חודש תשרי שני בתוך המגיפה: תמונת ה'לפני' וה'אחרי'

מאת: טובה בירנבאום

עד כמה אתם משתהים על תמונות 'לפני' ו'אחרי' של ירידה במשקל שקופצות בפרסומות על המסך? יש בזה משהו מביך? משהו מציצני? אולי דווקא מפעים? ההצבה של המראה החיצוני כאובייקט מכעיסה אתכם? מסקרנת?

שמתי לב לנקודה נוספת: תמונת ה'אחרי' היא, באופן טבעי, תמונת ניצחון; מבט ישיר אל המצלמה ואמירה גאה של ״עשיתי את זה״! ״תראו אותי״! תמונת ה'לפני' היא לרוב לא מודעת לעצמה; היא לא עמידה ישירה שאומרת ״אוקי חברים, זה אני; נתראה עוד שנה ונשווה״. זו תמונה מארוע משפחתי, תמונה מטיול או תמונה שצולמה במקרה ללא בימוי מיוחד בהקשר אחר ומסיבה אחרת. אפשר לדמיין את החיפוש בארכיון התמונות והמחשבה: ״אוף, למה לא הצטלמתי כמו שצריך, תמונה שמראה בבירור את מי שהייתי אז?״.

בתמונת ה'לפני' לא נראה אדם שעומדת בפני מסע; גם אם זו התוכנית, הוא לא יודיע על כך באופן חגיגי והיא לא תבטיח לעולם שום הבטחות. לרוב, הוא לא יודע שהוא בנקודת פתיחה של מסע שינוי משמעותי. הם אולי ניסו שביל כזה או שביל אחר אינספור פעמים, התייאשו וניסו שוב; ושוב. יכול להיות שהשינוי, שנבט מבפנים, לא ידע שהפעם זהו שינוי שונה. שהפעם היא תעבור כברת דרך ארוכה, משמעותית, מטלטלת, מרפאה ו-אחרת.

לפני שנה וחצי, בתחילת המסע האוניברסלי המטלטל, הכואב, מלא האובדן, התסכול, הכעס, וגם מלא החמלה, התבוננות, יצירה חדשה והבנה, לא ידענו כי אנו מצטלמים לתמונת 'לפני'; יצאנו למסע מבלי שהודיעו לנו על כך, ומבלי שירינו לעצמינו יריית פתיחה דרמטית מלאת ציפייה וחשש. כנראה שעדין לא הגענו, לצערינו לתמונת ה'אחרי', אבל חגי תשרי הם זמן טוב לעצירה על מנת לעמוד מול מצלמה מנטלית, גלאי מתכות מטאפורי, אם תרצו, ולבדוק את הלפני ואת העכשיו.

כולנו השתנינו בתקופת המגפה הזו. הבנו המון דברים שלא הבנו קודם, עשינו דברים שלא דמיינו שנעשה, וחשנו רגשות מלאי עוצמה מכל קצוות הקשת – רגשות קשים ורגשות נפלאים. בתוך עולם תזזיתי שמעודד הגשמה עצמית ומרוץ אחר הישגים, נפגשנו עם עצירה כפויה, לא מוכרת ומאוד מבלבלת. אין ספק שהשתנינו. כיחידות, כקהילה, כחברה וכאנושות.

לוח השנה היהודי מזמין אותנו לקחת תמונת 'אחרי', או יותר נכון תמונת 'בינתיים', או תמונת 'עכשיו', ומעודד אותנו לנצל את ההזדמנות הזו לבדוק את עצמינו ואת סביבתנו, להתכוונן אולי באופן קצת יותר מדויק, ובעיקר- להתבונן לאחור אל תמונת ה'לפני' ולבחון במה השתנינו וכיצד נרצה להמשיך מכאן.

כבכל שנה ,חברי וחברות קהילת האיסיסי והג'יסיסי בפאלו אלטו נעמדות יחד לתמונות 'עכשיו' ומבררות את המיקום שלנו במסע כקהילה וכיחידים. שנת קורונה נוספת מסתיימת; אנו בודאי במקום אחר; ואנו נתכנס לבחון זאת יחד בטקסי יום כיפור ישראלי שיתקיימו בג'יסיסי ב15 וב16 לספטמבר (בעברית) ואף בארוע מקדים  – “Return” – שבו נשאל (באנגלית) מיהו האלוהים הזה שמדברים אליו כל החג, והאם הוא באמת מעמיד אותנו לתמונה בכל שנה.