. פשט את הרגל; יא. לא מצא ידיו ורגליו; יב. לשקר אין רגליים.

היא והוא לסוכות (מילת ה'היא' מתקבלת ממילת ה'הוא' בתוספת האותיות ה' או ת')

א. הוא – שלושה כאלה קיימים בשנה ועולים בהם לירושלים;  היא – מסרה ידיעות לאוייב.

ב. הוא – לקט פירות, שם נוסף לחג הסוכות;  היא – התכנסות של אנשים.

ג. הוא – מארבעת המינים;  היא – שמה הנוסף של אסתר במגילה.

ד. הוא – לפני הלילה; היא – צומחת בגדות נחלים ומארבעת המינים.

ה. הוא – הזכר ביונים;  היא – את שמחתה חוגגים מיד לאחר הסוכות.

ו. הוא – נעים זמירות ישראל ממלכי ישראל שמבקר בסוכה;  היא – קרובת משפחה.

ז. הוא – חלק מהרגל, בין השוק לירך;  היא – איחול, אמירת כל טוב למישהו.

פתרונות:

א. רגל/רִגלה; ב. אסיף/אסיפה; ג. הדס/הדסה; ד. ערב/ערבה; ה. תור/תורה; ו. דוד/דודה; ז. ברך/ברכה

קישוטים לסוכה

בסוכות אנו מצווים לשבת במשך שבעה ימים בסוכה, וכדי להפוך את השהייה בה לנעימה יותר, אנו מביאים לכם מספר מדריכים מצולמים להכנת קישוטי סוכה יפים ומקוריים. מומלץ לשתף את הילדים בתהליך היצירה ולנצל את זמן האיכות כדי לשוחח איתם על המנהגים, הסמלים ולשיר יחד את שירי החג.

באתר "אסיף- חג ישראלי" מבית מכון שיטים תמצאו שלל אפשרויות לקישוטים יצירתיים. לצפייה

באתר סרוגים תמצאו רעיונות לקישוטים מחומרים שיש בכל בית. לצפייה

באתר מאקו מציעים לכם אופציות קצת יותר מעוצבות של בלוגרים מובילים שבתום החג תוכלו לקשט איתן את הבית. לצפייה

באתר XNET תמצאו הדרכות לקישוטי סוכה מרשימים שרק נראים קשים להכנה, אבל עם טריקים קטנים תוכלו להכין אותם בלי שום בעיה. לצפייה

אם אתם מעדיפים להדפיס או לצבוע קישוטים מוכנים, היכנסו לאתר של התנועה הרפורמית בו תוכלו למצוא מגוון קישוטים להדפסה וצביעה. לצפייה

ואיך אפשר בלי שירי סוכות הקלאסיים?

אורחים לחג / לוין קיפניס

יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ,

יְלָדִים נַגִּילָה נָא!

לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ:

אַבְרָהָם אָבִינוּ בָּרוּךְ הַבָּא!

יַחַד אֶת הַחַג נָחֹג

בְּלוּלָב, הֲדַס, אֶתְרוֹג,

הוֹ הֶאָח, נִשְׂמַח מְאֹד

.בַּמַּעְגָל נִרְקֹד בַּמַּעְגָל נִרְקֹד!

יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ,

יְלָדִים נַגִּילָה נָא!

לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ:

יצחק אָבִינוּ בָּרוּךְ הַבָּא!

יַחַד אֶת הַחַג נָחֹג…

פטיש מסמר / עמנואל הרוסי

פטיש, מסמר

ניקח מהר.

סוכה לבנות,

בנים ובנות.

קרשים ניקח

וענפים לסכך

קשט הגג

לכבוד החג.

קנה, קנה,

סוכה נבנה.

קרשים ניקח,

קני סוף לסכך.

מהר, מהר,

פן נאחר,

אין פנאי חכות,

מחר סוכות.

שלומית בונה סוכה / נעמי שמר

שלומית בונה סוכה

מוארת וירוקה

לכן היא עסוקה היום

ואין זו סתם סוכה

מוארת וירוקה

שלומית בונה סוכת שלום

היא לא תשכח לשים

לולב והדסים

ענף של ערבה ירוק

רימון בתוך עליו

וכל פירות הסתיו

עם ריח בוסתנים מתוק.

וכששלומית תאמר:

"הביטו זה נגמר"

יקרה דבר נפלא פתאם:

יבואו השכנים

כולם בהמונים

ולכולם יהיה מקום.

ואז מתוך הסכך

יציץ לו ויזרח

כוכב בהיר כיהלום:

"שלום סוכת פלאים

מה טוב ומה נעים

שלומית בונה סוכת שלום".

סוכתי הסוכה / יעקב אורלנד

סוכתי, הסוכה,

נהדרת, ירוקה.

לי, לי, לי – רק, רק, רק

לי רק מחכה.

סבא יש לי, יש לי סב,

וזקן לו צח, רחב.

הוא אותי אוהב כל כך,

סוכתי יכס בסכך.

סוכתי, הסוכה…

מן הבוקר עד הליל

היא עומדת לה בצל.

לבושה היא עד הגג,

מקושטת ליום חג.

סוכתי, הסוכה…