הרשמה לקולג' בארה"ב: מאיפה מתחילים?

מאת: שירלי צפלוביץ

נתחיל מהדיסקליימר – אני אמא לשתי סטודנטיות, האחת מתחילה שנה שלישית ב-UCSB והשניה מתחילה שנה א' ב-Cal Poly – שתיהן אוניבריסטאות ציבוריות בקליפורניה. אני לא יועצת קולג' מקצועית, אין לי קשר לאוניברסיטאות או תיכונים, והידע שלי נרכש בחפירה ולמידה עצמית. עבורנו, המסלול העצמאי עבד טוב והבנות מצאו את עצמן איפה שרצו להיות, אבל אני לא לוקחת אחריות על ילדים של אחרים.

יש לא מעט יועצים מקצועיים שישמחו ללוות אתכם בתהליך תמורת תשלום. זו בחירה אישית, שתלויה במטרות של הילדים ובדינמיקה של המשפחה. אם מדובר במסלולים מיוחדים (רפואה, ספורט, אומנויות) או שאיפה לאייבי ליג/סטנפורד אני חושבת שייעוץ מקצועי הוא די חיוני, וגם אם לא, יש הרבה משפחות שיותר נוח להן שמישהו חיצוני מנהל את התהליך. זה בהחלט יותר קל. אבל מדובר בהרבה מאד כסף, אלפים רבים של דולרים, אז ההחלטה היא משפחתית ואישית.

אני נעזרתי באתר והבלוג של שרה הרברסון. שרה היא יועצת קולג' מהחוף המזרחי שמקבלת תלמידים באופן פרטי, וגם חולקת את הידע והנסיון שלה ברשת. התרשמתי שהיא רצינית וברורה, יש לה אירועים באינסטגרם בהם היא עונה על שאלות וקבוצת פייסבוק סגורה בתשלום סמלי. עוד מקום עם המון מידע, שהוא גם מעולה לשאלות ספציפיות, הוא האתר College Confidential, ואתר יותר קליל לקריאה עם המון מידע הוא Grown and Flown.

גם אם תבחרו להעזר ביועצים חיצוניים, כדאי להכיר לפחות בקצת את המושגים ואת המערכות המקומיות, כיוון שכמעט כל מה שאתם מכירים מישראל לא רלוונטי בארה"ב. קולג' עבור הנוער האמריקאי הוא לא רק השכלה, זו חוויה מכוננת, יציאה לעצמאות, בניית קשרים לעתיד וחלק מהזהות המתפתחת.

מאד נפוץ להשתמש במושג ה-Alma Mater – "האם המזינה" או במילים אחרות איפה למדת או Alumni – בוגר, ולאמריקאים יש קשר משמעותי למקום בו הם למדו. לא תראו מנהל בישראל הולך עם חולצה של הטכניון, אבל בהחלט תראו פה מנהלים, גם בכירים, הולכים עם סווצ'רט של מישיגן וממשיכים לעודד את סטנפורד בכדורסל.

הבחירה בקולג' היא נקודת מפנה קריטית בחיי הילדים שלנו, ונוצר לא מעט לחץ סביב הנושא- ציפיות, שמחות, אכזבות, תחרות, השוואות. כל ילד הוא שונה במבנה הרגשי שלו ואיך הוא מגיב לדברים, אבל הנקודה שהכי חשוב לי להזכיר שוב ושוב, היא לא להתמקד ביוקרה של המוסד או הדירוג שלו ברשימה כזו או אחרת אלא בהתאמה בין הילדה לאוניברסיטה – המיקום, הגודל, התמהיל הדמוגרפי, המקצועות המוצעים… וגם העלות, ולסנן את רעשי הרקע של היוקרה, התחרותיות והליכת העדר.

מה זה בעצם "קולג'״?

ישנו בלבול גדול במונחים כשמגיעים מישראל. הרבה חושבים שקולג' = מכללה במובן של "מכללת סמי שמעון" בניגוד ל"אוניברסיטת תל אביב", אבל זה פשוט לא נכון. קולג' הוא למעשה שם כוללני לבית ספר להשכלה גבוהה. אילו סוגים של קולג'ים יש?

Liberal Arts College

מוסד להשכלה אקדמאית, קטן ועצמאי (לא קשור לאמנות ובטח לא לליברלים). בדרך כלל יש בו מעט תלמידים (אלפים בודדים) שכמעט כולם לתארים ראשונים. עוד מידע בנושא כאן.

קולג' הוא גם שם לבית ספר בתוך אוניברסיטת מחקר University עם אלפים רבים של תלמידים, תוכניות דוקטורט ומחקרים פורצי דרך בתחומים שונים (ואם יש לכם מזל, גם זוכי פרס נובל). הבת שלי למשל לומדת ב- College of Letters and Sciences at the University of California Santa Barbara. היא "הולכת לקולג'" אבל לומדת לתואר ראשון באוניברסיטת מחקר גדולה. אנחנו בבית משתמשים בעברית במונח "פקולטה" כדי לתאר את הקולג' שבתוך האוניברסיטה, בדוגמה שלעיל אנחנו אומרים שהיא לומדת בפקולטה למדעים באוניברסיטת סנטה ברברה (זו פקולטה שמכלילה מדעים מדוייקים ומדעי הרוח).

אוניברסיטאות מתחלקות בגדול בין ציבוריות Public לפרטיות Private. הציבוריות מקבלות מימון מהמדינה (סטייט) בו הן נמצאות ולכן יש בהן תג מחיר שונה לתושבי הסטייט (שמממנים את האוניברסיטה דרך המיסים) מול תושבים שמחוץ לסטייט. בקליפורניה יש שתי רשתות גדולות וחזקות של אוניברסיטאות ציבוריות: UC – University of California ו- CSU – California State University. הראשונה יותר מחקרית באופייה, והשניה יותר פרקטית באופייה, ויש לנו מזל אדיר בתור תושבי קליפורניה להנות מרשת האוניברסיטאות הציבורית הטובה בארה"ב. לסבר את האוזן, ההפרש בין שכר הלימוד הבסיסי השנתי ב-UCSB לתלמידה תושבת קליפורניה לתלמידה שמגיעה מסטייט אחר הוא כ-$30,000. אז מי שמעוניין ללמוד באוניברסיטה ציבורית בסטייט אחר, צריך לקחת בחשבון שהעלות הראשונית (לפני מילגות) תהיה כמו באוניברסיטה פרטית.

לתושבי החוף המערבי יש תוכנית שנקראת WUE – Western Undergraduate Exchange שבה יכולים תושבים מהסטייטס שמשתתפים בתוכנית לקבל הנחות יפות ברישום לאוניברסיטאות ציבוריות בסטייטס אחרים. לא מדובר על מוסדות היוקרה, אבל בהחלט אפשר לקבל הנחות יפות. למשל, הבת שלי, תושבת קליפורניה, קיבלה דרך התוכנית עלות באוניברסיטת רינו בנבדה שהגיעה למחיר מאד דומה ללימודים בקליפורניה.

באוניברסיטאות הפרטיות, השמים הם הגבול. יש אלפי מוסדות ברחבי המדינה וקשה להכיר את כולם, אפילו בלתי אפשרי. הבולטות בקליפורניה הן Stanford בפאלו אלטו, וUSC – University of Southern California  בלוס אנג'לס. אפשר להזכיר גם את Cal Tech הפיצפונה והיוקרתית בפסדינה, קבוצת הקולג'ים Claremont Colleges ולא מעט אוניברסיטאות עם זיקה דתית נוצרית כמו Pepperdine, Loyola Marymount . אבל זה באמת רק קצה הקרחון.

Community College

קומיוניטי קולג' או סיטי קולג', זה מוסד להשכלה על-תיכונית שאפשר לקבל בו תארים מקצועיים (לא אקדמיים) או ללמוד בו שנתיים ראשונות ולהתקדם משם לאוניברסיטה שמעניקה תואר אקדמי. בקליפורניה יש מסלולים ישירים מעולים ממש בין קומיוניטי קולג' לאוניברסיטאות הציבוריות וזה בהחלט מסלול מומלץ שיש בו הרבה יתרונות – זה מאד זול, אין בעיה להתקבל, זו מקפצה לאוניברסיטאות UC שמאד קשה להתקבל אליהן ישירות מהתיכון. החסרונות – אין את האלמנט החברתי המשמעותי שיש בעזיבת הבית ללימודים, ולא בכל מסלולי הלימוד זה בכלל אפשרי. בהמשך הכתבה לא אתייחס ללימודים בקומיוניטי קולג', פשוט כי אני לא מכירה מספיק.

איך נרשמים לקולג'?

המסלול הסטנדרטי של הנוער האמריקאי כולל מעבר מהיר וישיר מהתיכון לקולג', ותכלס, כל התיכון בעצם מתוכנן כדי להביא את הילדים עם הנתונים הכי טובים שאפשר לטובת קבלה לקולג' כמה שיותר טוב. האוניברסיטאות היום לא מסתכלות רק על ציונים, אלא מחפשות את התלמידים שיתאימו למקום, ושיש להם משהו בחיים מעבר לבית הספר. המציאות היא שמסתכלים גם על דמוגרפיה כדי להעלות נוכחות של מיעוטים ברפרזנצטיה נמוכה, ולא, יהודים לא נחשבים מיעוט לצורך העניין. יש מקומות שיתנו עדיפות מסויימת לתלמידים הראשונים במשפחתם ללכת לאוניברסיטה, או שמגיעים מאיזורים נחשלים. מאד קשה לנחש מי יתקבל לאן. על כל מושב ב-UCLA מתחרים 10 מועמדים. כולם טובים.

ההרשמה Application לאוניברסיטאות מתקיימת (בגדול) בחודשים הראשונים של כיתה י"ב, לכן כדאי להגיע לתחילת י"ב עם רשימה פחות או יותר מגובשת של מוסדות אליהם רוצים להרשם, והכנה של התכנים הנדרשים לרישום – ציונים, פעילויות חוץ לימודיות (כמו ספורט, צופים, התנדבות, עבודה, פרסים), מבחנים סטנדרטיים (SAT/ACT), סיכום עם מורים שיתנו מכתבי המלצה אם צריך, וחיבורים Essays שמותאמים לאוניברסיטאות ברשימה.

התהליך מאד מורכב. חלק מהמורכבות נובעת מזה שלכל מוסד יש תהליך שונה, תאריכים שונים, דרישות רישום שונות. היועצים בתיכון עובדים עם התלמידים בכיתה י"א להכין את החומרים ובי"ב לנהל את הרישום. מהנסיון שלנו בתיכון ציבורי, יש הרבה עזרה, הרצאות, פגישות פרטיות אם צריך. נצלו את המשאב הזה, הוא בחינם, ובדרך כלל עם הרבה רצון טוב.

המרכיב הראשון והבסיסי ברישום הוא גליון הציונים Transcript. בשלב הרישום התלמיד ממלא בעצמו את הקורסים והציונים, ובשלב מאוחר יותר (ורק לאוניברסיטה שנבחרה) התיכון יעביר את הגליון הסופי בצורה אלקטרונית. האוניברסיטאות לא מסתכלות רק על ממוצע הציונים, אלא גם על רמות הקושי והמגוון rigor. לכן, למי שיכול, מומלץ לקחת כמה שיותר כיתות מתקדמות honors ועוד יותר חשובות הן כיתות AP – Advanced Placement. כיתות מתקדמות נותנות פקטור בחישוב הממוצע, וחשוב מזה מראות על רצינות, שאיפה למצויינות והישגים גבוהים. לכיתות הAP יש גם מבחנים ארציים, אבל למיטב נסיוני, הציונים של המבחנים האלו לא נכנסים לשיקולי הקבלה, אלא רק לקבלת קרדיט בקולג' עצמו.

לאוניברסיטאות בקליפורניה יש רשימה של קורסים שהן מצפות מתלמידי התיכון להשלים, והיועצים בבית הספר יעזרו להכין לתלמיד תוכנית קורסים בתיכון שימלאו את דרישות הA-G של אוניברסיטת קליפורניה (כדאי לתכנן את זה מהכניסה לתיכון). הרשימה הזו לא זהה לרשימת הדרישות לסיים תיכון.

אחת מהשאלות שעולות תמיד היא לגבי לימודי עברית כדי למלא את דרישה E – שנתים של לימוד שפה שאינה אנגלית.

בגד כפת, בית הספר הגדול לעברית בעמק הסיליקון, מציע קורסי תיכון המיועדים לתלמידי כיתות ט' עד י"ב שמעוניינים לחזק ולפתח את כישורי השפה שלהם בעברית, ולזכות בקרדיט לתיכון עבור דרישות "קורס שפה זרה" לקולג׳. הדגש של קורסים אלה הוא על דיבור והבנה, קריאה וכתיבה תוך שילוב של הפן התרבותי של אותה שפה.

קולג'ים שונים ברחבי ארה"ב דורשים מינימום שנתיים ופעמים רבות גם שלוש שנות לימוד בתיכון של שפה זרה (אותה השפה) על מנת לוודא שהתלמיד אכן רכש מיומנות גבוהה של השפה. הקולג'ים דורשים שאלה יהיו לימודים ברמה מסוימת ויוכרו על ידי אגודות או מוסדות שמוודאים זאת.

קורסי העברית של בגד כפת מוכרים כקורסי שפה זרה על ידי מחוזות לימוד ותיכונים רבים בעמק הסיליקון. עד אוגוסט 2020 עבד בית הספר בשיתוף פעולה עם התיכון היהודי "קהילה", אך מאז אוגוסט 2020 זכה לקרדיטציה עצמאית מלאה מטעם ארגון WASC- Western Association of Schools and Colleges מאחר שהוא עומד בקריטריונים ומוכר כתוכנית העשרה חינוכית.

אישור זה מאפשר למחוזות השונים להכיר בקורסים שאותם מציע בגד כפת כאלה הנדרשים על ידי התיכונים וקולג'ים ללימוד שפה שאינה אנגלית (דרישה E- Language Other than English).

תלמידי תיכון שלוקחים קורסים בקומיוניטי קולג' כמובן שיוסיפו את אלו לגליון. אין לי נסיון אישי בתחום אבל בטוחה שהיועצים בתיכון ובקולג' ידעו בדיוק מה צריך להגיש.

המבחנים הסטנדרטיים – SAT / ACT – הם הדבר הכי דומה לפסיכומטרי שאנחנו מכירים מישראל, אבל לא בדיוק. הם בודקים ידע, לא "אינטליגנציה" ויש להם חלקים של שפה ומתמטיקה, וב-ACT גם קצת מדעים. אפשר להיבחן כמה פעמים שרוצים, אבל בדרך כלל תלמידים יבחנו 2-3 פעמים במהלך כיתה י"א והקיץ שבין י"א לי"ב. איזה מבחן לבחור? כדאי לעשות מבחן דוגמא אחד מכל סוג ולראות מה מתאים לתלמיד, איפה הוא מצליח יותר. בעקבות הקורונה, יש היום מגמה לוותר על המבחנים האלו או להפוך אותם לאופציונלים, אז תצטרכו לבדוק מה כל מוסד דורש. גם למבחנים האלו יש קורסי הכנה ושיעורים פרטיים, אבל מי שממוקד (וחסכוני) יוכל ללמוד פשוט על ידי פתרון עצמאי של עוד ועוד ועוד מבחנים. אפשר לקנות ספרי הכנה וגם לשאול אותם בספריה הציבורית.

החיבורים Essays הם חלק קריטי בתהליך הרישום ומומלץ להשקיע בהם זמן ומחשבה. המטרה היא לתת לאדם שקורא את החיבור (ועוד מאות כמוהו), הצצה לאישיות של המועמדת, כזו שתגרום לו להגיד לעצמו – וואלה, אותה אני רוצה פה, היא מעניינת, היא מראה תכונות מנהיגות, היא מובילה בתחומה, היא תצליח בלימודים ובחיים. כתיבת החיבורים זה המקום שבו הרבה נעזרים ביועצים חיצוניים, אבל תזהרו לא לאבד את האותנטיות של התלמידה מול המקצוענות של כותב/עורך החיבורים בתשלום. בוחני הקבלה מנוסים ויודעים להריח חיבורים שנראים מקצועיים מדי ולא מרגישים אמיתיים. תוודאו שהסיפורים בחיבורים מתאימים לחלקים אחרים מהרזומה של התלמידה, אבל שהם לא חוזרים על מידע שכבר קיים בהם. החיבורים אמורים להרחיב ולהשלים את התמונה, לא לחזור על מה שכבר נאמר. אצלנו אגב (כמי שלא השתמשו בעזרה חיצונית) הבת ביקשה מהמורה לאנגלית לקרוא את החיבור שלה, והמורה עשתה זאת בשמחה וגם נתנה משוב. כדאי לדעת שיש אוניברסיטאות שלא דורשות חיבורים, כולל כל האוניבריסטאות ברשת ה CSU.

פעילויות והישגים Activities and Achievements– בכל מערכות הרישום (או לפחות ברובן) יש מקום להוסיף רשימת פעילויות והשגים של התלמיד. האוניבריסטאות רוצות לקבל תמונה יותר מקיפה של מי התלמיד שעומד מולם, מה שמעבר לציונים והמבחנים. עד כמה מתחשבים בזה? אין לדעת, וכישראלים זה אולי נראה לנו קצת משונה ומעורר ציניות, אבל חשוב להקדיש לזה מחשבה כי הילדים האמריקאים בהם הילדים שלנו מתחרים על המקומות ימלאו את החלק הזה באדיקות והתלהבות. מה נרצה להדגים ברשימת הפעילויות וההשגים? הצלחה, התמדה, מנהיגות, עמידות. ספורט זה מצויין, ספורט שבו מתמידים כל התיכון זה עוד יותר טוב, ספורט שבו התלמיד הוא קפטן הקבוצה זה מעולה, ספורט שבו הקבוצה זכתה בנשיונלז- פיגוז. תרומה לקהילה זה ערך נהדר, ופה יש לילדים שלנו שפעילים בצופים הישראלים סיפור נהדר. אלו שמדריכים (בכל הרמות) גם יכולים להצביע על מנהיגות. קלאבז בבית הספר – רובוטיקה, דיבייט, מוסיקה, דרמה – כל אלו מוסיפים לעומק של הסיפור, וכל תפקיד מנהיגות מוסיף עוד צבע והשג. תלמיד שעובד במהלך התיכון לא צריך להתבייש בזה, להיפך, זה מראה על רצינות ואחריות. ואגב, רק דברים מהתיכון (9-11) נחשבים, אז אין מה להעלות באוב את נבחרת הכדורסל ממידל סקול.

הישגים אקדמיים שמלווים בפרס, קורסים מיוחדים שהתלמיד לקח, אינטרנשיפ בקיץ, כל אלו רלוונטים. ממה האוניבריסטאות לא מתלהבות? Pay to Play  – הישגים שנרכשו בכסף, קורסי קיץ יוקרתיים באוניבריסטאות מהשורה הראשונה לאו דווקא מרמזים על השג אלא על כיסים עמוקים של המשפחה. כמובן שלא צריך להסתיר, אבל אולי לא לשים אותם בשורה הראשונה. אם התלמיד קיבל מילגה כדי להשתתף, להדגיש את זה.

בדרך כלל יש מקום מוגבל לפעילויות והשגים אז מומלץ להכין רשימה של כל מה שעולה לכם בראש, ואז לדרג. עד כמה שאפשר שהילד ינסה להראות גיוון – הצלחה, מנהיגות, התמדה, אחריות, עמידות.

מכתבי המלצה Recommendation Letters נדרשים על ידי חלק מהאוניברסיטאות. באוניברסיטאות הציבוריות בקליפורניה אין להם דרישה. אם יש סיכוי שהתלמיד שלכם יזדקק למכתבי המלצה, כדאי כבר לקראת סוף כיתה י"א לבקש ממורים רלוונטים האם יסכימו לכתוב. המכתבים לא עוברים דרך ידי התלמיד אלא מועברים ישירות מבית הספר לאוניברסיטה. מומלץ לבקש ממורה אקדמי שלימד מקצוע ליבה (מתמטיקה, מדעים, אנגלית, מדעי החברה) כי לאלו יש יותר משקל מאשר למורה לקרמיקה או ספרדית. מומלץ לפנות באימייל, באמריקאית מנומסת ומתלהבת בו זמנית.

הרישום עצמו מתבצע במגוון מערכות אונליין – לUC יש מערכת משלהם, לCSU מערכת אחרת, יש מערכת בשם Common App להרבה מאד אוניברסיטאות, יש מערכת נוספת בשם Coalition עם אוניבריסטאות אחרות, ויש עדיין אוניברסיטאות שצריך להגיש ישירות באתר. מבולבלים? בצדק. לכן חשוב לנהל רישום מדוייק של ההרשמות ותאריכי היעד. התלמידים יעשו את זה דרך התיכון, אבל כדאי מאד לשים על זה עין ולעזור להם.

כדי לסבך את העניינים, יש אוניברסיטאות שמאפשרות רישום מועדף. רישום מוקדם Early Action שבו נרשמים מוקדם ומקבלים תשובה מוקדם, או רישום מחייב Early Decision שבו נרשמים מוקדם, ומתחייבים להרשם לאוניברסיטה במידה ומתקבלים. זו התחייבות כספית משמעותית אז צריך באמת להיות בטוחים שזה המקום אליו תהיו מוכנים לשלם את הסכום המקסימלי במידה והתלמיד יתקבל. הסטטיסטיקה מראה שסיכויי הקבלה ברישום מועדף טובים יותר מסיכויי הקבלה ברישום הרגיל. מהצד השני של הסקלה יש אוניברסיטאות שמנהיגות רישום מתגלגל Rolling Admission מה שאומר שהם לא מחכים לתאריך יעד כדי לפרסם מי התקבל, אלא כל אחד מגיש בזמנו החופשי, ומקבל תשובה די מהר. לרוב, תאריך הסיום של ההגשה לאוניברסיטאות האלו מאוחר יותר מהאחרות. הרישום אגב עולה כסף, בין $50-100 לאוניברסיטה, וזה כסף "אבוד" שלא מוחזר אם לא מתקבלים ולא נכנס לתשלומי שכר הלימוד אם בוחרים ללכת לאוניברסיטה הזו.

מסלולי הלימודים

האוניברסיטאות מציעות אינספור מסלולי לימודים שונים, והבנה של האפשרויות דורשת מחקר ושיעורי בית. לכל אוניברסיטה יש את מגוון המסלולים שהיא מאפשרת Majors ונדרש קצת מחקר להבין אילו מסלולים יש איפה. בכל אתר של אוניברסיטה אפשר לראות רשימה של כל התוכניות המוצעות, ולפעמים יש דברים מעניינים שלא הכרתם או חשבתם עליהם מראש.

יש את הילדים שיודעים בדיוק מה הם רוצים ללמוד, ויש את אלו שעדיין לא מספיק מגובשים בגיל 16-17. ברוב האוניברסיטאות יש אפשרות להתחיל "לא מוכרז" Undeclared, לקחת קורסים כלליים בהתחלה ואז לבחור מסלול לתואר. יש גם אפשרות לשנות את המייג'ור במהלך הלימודים, אבל לא לכל מסלול זה אפשרי. בתארים המבוקשים כמו מדעי המחשב או סיעוד אין אפשרות "להכנס באמצע" וצריך להתקבל ישירות למסלול. אז אל תתכננו עבור התלמיד/ה שלכם להרשם לסוציולוגיה ואחרי שנה לעבור למדעי המחשב המבוקש, ברוב האוניברסיטאות זה לא יעבוד. בדרך כלל גם קשה לעבור בין קולג'ים (=פקולטות) בתוך האוניברסיטה במיוחד למבוקשים בניהם – נניח מהקולג' למדעי הרוח לקולג' להנדסה. אז נדרשת רמה מסויימת של החלטה לפני שמתחילים את תהליך הרישום.

אני רואה שתי גישות – להחליט מה רוצים ללמוד ואז לחפש איפה המקומות המומלצים שבהם יש אפשרות ריאלית לקבלה, או לבחור איפה רוצים ללמוד וריאלי להתקבל, ולחקור מה המקצועות המוצעים במקום. בדרך כלל הדרך תהיה שילוב של השניים.

רפואה ומשפטים לא נלמדים בארה"ב כתואר ראשון. אלו מסלולים מורכבים יותר שדורשים תואר ראשון בתחום קרוב (לדוגמה ביולוגיה או מדעי המדינה), הכנה טובה של קורסים מתאימים, ומבחן קבלה קשוח. למי שמעוניין במסלולים האלו, כדאי להתייעץ עם מי שמומחה בתחום כדי לבנות תוכנית שתתן לתלמיד נקודת פתיחה אופטימלית וסיכויי קבלה גבוהים ללימודי המקצוע.

והכי חשוב – תנו לילדה להוביל. תחשבו ביחד מה החוזקות והחולשות שלה, תדמיינו קריירה עתידית, תנסו להרגיש ממה היא מתלהבת. יש כל מיני מבחני אישיות שאפשר לעשות אונליין, אבל אנחנו לא התלהבנו. בטוחה שיש גם יועצים פרטיים שיוכלו לעזור בהחלטה. אבל תשתדלו בכל הכוח לא להשפיע עם הרצונות והחלומות שלכם כהורים. זה קשה מאד, אבל בסופו של דבר, אלו החיים שלהם.

סיכויי קבלה

איך יודעים מה הסיכוי של תלמיד להתקבל למוסד ומסלול סצפיפי? זו שאלה שמאד קשה לענות עליה. אפשר בעיקר לערוך ניחושים מושכלים, אבל ככל שמספרי הרישום עולים ואחוזי הקבלה יורדים זה הופך לקשה יותר ויותר. האוניברסיטאות לא מפרסמות את האלגוריתמים, השיקולים, ותהליכי קבלת ההחלטות. מה הן כן מפרסמות? נתונים סטטיסטיים על התלמידים שכן התקבלו.

ישנו שאלון שכל האוניברסיטאות והקולג'ים חייבים למלא שנקרא Common Data Set. אם תקלידו בשורת החיפוש של גוגל את הביטוי ושם האוניברסיטה, תוכלו למצוא את הנתונים. לדוגמה, סט המידע המשותף של אוניברסיטת אריזונה.

השאלונים האלו מלאים במידע מעניין על תהליך קבלת ההחלטות וסטטסיטיקה על התלמידים שהתקבלו, ומכאן אפשר להסיק מסקנות מסויימות על סיכויי קבלה.

כיוון שיש משמעות גם לבית הספר התיכון המזין (אפשר להניח שיש התייחסות שונה לבית ספר ציבורי גדול עם גיוון דמוגרפי מול בית ספר פרטי יוקרתי), מעניין להבין מי התקבל לאן מהתיכון הספציפי שלכם. לנו היתה אפשרות דרך מערכת Naviance לראות עבור כל מיני אוניברסיטאות מה היו הנתונים של התלמידים שהגישו לאוניברסיטה הזו, ומי מהם התקבל (בלי שמות).

שני הנתונים הבסיסיים לקבלה הם ממוצע הציונים ותוצאות המבחנים הסטנדרטים, אבל בעקבות הקורונה נושא המבחנים הסטדנרטיים הפך אופציונלי במקומות רבים, וקשה יותר לדעת. מה שכן, אם ממוצע הקבלה לאוניברסיטה מסויימת הוא 4.2, והתלמידה שלכם עומדת על 3.6, רוב הסיכויים שזה לא המקום שיתאים לה, אבל באוניברסיטה שבה הממוצע הוא 3.4 יהיה לה קל יותר להתקבל, וגם להצליח כיוון שהיא תתמודד ותימדד מול תלמידים דומים לה.

מידע על מסלולים ספציפיים יותר קשה לקבל, אבל יש מוסדות שכן מפרסמים, וחפירות אונליין יעזרו למצוא מידע. לדוגמה, קאל פולי (קיצור של קליפורניה פוליטכניק, אוניברסיטה ציבורית בסאן לואיס אוביספו) מפרסמים נתוני קבלה לפי פקולטה, ואפשר לראות שבפקולטה להנדסה הציונים גבוהים יותר ואחוז הקבלה קטן משמעותית מהפקולטה לחקלאות וסביבה למשל: https://www.calpoly.edu/admissions/first-year-student/selection-criteria/student-profile

לאילו קולג'(ים) כדאי להרשם?

הנוהל המקובל היום הוא שלא נרשמים למקום אחד, אלא לפחות לעשרה. מומלץ להכין את תמהיל הרשימה עם 2-3 מקומות "בטוחים" Safety – אוניברסיטאות עם סיכויי קבלה גבוהים מאד עבוד התלמיד הספציפי, 5-6 מקומות "מטרה" Target – אוניברסיטאות שבהן הסיכוי של התלמיד הספציפי הוא טוב, ו 2-3 מקומות "הישג" Reach – אוניברסיטאות שהסיכוי קטנטן אבל אולי בכל זאת יצליח. זה כמובן לא חובה, אחת הבנות שלי בחרה להרשם רק לאוניברסיטאות עם סיכויי קבלה טובים עבורה (ואכן התקבלה לכל ה-10).

במציאות התחרותית של היום, אין באמת טעם להרשם למקומות בהם התלמיד לא עומד בתנאי יסוד בסיסיים של נתונים אקדמיים. הרשימה מאד אישית וצריכה להתאים לתלמידים עצמם, ונורא חשוב לי להדגיש את זה שוב ושוב. אבל חשוב שהתלמיד באמת יהיה מוכן ללמוד בכל המוסדות אליהם הוא נרשם. אנחנו שומעים לא מעט על ילדים שנרשמו והתקבלו למקומות ש"בחיים אני לא אלמד שם" רק כדי למלא את משבצת ה"מקום בטוח". חבל על הכסף והאנרגיות, לא?

התאמה בנתונים אקדמיים (ממוצע, רמת קושי, מבחנים סטנדרטיים) והמקצוע המבוקש הם הבסיס לרישום, אבל יש פרמטרים נוספים שכדאי וחשוב להתחשב בהם. בין השאר-

• גודל המוסד, האם התלמיד ירגיש יותר נוח במקום קטן ואינטימי עם 3,000 סטודנטים או יעדיף את המגוון החברתי והרוח של אוניברסיטה גדולה עם 30,000 סטודנטים?
• לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן – מרחק מהבית (נהיגה או טיסה?), מזג אוויר (הוואי או שיקגו?), איזור עירוני או כפרי (ניו יורק או סאן לואיס אוביספו?), שיקולים תרבותיים (קליפורניה או אלבאמה?)
• עלויות, האם מדובר באוניברסיטה פרטית או ציבורית בסטייט המגורים, האם יש סיכוי למלגת צורך need (המיועדת לתלמידים עם הכנסה משפחתית נמוכה מאד), או מלגת הצטיינות merit, האם יש צורך בהלוואות כדי לממן. זו שיחה שחשוב (קריטי) לנהל עם התלמידה ולתאם ציפיות. שימו לב שכשכתוב באתרי חיפוש והשוואה את עלות שכר הלימוד Tuition זה לא כולל את דמי המגורים והמחייה, אז תוסיפו איזה $15,000 בראש למספר שרואים.
• הנקודה היהודית/ישראלית, האם זה חשוב לכם כמשפחה וחשוב לסטודנטית לעתיד להיות במקום שיש בו קהילה יהודית משמעותית? לנו זה היה חשוב, ולכן פסלנו מראש אוניברסיטאות שמנוהלות על ידי הכנסיה, ובדקנו מה הנוכחות של הילל ו/או חב"ד.

באתר של US News אפשר לראות דירוג של אוניברסיטאות באופן כללי ובכל מיני חיתוכים. וש להם גם אופציה מאד נוחה להשוות בין אוניברסיטאות. בקבלת ההחלטות לא הייתי מתמקדת בדירוג, אלא דווקא בפרמטרים המדידים. https://www.usnews.com/best-colleges?int=top_nav_Colleges

ואם יש דבר אחד שיצא לכם שימושי מהכתבה הזו, זהו הקישור לדף ההשוואות בו תוכלו לבחור מספר מוסדות שמעניינים אתכם להשוואה.

חלק מהקושי בהגירה, הוא להבין שלילדים שלנו יהיו חיים שונים מהמסלול שבו אנחנו הלכנו, אבל ללמוד את הנושא, ולהיות מסוגלים לתמוך וללוות אותם בתהליך זה חשוב לדעתי. אני עוקבת אחרי אתרים וקבוצות פייסבוק של הורים אמריקאיים, כי זה נותן לי תובנות לגבי המשמעות של קולג' בחברה האמריקאית. עבור רוב ההורים האלו, הילד סיים את דרכו בבית ויצא לדרכו הבוגרת, הוא לא חוזר כל שבועיים עם כביסה, היא לא באה לקחת קופסאות אוכל מדי פעם. יותר מההבנה הטכנית של נושאי הרישום והקבלה, חשוב היה לי להבין גם את המשמעויות החברתיות. אז אם הילדים שלכם בוחרים במסלול הקולג', אני ממליצה לנסות לדבר עם חברים אמריקאים או לקרוא ברשת ולנסות להתחבר קצת לחוויה.

אלו היו רק על קצה המזלג, כמה מושגי יסוד ברישום לקולג'. בכל מה שתבחרו, שיהיה בהצלחה!!