מממשים את הפוטנציאל של הסכמי אברהם: סיכום הביקור ההיסטורי של ארגון "שאראקה" באזור המפרץ

שאראקה (שותפות בערבית) הוא ארגון שהוקם לפני כשנה שמשימתו היא "לממש את הפוטנציאל" של הסכמי אברהם, הסכמי הנורמליזציה ההיסטוריים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו. בחודש שעבר הגיעה לאזורינו, ביוזמתה ובהובלתה של הקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו, משלחת של הארגון שבאירועים שונים סיפרה על העמקת היחסים בין המדינות ועל שיתופי הפעולה הרבים שנרקמו ביניהן. מתן זמיר, סגן הקונסול הכללי בסן פרנסיסקו, מספר על הביקור, על התקווה שהפיח ועל כל הבשורות הטובות שהביא

מאת: מתן זמיר

"ההסכמים, לעניות דעתי, הם תחילת סופו של הסכסוך הערבי-ישראלי". זו ההערכה האופטימית של דן פפרמן, קצין מודיעין לשעבר בצה"ל וכיום מנהל השותפויות הגלובליות של שארקה (Sharaka) – ארגון ללא מטרות רווח, באירוע שהתקיים בבית הכנסת ישעיהו ב-Lafayette בחודש שעבר.

שאראקה, מהמילה "שותפות" בערבית, הוא ארגון שהוקם לפני כשנה במימון תורמים ישראלים ואמריקאים. משימתו היא "לממש את הפוטנציאל" של הסכמי אברהם, הסכמי הנורמליזציה ההיסטוריים שנחתמו בסיוע הממשל האמריקאי בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו.

המשלחת הגיע לאזור המפרץ ביוזמתה ובהובלתה של הקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו תוך שיתוף פעולה עם שורה ארוכה של ארגונים, קהילות ומנהיגים מקומיים.

פפרמן ציין שמאז מלחמות המאה ה -20, המפה הדיפלומטית של האזור השתנתה בצורה כה דרמטית — המודגמת על ידי הסכמי הנורמליזציה — עד כי המסגור הישן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כמוטיב המחלוקת המרכזי באזור המזרח התיכון, הפך לשנוי במחלוקת. לדבריו רבות ממדינות האזור המתונות מתחילות לתעדף את האינטרסים שלהן עצמן ושל אזרחיהן על פני דוגמות חשיבתיות שלא הוכיחו את עצמן עשרות שנים.

האווירה באירועים השונים שהמשלחת קיימה הייתה מיוחדת וקל היה לזהות עד כמה המסר של שלום יצר תחושות של תקווה וגאווה בקרב הקהלים השונים. ששת חברי משלחת שאראקה שהגיעו ממדינות שונות תיארו כיצד ההסכמים ההיסטוריים בין ישראל לארבע המדינות החלו לשנות את האזור בדרכים שונות.

הם סיפרו למשל על הסטודנטים מאיחוד האמירויות שלראשונה לומדים באוניברסיטאות ישראליות בעברית, על העיתונאית הישראלית, מיכל דיבון, שהצטרפה לחדר חדשות בדובאי ועל אסמה אלטווי מבחריין שמשיקה את האקדמיה הראשונה בשפה העברית ומוצאת ביקוש רב אליה. בחודש שעבר דווח גם על תרומות איברים ושיתופי פעולה רפואיים בין אזרחי איחוד האמירויות לישראלים.

ויש, כמובן, את הבילוי הישראלי האהוב — הנסיעות.

"אתה מסתובב בדובאי, ואתה שומע רק עברית בכל מקום", התבדח עומר אל בוסידי, סטודנט מלגאי פולברייט אמירתי צעיר ומנכ"ל שאראקה-ארה"ב. "זה מטורף."

המשלחת הייתה מגוונת להפליא. אל בוסיידי, מוסלמי שעובד יחד עם הציר הכלכלי של הקונסוליה האמירתית בניו יורק. לצדו ישבה האווי בוזו, מגישת טלוויזיה ושדרנית רדיו שגדלה בדמשק, ופאטמה אל-חרבי, סופרת שחיברה חמישה רומנים ופעילת שלום מבחריין שסיפרה  כי איבדה חברים בשל מאמציה לעשות שלום עם ישראלים. לידם ישבו פפרמן, אמריקאי ישראלי שגדל באינדיאנה, לורנה חט'יב, דרוזית ישראלית שעובדת במחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ הישראלי ומנהלת את חשבון המשרד בשפה הערבית הפונה מידי יום ללמעלה מעשרה מליון עוקבים ושאמאה מכטאלי, יזמית, אמנית ופעילת שלום ממרוקו שלמדה באונ' ברנדייס וכיום טסה בתדירות קבועה בין קזבלנקה, דובאי ותל אביב.

מכטאלי גדלה במשפחה מוסלמית והכירה מעט יהודים בעיר החוף קזבלנקה, אך היא הייתה מודעת להיסטוריה היהודית העשירה של מרוקו. היא סיפרה שהעניין שלה בקירוב לבבות, קידום השלום ושת"פ בין-דתי התעורר בחטיבת הביניים, כשאביה אמר לה שיש למשפחתה גם שורשים יהודיים. אביו, סבה, היה יהודי יליד הרי האטלס בצפון אפריקה.

לדברי מכטאלי, בגלל הקולוניאליזם ואידיאולוגיות האחרות שעיצבו את האזור ב-100, 150 השנים האחרונות, אבד "הסיפור היהודי" של משפחתה. "הייתי מחויבת מאוד לספר את סיפוריהם של מיעוטים יהודים ומיעוטים אחרים באזור כדי, במובן מסוים, לתקן את העיוות ההיסטורי לפיו יהודים אינם ילידים של אזור אגן הים התיכון ובמיוחד לספר את הסיפור של יהודי מרוקו".

שאראקה, שהוקמה בעקבות ההסכמים, שולחת כיום משלחות מגוונות של יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים בין מדינות המפרץ, מרוקו, ישראל ולקהילות שונות ברחבי העולם כדי "להעמיק את ההבנה ההדדית" בין הקבוצות השונות ולבנות קשרים ושותפויות. במהלך שהותה בצפון קליפורניה, המשלחת ביקרה באוניברסיטת סן חוזה, הרצתה ב-Commonwealth Club של קליפורניה, בפדרציה היהודית של סקרמנטו וקיימה אירוע משותף עם ה JCC של פאלו אלטו ושל לוס גאטוס. כמו-כן ביקרה המשלחת בבתי הספר היהודיים Wornick ו- CCJDS שם נפגשה עם ההנהגה הצעירה של הקהילה היהודית של אזור המפרץ.

בהקשר לסכסוך, הנציגים אמרו כי שאראקה אינו נוקט עמדה רשמית בנוגע למה שכונה לעתים קרובות "הסוגיה הפלסטינית". העניין הפלסטיני זוכה עדיין לתמיכה נרחבת בעולם הערבי והסכם השלום של ישראל עם איחוד האמירויות, לא מוריד מהסיוע של האמירויות לאוכלוסייה הפלסטינית.

"איחוד האמירויות ממשיך לתמוך בפלסטינים", אמר אל־בוסיידי והזכיר משלוחי חיסונים מאיחוד האמירויות לגדה המערבית ולרצועת עזה במהלך המגפה, ותמיכה בתערוכת טכנולוגיה פלסטינית במסגרת אקספו דובאי 2020.

"אני מאוד בעד הפלסטינים, וזכויות אדם", הוסיפה מכטאלי, "אני רואה את הצורך בתמיכה בזכויות פלסטיניות, אבל אני לא רואה את זה כסוגייה חד-צדדית. אני חושבת שאנחנו מחויבים לעבוד בשני הכיוונים בו זמנית".

בוזו, העיתונאית הסורית, אמרה כי היא שומרת תקווה שהסכמים דווקא יועילו לסיכויי השלום הישראליים-פלסטינים על ידי שינוי התפיסה באזור מגישה "מיליטנטית" לגישה שדוגלת דווקא יחס מתון ומכיל יותר כלפי ישראל.

"יש לך מדינות באזור שאומרות סוף סוף אחרי שנים ובקול רם: זה לא עובד. אולי אנחנו לא צריכים לתמוך באותו סטטוס קוו. זה לא הוכיח את עצמו כמוצלח לחיות בסכסוך מתמיד."

פפרמן הדגיש את "הפרגמטיזם" של המדינות החתומות על הסכם אברהם. "אני לא חושב שהחברים שלי כאן הופכים לציונים", אמר, כשהוא מדבר על עמיתיו למשלחת, "אבל יש הבנה", הוסיף, "שכשאתה חושב בצורה גלובלית, אזורית וטכנולוגית, זה מועיל לציבור שלך, וזה מועיל לכלכלה שלך וזה מאוד משמעותי".

למי שרוצה לשמוע את חברי המשלחת, להלן שתי הקלטות מאירועים שקיימה המשלחת – אחד עם הפדרציה של סקרמנטו והשני ב California Commonwealth Club.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button