לא רק יוניברסל סטודיו: סוף שבוע מהסרטים בהוליווד

חג ההודיה קרב ובא ושבוע של חופש מתאים בדיוק לחופשה מהסרטים בהוליווד עם ביקור ביוניברסל סטודיו ובכל המקומות שיש ללוס אנג'לס להציע. רגע לפני תחילת הקורונה, ניצלה מיטל קושניר ניצלה את חופשת חג ההודיה לטיול משפחתי עם אטרקציות רבות וביניהן חדר בריחה, פעילות של מציאות מדומה, מוזיאון מדע וגולת הכותרת- יוניברסל סטודיו והנה הסיכום המפורט שלה

מאת: מיטל קושניר

חג ההודיה הוא תמיד הזדמנות לנסיעה לטיול, לא ארוך מדי אבל משהו שקשה לדחוס בסוף שבוע רגיל. השנה, הצטלב סוף השבוע של חג ההודיה עם יום הולדת חגיגי במיוחד והחלטנו שיהיה נחמד לחגוג את יום ההולדת הזה ביוניברסל סטודיוס – הילדים (ואולי גם אמא שלהם :-)) חובבי הארי פוטר.

מלכתחילה לא היתה לנו כוונה להתפרש על אתרים באזור נרחב מדי. לוס אנג'לס פקוקה ועמוסה, אז הכנתי רשימה של אתרי טבע / גנים / חופים, כולם לא רחוקים מדי מהוליווד.

בהתחלה רצינו ללון באחד משני המלונות הצמודים ליוניברסל, אבל לחמש נפשות המחיר היה לא סביר. אז לנו במלון קטן בהוליווד בשם Hollywood Celebrity Hotel. המיקום היה מעולה (ממש במרכז העניינים של הוליווד, מאחורי תיאטרון דולבי בו מתקיים טקס האוסקר! יש שם סיורים, לא הספקנו אבל נשמע מעניין), החדר מרווח (שני חדרי שינה, שירותים ומטבחון) והמחיר די סביר. אבל המלון קצת מיושן וארוחת הבוקר מבאסת. אז לא ממליצה במיוחד.

אחרי חוויותינו בכבישים בנסיעה לפאלם ספרינגס, אשתקד, החלטנו הפעם לטוס במקום לנסוע. לחמוק מהפקקים המטורפים של חג ההודיה. חשבנו שניצחנו את השיטה.

טעינו.

יום 1

הזמנו טיסת אחר צהריים לברבנק (צפון לוס אנג'לס, קרוב להוליווד). אמנם היה עיכוב בטיסה, אבל הצלחנו להגיע בדיוק בזמן למסעדה בה קבענו עם חברים, Zinque. מלבד אפלוליות-יתר, המסעדה היתה אחלה – אוכל טעים ושירות מצוין.

יום 2

היום הוא חג ההודיה. אחד הימים הבודדים בשנה בהם מוזיאונים ואתרים סגורים. לא הייתי מוטרדת – הרי היו לי ברשימה מסלולי טבע, פארקים וחופים. אבל כשבוע לפני הנסיעה הסתבר שתחזית מזג האוויר גשומה מאד, באופן יחסית לא אופייני ללוס אנג׳לס, ושצריך לחשוב על גיבוי, שיתאים לשישה ילדים בגילאי 4-10 עם העדפות די מגוונות.

אז בבוקר יצאנו מהמלון ותוך כמה פסיעות היינו בלב שדרות הוליווד (עם הכוכבים…). שם נכנסנו לתיאטרון יפהפה בשם El Capitan להקרנה חגיגית של פרוזן 2.

אחרי הסרט הלכנו לראות את טביעות כפות הידיים והרגליים בבטון בכניסה לתיאטרון הסיני, ומצאנו דמויות מוכרות.

משם הלכנו כמה דקות לבית קפה חמוד לבראנץ׳/צהרים. היה מגוון מצומצם, אבל איכותי ולגמרי מספק של כריכים, חביתות ומשקאות.

היתה לנו הזמנה לחדר בריחה בשם World of Illusions לשעה מאוחרת יותר אבל הם הסכימו לקבל אותנו מתי שנרצה – החדר היה ממש מוצלח, מתאים לילדים אבל לא קל מדי. הצלחנו לברוח:-)

ואחרי חדר הבריחה, הילדים הגדולים הלכו לחוויה של מציאות מדומה. כל אחד מהם קיבל חדרון קטן עם הציוד, וכולם לקחו חלק במסע משותף בזמן ובחלל. הפעילות מגיל 9, אבל ממש לא רק לילדים, גם האבות שיחקו במשחק משלהם וכולם נהנו מאד.

אכלנו ארוחת ערב במסעדה איטלקית ביתית בשם Vivoli (היתרון המרכזי שלה – פתוחה בחג ההודיה ולא מגישה ארוחת חג). השירות היה איטי, אבל האוכל היה טעים.

יום 3 – יוניברסל

קצת על הפארק: זה פארק שעשועים ענק, אחד המפורסמים והמצליחים ביותר (עם שכפולים במקומות נוספים), והתמה היא – כמובן – קולנוע. הפארק בהוליווד הוא הראשון מבין הפארקים של הרשת והוא נבנה ממש בצמוד לאולפן פעיל שמצלמים בו סרטים ותכניות טלוויזיה. יש בו שילוב של מתקנים (רובם הגדול פועל על עקרון דומה – כסא או קרונית שמיטלטלים בהתאם לסרט המוקרן מלפנים), הופעות, תפאורה מושקעת ואיך אפשר בלי אינסוף חנויות מזכרות. מי שיש לו היכרות טובה עם תעשיית הקולנוע יהנה יותר. ילדים קטנים מנועים מלעלות על רוב המתקנים, ולכן הפארק מתאים יותר לילדים גדולים, נוער ומבוגרים.

סוגי כרטיסים:

יש כמה סוגי כרטיסים – רגיל, אקספרס או VIP. יש גם כרטיסים לכמה ימים או מנוי שנתי.

כרטיס אקספרס מקנה כניסה מהירה אחת לכל אחד מהמתקנים (וגם להופעות, אבל בהופעות זה די חסר משמעות). כרטיס ה-VIP מקנה כניסה מהירה לכל המתקנים ללא הגבלה וגם סיור אישי באולפנים. וכדי לבלבל עוד יותר, המחירים של הכרטיסים אינם קבועים אלא משתנים לפי יום/עונת הביקור. יש חבילות ומבצעים באתר של יוניברסל, אבל כשאנחנו בדקנו, השתלם יותר לקנות דרך אתר בשם undercover tourist (לא היה פער מטורף, אבל בחמישה כרטיסים ההפרש מצטבר). כמדומני, לפעמים גם קוסטקו מציעים כרטיסים במחיר אטרקטיבי. חשוב לבדוק את ההגבלות על כל כרטיס.

אנחנו קנינו כרטיס מסוג אקספרס (יקר ב70-80% מהכרטיס הרגיל) וזו היתה בחירה מעולה. הסופ"ש בו היינו הוא עמוס, ובהרבה מתקנים היו תורים של שעה או יותר. האקספרס פשוט פוטר אתכם מעמידה בתורים וחווית הפארק הרבה יותר נעימה. כיוון שהקטנה לא יכלה לעלות על מתקנים מסוימים, והגדולים כבר מספיק גדולים כדי לעלות לבד, היו מתקנים רבים שהם עשו פעמיים (עם כרטיס האקספרס שלה ושל אחד ההורים) והיו מאד מרוצים. אם באים מחוץ לעונה הבוערת, אפשר להסתדר עם כרטיס רגיל, הגעה מוקדמת לפארק וקצת תכנון מראש.

יש גם אפשרות של child swap, למשפחות עם ילדים קטנים כדאי להכיר ולהשתמש במתקנים אותם שני ההורים רוצים לחוות. זה חינם, לכל סוגי הכרטיסים.

אז יוניברסל או דיסני?

אני אומרת – למה לא שניהם? 😃 אבל ברצינות, כנראה לא הייתי עושה את שניהם בטיול אחד כי חלק מההנאה היה נפגם בגלל ההשוואות הבלתי נמנעות.

דיסני גדול יותר, קיטשי יותר, ומתאים לכל המשפחה. יוניברסל לא מתאים לקטנטנים ויש בו יחסית מעט מתקנים. שניהם מגניבים ושווים ביקור.

לאורך היום צפינו בשני מופעים (מופע האפקטים המיוחדים, ומופע המים) שהיו מוצלחים מאד, עשינו את ה-Studio tour – נסיעה מעניינת וארוכה בין ובתוך תפאורות של סרטים, כולל כמה קטעים ״מעשיים״, השלמנו את כל המתקנים (מלבד הדינוזאורים – שהיה רטוב מדי עבור יום קר), אכלנו צהריhם (כצפוי ממסעדה בפארק- היה לא משהו) וחזרנו אל מתקנים אהובים. כשהחשיך, יצאנו מהפארק אל Universal walk – אזור בילויים, קניות ומסעדות ממש מחוץ לשערים. אכלנו במסעדה בסגנון הוואי בשם Margaritaville, היה נחמד ולא יקר. לקינוח, חזרנו אל הפארק לסיבוב אחרון במתקן של הטירה (התור בו, שהיה שעה וחצי רוב היום, סוף סוף התפוגג).

היה יום מתיש ונפלא.

יום 4

הבוקר קמנו בנחת, והחלטנו לוותר על הארוחה במלון ולאכול בחוץ. הגענו במקרה ל Blu Jam cafe, מסתבר שזו רשת – מגוון רחב, אוכל איכותי, מיצים סחוטים במקום, תפריט ילדים מוצלח ושירות מעולה. הצטערנו שאין סניף באזור הבית.

נסענו דרומה לקריית המוזיאונים של לוס אנג'לס, אל California Science Center. זה מוזיאון מדע גדול, הכניסה חופשית, אבל יש לא מעט אטרקציות ותערוכות בתשלום סמלי נוסף. התחלנו בתערוכה המוקדשת למעבורת החלל Endeavor (זו התערוכה היחידה שמספר המבקרים בה מוגבל ולכן כדאי לוודא שיש כרטיסים. אפשר להזמין אונליין). המעבורת נתרמה למוזיאון על ידי נאסא, והתערוכה כוללת מוצגים על החיים בחלל, סימולטור קטן, וכמובן את המעבורת עצמה – שוכנת בהדר בתוך האנגר מיוחד. מסביב למעבורת יש לוחות המוקדשים לכל אחת ממשימות מעבורות החלל. היה מעניין מאד.

משם עברנו לקולנוע האיימקס שבמתחם, וצפינו בסרט עשוי היטב (אבל לא מאד ידידותי לילדים) על אפולו 11. אחר כך התפצלנו במוזיאון, הגדולים עמדו בתא הוריקן וטיפסו על קיר טיפוס, הקטנה שיחקה באזור הקטנטנים, נפגשנו בתערוכת המתימטיקה, ולקינוח הגדולים רכבו על אופניים על גבי כבל מתכת. ובאמת שלא מיצינו, מקום נהדר. יש גם גן ורדים בסמוך, ומוזיאון טבע.

אכלנו (אחר-) צהרים במסעדת פוקי מעבר לכביש, ונסענו לכיוון פארק גריפית. התכוונו להגיע למצפה, אבל החניון שלו היה מלא, והיינו עייפים מכדי ללכת ברגל או לנסוע בשאטל, אז עשינו אחורה פנה ונסענו לגלידריה! מזמן לא היינו בגלידרייה עם טעמים כל כך מקוריים ומלהיבים (בהשראת מסעות בעולם). Wanderlust Creamery. עבודת יד, מומלץ בחום, יש כמה סניפים.

יום 5

היה לנו כמעט יום שלם לפני הטיסה הביתה (או כך חשבנו…). נפרדנו מהמלון, חזרנו על ההצלחה של ארוחת הבוקר של אתמול ונסענו שוב לגריפית פארק. בתכנון- המצפה, טיול בפארק, אולי מוזיאון (למשל מוזיאון הרכבות או מוזיאון המערב) ואז הביתה. תוך כדי נסיעה במעלה הגבעה למצפה, שניה לפני שהגענו לאזור ללא קליטה סלולרית – קיבלנו הודעה שטיסתנו בוטלה. פשוט כך. אז בזמן שאבא ניסה להבין מה האופציות, אני והילדים נכנסנו למצפה, קנינו כרטיסים למופע בפלנטריום (ילדים מתחת לגיל חמש מורשים להכנס רק למופע הראשון בכל יום. 10:45 בסופי שבוע), והתבוננו בתערוכה המעניינת שבפנים.

הנוף מחוץ למצפה נהדר. בשעות הערב אפשר לבצע תצפיות בטלסקופים, וגם הסרט בפלנטריום היה מוצלח ביותר.

בשלב זה הבנו שכל הטיסות בכל החברות מלאות עד אפס מקום, ואם ברצוננו להגיע הביתה היום, כדאי שנתחיל לזוז. אז החזרנו את הרכב, שכרנו רכב אחר והתחלנו בנסיעה המעייפת צפונה שמאד ניסיתי להמנע ממנה. לא כיף לראות שיש לפנינו עוד ארבע שעות נסיעה, וכעבור שעה של נסיעה לראות שיש לפנינו עוד ארבע שעות נסיעה… ככה זה כביש 5 בסוף השבוע של חג ההודיה. הדרך ארכה תשע שעות מתסכלות.

אבל יש גם יתרונות – נסיעה ארוכה היא זמן מושלם לכתיבת פוסט:-)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button