מה יהיה בסופנו? הכירו את ועדת האבלות של ה-ICC

מה יהיה בסופנו? שאלה לאה גולדברג, שאלה שאנחנו בדרך כלל לא רוצים לעסוק בה. סביר להניח שרובנו חיים את הכאן ועכשיו ופחות נוטים לחשוב על מה יהיה בסופנו, אולם בתור מהגרים, הרחוקים מטקסי הקבורה ומהארגונים המוכרים לנו מישראל, שאלה זו מכילה בתוכה אף יותר משמעויות והשלכות. סוגיות כמו היכן יש כאן בתי עלמין יהודיים? האם יש כאן חברה קדישא? מהן אפשרויות הקבורה והאם יש אפשרות שריפה? או מהי הפרוצדורה במקרה שארצה להיקבר בישראל? כל אלו שאלות שמאוד חשוב שנקדיש להן מחשבה וניערך אליהן מראש כל עוד אנחנו בריאים וצלולים.

לפני יותר משנה, יעל יחיאלי המובילה ב-ICC את תחום בינוי הקהילה, הזמינה את הקהילה להצטרף לוועדה העוסקת במצבים של מוות ואבלות. זה קרה אחרי שהיא נתקלה במקרה של בחורה מהקהילה שאביה נפטר בישראל והיא לא יכלה לטוס ללוויה ולאחר מכן כשחבר קהילה נהרג בתאונת דרכים ומשפחתו נאלצה לארגן את כל סידורי ההלוויה מבלי לדעת מראש מהי בדיוק הפרוצדורה. בתוך כל זה ראתה יחיאלי שחסר הרבה מאד מידע (כצפוי בקהילה של מהגרים/ות) ושיש להקים מערך אשר ירכז את כל המידע במקום אחד, ינגיש אותו לקהילה ושיספק את התמיכה למי שצריך.

קבוצה של נשים וביניהן אביבית קציר, דורון גל-פז, דנה גריצר גוטליב ויקירה הוז הצטרפו ליעל ויחד הן הקימו את ועדת האבלות שמטרתה, קודם כל, היא ללמוד ולחקור את הנושא ואת האפשרויות הקיימות במצב של פטירה של אדם בקהילה או של אדם קרוב לחבר/ת קהילה ובשלב הבא לתת מענה למשפחות בשעת אבלן.

אביבית קציר לקחה את המשימה בשתי ידיים והחלה לחקור את הנושא מכל כיוון אפשרי. היא ליקטה מידע אשר ייתן מענה לשאלות כמו: למי יש להתקשר במצב של פטירה? כיצד מתבצעת הקבורה? כמה זה עולה? איך מוציאים תעודת פטירה? מי עושה את הטקס בבית העלמין? האם יש אפשרות לטקס "מסורתי" או "חילוני"? מהן אפשרויות הקבורה בישראל ובמה זה כרוך? ואם ההורים נפטרו בישראל מה אפשר לעשות? למי פונים?

"תוך כדי הכנת המסמך התחלנו ללוות משפחות בקהילה שעברו מצבי מוות ואבלות בשנה הזו", מספרת אביבית, "כך יצא שאנחנו למדנו ולומדות תוך כדי את הנושא כדי שכאשר חס וחלילה חבר קהילה יאבד בן משפחה קרוב, נעשה כמיטב יכולתנו על מנת להקל, לחסוך בבירוקרטיה, לתמוך, למצוא תשובות מהירות, לגשר ולתת תמיכה במה שרק ניתן".

"בכל המקרים שליווינו, תמיד מישהי מתוך הוועדה הייתה בקשר עם המשפחה האבלה", מוסיפה יעל, "השתדלנו שיהיה איזשהו קשר אישי כדי שהמשפחה תרגיש כמה שיותר מחובקת. צברנו ידע וקשרים, אבל בכל שלב צצות עוד ועוד שאלות ואז אנחנו פונים/ות  לחברי/ות הקהילה בתחומי ידע שונים שמקדישים מזמנם כדי להבהיר ולעזור. לאורך כל הדרך אנחנו נעזרות בצוות שלנו ובחברי/ות הקהילה הנפלאים כדי שניתן מענה מהיר למשפחה בצורה הטובה ביותר. בתקופה הזו ליווינו משפחות בכל מה שהיו צריכות – החל מהכנת מודעת אבל, הסבר על אפשרויות הקבורה והעלויות, חיבור לבתי העלמין השונים, עזרה בבניית טקס שבעה למי שלא יכל להגיע ללוויה בארץ ורצה לעשות כאן טקס ולשבת שבעה ועד לציוד לשבעה, זום שבעה קהילתי ועוד. כל המערך עוד לגמרי בשלבי בנייה והלמידה היא תוך כדי החיים ולפי הצרכים העולים.

הבנו עד כמה אנחנו חיים את היומיום ולמרות שאנחנו יודעים עמוק בפנים שמתישהו זה יסתיים, ברוב המקרים אנחנו לא מקדישים זמן ומחשבה למה יקרה אם או כש… אנחנו שבויים בתפיסה האופטימית שילדים קוברים את הוריהם שהגיעו לשיבה טובה וטוב שכך, אך המציאות לצערנו איננה כזו".

אחד המסרים החשובים שחברות הועדה רוצות להעביר לנו הוא החשיבות של שיחה זוגית ומשפחתית על הנושא מבעוד מועד. יש להבהיר מהן הבקשות שלי אם חס וחלילה יקרה לי משהו, היכן הייתי רוצה להיקבר? איזה טקס הייתי מעדיפ/ה וכדומה. כל שיחה מקדימה או מתן ייפוי כח לקבלת החלטות רפואיות יכולים לעזור לקרובים/ות שנשארים/ות ושצריכים לקבל החלטות בתוך הזמן הקשה של המפגש עם פטירה ואבל.

ומה לגבי ההורים או הקרובים/ות שנמצאים/ות בישראל? גם לגביהם יש להקדיש מחשבה ולדבר על העתיד, להכין ייפוי כח מתמשך, לדבר איתם על האפשרויות הקיימות בישראל לאחר פטירה ולהתכונן כמה שאפשר.

נכון שזה לא נושא שקל לדבר עליו, אך נראה שזה הכרחי וכדאי ויש אף מי שיאמרו שזו סגולה לחיים טובים וארוכים…

אז כל מה שנותר לאחל לעצמנו זה שלא נדע עוד צער שלא בעיתו, שניפגש רק בשמחות ושהשאלות סביב טקסי חיים תהיינה איפה מוצאים מוהל? מי מכין/נה לבר/בת מצווה או מי יכול/ה לערוך טקס חתונה?

ועדת האבלות תהיה כאן איתכם בכל מקרה של מוות ואבלות וניתן לפנות בכל עת לחברות הוועדה שיעשו כמיטב יכולתן לעזור ולהקל, ולו במעט, בכתובת אימייל זו- haharonov@paloaltojcc.org