עוף בערמונים

מאת: דלית גבירצמן

כמה טוב שבאת הביתה

כמה טוב לראות אותך שוב

ספרי מה נשמע, ספרי

ספרי איך היה

ולמה לא שלחת גלויה?

כמה טוב שבאת הביתה

קצת רזה, אך מה זה חשוב

עשית חיים, עשית דברים

ראית קצת צבעים אחרים.

אך כמה שטוב שאת כאן

כמה שטוב שאת כבר כאן

כמה שזה טוב, טוב.

כמה טוב שבאת הביתה

בית זה אומר כבר הכל…

מילים במקור: יענקל'ה רוטבליט

לחן: שלום חנוך

איפה הילד?

החופשה הראשונה של הילד או הילדה החוזרים מהקולג׳ לא דומה לחופשות שתבואנה בעקבותיה. בכלל, השנה הראשונה בקולג׳ היא כל כך משמעותית, כמעט כמו השנה הראשונה בחיי הילד עצמו. זוכרים את היום בו הבאתם את הפעוט או הפעוטה הביתה מבית החולים? אז זהו, שזה לא ממש מרגיש ככה, אבל ישנם הרבה קווי דמיון. כשם שהילד הראשון משנה את דפוסי החיים של הזוג הצעיר, מפר את מאזן הכוחות, המבנה המשפחתי והרגלי השינה, כך משמעותית ודרמטית היא עזיבתו של הילד האחרון.

איפה אני?

תחילה הולם בך כאב הפרידה,

כאילו חתכו לך איבר בגוף.

ואז מכה בך השקט,

והבית נראה כה גדול.

אחר כך אתה לאט מתרומם,

מביט בחשש לצדדים

ורואה שבעצם זה דווקא די נחמד,

לחזור הביתה ולגלות ששום דבר לא השתנה.

פתאום יש לך זמן לעצמך,

מושג שהוא כשלעצמו ערטילאי למדי

כשהילדים עדיין בבית.

ספונטניות היא עוד מושג ששנים העלה אבק בבוידעם.

כן, לכו עם זה…

קמים בשבת בבוקר,

מחליטים שיש איזה בית קפה נחמד בעיר שעוד לא בדקנו,

והופ, 40 דקות אחר כך, אנחנו כבר בבית הקפה.

תערוכה חדשה ומדוברת נפתחה?

קדימה, לדרך.

לא צריך לרוץ הביתה להכין ארוחת ערב,

ערמות הכביסה מצטמצמות באופן פלאי,

ויש לך זמן לכל הדברים שנדחקו לתחתית הערימה במשך זמן כה רב.

סדנת יוגה בערבות סנטה קרוז?

אין בעיה! רק תגידו מתי נוח לכם.

איפה כואב?

אבל אז, פתאום בלי שום סיבה או הכנה, תופס אותך הגעגוע. לופת ולא מרפה, כמו איזה רוטוויילר זועם שננעל לך על הלב. איזה מזל שהאמריקאים המציאו לעצמם חגים ומועדים לגמרי משלהם, שמאפשרים גם לנו לתפוס עליהם טרמפ ולנפוש קצת בין ראש השנה לחנוכה. לפיכך, ממש לפני החג אני מוצאת שאני בחוסר שקט נוראי. מה להכין לילדה? מה לקנות? איך לפנק? מה לעשות כדי להנעים עליה את זמנה? תוכניות נרקמות, מתכונים נשלפים, סירים מקרקשים ומחבתות מבעבעות. ואז היא נכנסת בדלת, הזרועות נפרשות לחיבוק גדול ועוטף, וכל השאר מתגמד. נדמה שכל מה שנעשה וכל מה שנאכל הוא רק התפאורה, ואילו היא – הדבר האמיתי. אני מביטה בה, מנסה לקרוא כל תו בפניה, לפענח מסרים בין השורות. נראה שכה התבגרה, השיחות איתה עמוקות והשאלות שמטרידות אותה כל כך משמעותיות.

איפה הבית?

המעבר לקולג׳ מעורר אצל הילד או הילדה תהיות הנוגעות למי שהם וכיצד הם מגדירים את עצמם. באופן טבעי, ילדינו נאלצים לברר לעצמם מי הם ומי האנשים שנוח להם לשהות במחיצתם. חלקם מתחברים לפן היהודי שבהם, מצטרפים ל״הילל״, ״משלנו״ או לכל ארגון יהודי אחר. חלקם מחפשים ישראלים כמותם, ואילו אחרים דווקא מבקשים להיטמע. מי אני? מיהם חברי? ואיפה עכשיו הבית שלי? הן רק חלק מהשאלות המעסיקות את הילדה שלנו ואנחנו מתגייסים להקשיב, לייעץ ולשתף בחיבוטים שיש אף לנו-עצמנו באותם הנושאים. אנחנו מזכירים לה שכאן תמיד יהיה הבית שלה. שחשוב שבכל מקום תרגיש בבית, ומה ניתן לעשות כדי שאכן זה יקרה. מנסים להעיר שהבית לא חייב להיות מקום אחד בלבד, ושלעתים יש לך יותר ממקום אחד שבו אתה מרגיש ״בבית״. ילדתי נשמעת לי בוגרת, עמוקה ורגישה משהיתה, ואני נפעמת ממה שכמה חודשים מחוץ לבית מסוגלים לחולל בנפשה.

בקמפוסים עולה וצפה גם שאלת הישראליות, ולא פעם ילדינו נאלצים לספוג ולשמוע ביקורת נוקבת על מדיניות ישראל, ששמה אותם במקום לגמרי לא נוח. כל כך הרבה שאלות חשובות להתמודד איתן בזמן כל כך קצר. ואני לתומי, חשבתי שמרק העוף של אמא יפתור את הכול. ואולי דוקא כן. אז אנחנו מקשיבים, מחבקים, מייעצים, ומאכילים. כל הזמן מאכילים. כי אין תחליף לפינוק, לריחות ולטעמים של הבית. הילדה מתענגת, ליבי מתרחב וכל האינסטינקטים האימהיים שבי רוטטים עם כל ביס, כל חיוך, כל תודה.

ואיפה האוכל?

אז כמובן שהכנתי עבורה את כל המתכונים הישנים, המוכרים והאהובים עליה כל כך כמו **מרק העוף המסורתי, הבורקסים ומאפינס הדלעת, שפשוט מושלמים לעונה. אבל אז התחשק לי לנסות מתכון חדש. וכמו הרבה דברים אחרים, זה התחיל עם הורי, שבכל ההזדמנות מהללים, משבחים וחוזרים להתענג על המנה המשובחת במסעדתו של המלך אהרוני. וברגע שהאיש היקר חזר הביתה עם חבילת ערמונים, כי עכשיו זו בדיוק העונה, החלטתי שזהו זה, הגיע הזמן לנסות את המנה המפורסמת. ובכלל, אין כמו תבשיל קדירה המפיץ ניחוח משכר בכדי להרגיש בבית. אז הפעם, אני חולקת איתכם את המתכון הבא לעוף בערמונים.

עוף בערמונים

מה צריכים?

4 כפות שמן

6 כרעיים חצויים (או רק פולקעס) של עוף

1 בצל, חתוך לקוביות

2 שיני שום, קלופות ופרוסות

2 ס״מ שורש זנדוויל (ג׳ינג׳ר) טרי, קצוץ

1/4 כוס רוטב סויה משובח

1/2 כוס יין אדום יבש

2 כפות סוכר

מלח ופלפל שחור, טחון טרי

500 גרם ערמונים, קלופים

מה עושים?

מחממים שמן בסיר עמוק וכבד, מטגנים את העוף, ומשחימים אותו היטב מכל צדדיו. מעבירים לצלחת. מוסיפים לסיר את הבצל, השום והזנגוויל, ומטגנים תוך ערבוב כ-5 דקות עד שהבצל מתרכך. מחזירים לסיר את העוף, מוסיפים את רוטב הסויה והיין, מתבלים בסוכר, מלח ופלפל, ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים על אש קטנה כחצי שעה. מסירים את המכסה, מוסיפים את הערמונים, מערבבים ומבשלים כ-20 דקות עד שהעוף עשוי. עורכים את השולחן ומתענגים על מנה ביתית, חמה ומצוינת.

שיהיה בתאבון!

דלית