כנס Z3: מחזקים את הקשר בין ישראל ויהדות ארה"ב- הגרסה המעשית

מאת: הרב אמתי פריימן

הזכרונות מהשירות הצבאי שלי נעים בין נוסטלגיה מלטפת לבין סיוט בועט. מכל הדברים שלא דמיינתי שאני אעשה בשירות, לשחק משחקים היה אחד מהם. אני לא מדבר על משחקי קלפים במוצבים שכוחי א-ל, או בפלייסטיישן בחדר חפ"ק, אלא על משחקי המלחמה הרבים שעשינו, בין אם מדובר בתרגיל מלא עם בימוי אויב, לבין תרגיל בשולחן חול לפני תרגיל אוגדה. הרעיון המנחה היה דומה – הדרך הטובה ביותר להתכונן לעתיד לא ידוע ומעורפל, היא לשחק משחק ולתרגל תגובות ודרכי פעולה אפשריות. הגאונות הייתה שניתן לנסות כל מיני כיוונים, ולפתח אסטרטגיות בתנאים שמדמים את הלחימה, מבלי להסתכן באובדן חיי אדם. המתודה הזאת שימושית לא רק בקונטקסט צבאי וגאו-פוליטי, וישנם כמה הקשרים בהם אנחנו מתרגלים את העתיד כדי להיות מוכנים אליו לכשיבוא בין אם מדובר בפיצ', או בין אם מדובר בבית ספר לרפואה.

אולם, עם כל השימושיות שלה, ישנם עדיין שדות שעוד לא אימצו את המתודה הזאת. אחד מהם הוא שדה העמיות היהודית (ה-Peoplehood) והקשר שבין התפוצות לישראל. מהסתכלות על העבר, האקו סיסטם הארגוני בקשר הזה לא תמיד ידע לפעול בצורה מאורגנת ואסטרטגית, הוא לא ניחן בתכנון ובניית תהליכים אלא התמחה יותר בריאקציה וכיבוי שריפות. השנה, וכחלק מלקחי התקופה שבה אנחנו חיים, כנס ציונות 3.0 יעשה שימוש בגרסה רכה של סימולציה (משחק מלחמה) בכדי להכין את הקרקע לחשיבה צופה פני עתיד.

ביום ראשון ה-5 בדצמבר אנחנו נתכנס באופן פיזי (מספר המקומות מוגבל) ובאופן מקוון בכדי לדון בתרחיש עתידי שישפיע על טיב היחסים בין מרכזי החיים היהודיים הגדולים בעולם. במהלך היום הדוברים והמשתתפים יתחלקו לקבוצות עבודה שונות, שכל אחת תייצג אלמנט מסויים מתוך השדה (ממשל, ארגון יהודי-אמריקאי, מדיה, פילנתרופיה וכו) בכדי להעמיק בזוויות ואלמנטים ספציפיים של התרחיש. ע"י התרגיל המודרך הזה, אנחנו ניחשף יחד לדרכי פעולה אפשריות, לשאלות ולאתגרים שעומדים לפנינו. את הממצאים של התרגיל נפרסם לאחר האירוע בכדי להניע שיחה בשדה הרחב ולהמשיך ולפעול יחד לשימור מערכת היחסים החשובה הזאת בין קהילות יהודיות ברחבי העולם. המטרה של הכנס היא לקחת פאוזה, בתקופה שהיא יחסית רגועה, ולהסתכל קדימה, להיות יותר מעשיים ולייצר נרטיב הרבה יותר פרואקטיבי. לא לחכות שמשהו יקרה ורק אז להתחיל לפעול.

דוגמה מוחשית לצורך באותה חשיבה קדימה ניתן היה לראות בסבב הלחימה האחרון בעזה. לכל אורך הלחימה וגילויי האנטישמיות שהגיעו בעקבותיה, רבים בקהילות היהודיות בתפוצות נתפסה במעין הלם ולא ידעה יותר מידי כיצד לפעול. היתה עלייה ברמת האנטישמיות בקמפוסים ועל אף המצב לא ראינו כאן הפגנות ענק למען ישראל, רק המון פחד ובלבול מה שגורם לך לשאול את עצמך איך באירוע, שהוא הרי כל כך צפוי, הקהילה היהודית בתפוצות לא יודעת מה לעשות? איך אין תוכנית פעולה מסודרת שכל קהילה צריכה לפעול על פיה עם הטיל הראשון שנוחת על שדרות? מה עושים במצב כזה? לאן שולחים כסף? מה מדברים עם המדיה? אילו כלים נותנים לילדים שלנו שבקולג' שחוטפים את האש בקמפוסים? ומה שנכון לאירוע קצה כמו לחימה, תופס גם בהקשרים אחרים. 

בכנס אנחנו לא נדון באירועים אקטואליים שהיו, אלא ניצור תרחיש (אותו ניתן לקרוא באתר Z3) והשאלות שיישאלו הן איך אנחנו מגיבים לאותו תרחיש. הקהל והדוברים יתחלקו לקבוצות עבודה, "יחיו" את התרחיש ויגזרו ממנו את המשמעויות, זאת תהיה מעין חזרה גנרלית למה שעתיד לקרות.

שש קבוצות עבודה יפעלו בקמפוס ביום האירוע (4 קבוצות נוספות ייפעלו אונליין):

קבוצה שתייצג את משרד התפוצות וממשלת ישראל ובה יישבו אלוף משנה אלי בראון, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר והח"כית לשעבר רחל עזריה.

קבוצה שתייצג את הפילנטרופיה, היא תדון בשאלות של מימון, גיוס כסף, אתיקה, איך מגייסים כסף חדש מהדור הבא? יישבו בה נתן שרנסקי שעסק בתחום זה רבות סביב עבודתו בסוכנות ואנדריי ספקוייני, ראש ארגון ה-Jewish founders networks.

קבוצה שתייצג את הארגונים שמתעסקים בעולם היהודי, הכשרת רבנים וכו' ויישבו בה הרבנית דבורה עברון והרב שי הלד.

קבוצה שתייצג את המדיה ויישבו בה העיתונאים בן דרור ימיני וברט סטיבנס.

קבוצה שתייצג את הקהילה היהודית המאורגנת ויישבו בה הסוציולוגית ד"ר בת'-עמי הורוביץ והרבה שירה קוך אפשטיין.

והקבוצה השישית תייצג את הארגון הישראל חברתי ויישבו בה העיתונאית והפעילה החברתית גל גבאי ומנכ"ל "ישראל חופשית", אורי קידר.

אז אם אתם מתעניינים בנושא ו/או מודאגים מהכיוון שאליו אנו עלולים למצוא את עצמנו- הירשמו היום לכנס.

נתראה ביום ראשון החמישי לדצמבר!

*הכותב, הרב אמתי פריימן הינו מנהל תוכנית Z3