"משפחה לכל החיים": שרון גרוסברד מסכמת תקופה בגרעין צבר
בימים אלה מסכמת שרון גרוסברד שש שנות עבודה ב"גרעין צבר" במהלכן עסקה במיון והכנת עולים צעירים לעלייה לישראל ולשירות משמעותי בצה"ל כחיילים בודדים. לרגל סיום תפקידה ולקראת פתיחת ההרשמה למחזור קיץ 2022 מספרת שרון על העבודה עם בני הנוער שעומדים בפני אחד מן השינויים המשמעותיים בחייהם, על התמיכה שמספק גרעין צבר וגם נותנת טיפ להורים אשר שולחים את ילדיהם להתגייס כחיילים בודדים
מאת: עמיר לביא
בימים אלה מסכמת שרון גרוסברד שש שנות עבודה בגרעין צבר במהלכן עסקה במיון והכנת עולים צעירים לעלייה ושירות משמעותי בצה"ל כחיילים בודדים במסגרת התוכנית. אני פוגש את שרון באמצע ביקור מולדת בבית הוריה בקיבוץ רמת דוד, ואת הריאיון אנחנו מקיימים באחד מימי הגשם הבודדים בחודשים האחרונים בארץ כשברקע רעשי מטוסי הקרב ההולכים ושבים מבסיס חיל האוויר הסמוך לקיבוץ.
אני מכיר את שרון קרוב ל-4 שנים ואף פעם לא עצרתי לרגע להתעכב על הפרטים היבשים ואז במבוכה קלה אחרי הסמול טוק המקובל, אני פותח את השיחה:
אז איך בכלל מצאת את עצמך בארה"ב?
"עזבנו את ישראל ב-2015 לטובת לימודי דוקטורט של דין בן זוגי בברקלי. אני, הוא, ילדה בת שנתיים וילד קטן בן שלושה חודשים ומאז אנחנו מתגוררים באלבני, מתישהו בדרך הצטרף עוד ילד למקהלה".
ואיך התגלגלת לגרעין צבר?
"האמת היא שכל מי ששואל אני עונה לו שזה היה מקרה קלאסי של יותר מזל משכל. הגעתי לארץ אחרי כשנה בארה"ב לענייני סידור ויזה וקפצה לי מודעה בפייסבוק, הדבר שהכי קרץ לי במודעה היה עבודה עם בני נוער – זו הייתה התשוקה שלי כל החיים, זה גם היה התחום שעסקתי בו בעבודתי בישראל כעובדת סוציאלית".
"יש לי מנהג כזה שאני לא חוקרת על מקום מסויים לפני, אלא פשוט באה ולומדת תוך כדי. לא הכרתי את הפרויקט בכלל ואני גם לא בוגרת של תנועת הצופים אז ממש לא היה מושג, אבל החלטתי לנסות בכל זאת".
ומה גילית?
"גיליתי עולם ומלואו. גיליתי שהעיסוק בשאלות זהות מורכבות והגירה של אותם בני נוער שמעוניינים לעלות לארץ הן אותן שאלות הזהות שאני חווה בעולם שלי, אני פשוט חווה אותן בכיוון ההפוך".
תסבירי…
אני חושבת שיסכימו איתי הרוב, גם הישראלים החיים בארה"ב וגם האמריקאים היהודים – ברמות כאלו או אחרות קיימת איזושהי תחושת חוסר שייכות. כשאתה בארץ אתה מרגיש שמתייגים אותך בתור האמריקאי ולעומת זאת כשאתה בארה"ב אתה נחשב הישראלי או היהודי. יש איזשהו עומק ריגשי שמתחבר לזהות הליבתית של כל אדם ותוכנית גרעין צבר מגיעה בדיוק לפער הזה ועוזרת לגשר עליו."
מה זאת אומרת, במה תורמת תוכנית גרעין צבר לצעירים האלו?
"גרעין צבר היא תוכנית שליבת התמיכה שלה מבוססת על הקבוצה. ה"ביחדנס" הזה שיוצר הגרעין גורמת לכל יחיד בקבוצה להרגיש תחושת שייכות מוגברת ומעצימה אותו. המוטיבציה של הצעירים מלווה אותנו בכל צעד: הרצון להיות חלק ממשהו גדול יותר, רצון לשייכות והרצון לתרום. הרבה פעמים אני שומעת מצעירים שמגיעים לסמינרים שלנו שזו הפעם הראשונה שהם נמצאים עם כל כך הרבה אנשים שלכולם מכנה אחד משותף – ישראל."
ובפרקטיקה, איך התוכנית תומכת בחיילים בודדים?
"מדובר בתוכנית היחידה שמספקת מערכת תמיכה מקיפה לחיילים בודדים עולים בישראל. כלומר, חוץ מהמובן מאליו כמו התנאים הפיזיים" (מגורים בכלכלה מלאה כולל חשבונות, סיוע בירוקרטי בכל הקשור בתהליכי העלייה והגיוס, הכנה פיזית לצבא ועוד) "זוהי התוכנית היחידה שלמעשה מלווה את הצעירים מ-א' ועד ת', עוד מלפני ההגעה לארץ, דרך הקליטה בקיבוץ ועד סוף השירות הצבאי תוך כדי מתן דגש על תמיכה בתחום הרגשי לצד התנאים הפיזיים. אם אני צריכה לסכם את התוכנית במשפט – בגרעין צבר תמיד תמצא אוזן קשבת למי שזקוק לכזאת, בכל תחום."
תני לי דוגמא מהשטח
"תראה יש המון סיפורים ובאמת שכולם מרגשים אבל יש אחד שזכור לי במיוחד: מבלי להיכנס לשמות ולפרטים ספציפיים כמובן, הייתה צעירה אחת שהשלטונות בארץ סירבו להכיר ביהדותה והיה אתגר מסויים לספק את המסמכים הנדרשים על מנת להוכיח את זכאותה לעלייה (בכדי לזכות במערכת התמיכה המקיפה של גרעין צבר, דורשת המדינה מהמשתתפים לעשות עלייה) למרות שהיה ברור שהיא אכן זכאית על פי חוק השבות. בשל כך לא יכלה להשלים את תהליך העלייה. היה ברור לנו בגרעין צבר, שכל עוד הצעירה מוכנה להילחם לטובת השירות הצבאי אנחנו נהייה מאחוריה וכך היה. מהרכזת שלה בקיבוץ שהייתה מדהימה, דרך הצוות בארה"ב, מנהל התוכנית ומנכ"ל העמותה כולנו עמדנו על הרגליים האחוריות והיינו שם עבורה בייעוץ, הכוונה, שיח מול גורמים שונים, תמיכה נפשית ובירוקרטית.
כמובן שראוי גם לציין את הצעירה עצמה שנלחמה כמו לביאה ובימים אלו משלימה שירות צבאי מלא ומשמעותי באחת מיחידות השדה.
יש עוד המון סיפורים של צעירים שהגיעו לתוכנית כ"ילדים" ויצאו כ"מבוגרים" וכל צעיר שעובר תהליך כזה הוא עולם ומלואו, יש משהו מיוחד בלראות את הילדים האלו עושים את הדרך הזו."
זו הפעם הראשונה ששרון משתמשת במונח "ילדים" ולא צעירים. אני מזכיר לה שבמהלך כל שנותיה בגרעין צבר היא לוותה למעלה מ-150 "ילדים" שעלו במסגרת התוכנית וזכו למערכת התמיכה הזו.
"כן זה באמת מרגש, אני יכולה להעיד שהעבודה בגרעין צבר מהר מאד הפכה לאיזושהי משימה אישית עבורי. לתמוך בילדים האלו ולהיות חלק מהמסע המשמעותי שלהם בשאלות הזהות ותהליכי העלייה והגיוס שלהם זוהי ממש זכות ואני שמחה שהייתי חלק בזה, זכיתי בחברים שהם ממש כמו הסיסמה של התוכנית – משפחה לכל החיים".
מהו טיפ הזהב שלך למי שחושב על לעשות עלייה ולהתגייס כחייל בודד או אפילו להורים?
"אני חושבת שהיופי בגרעין צבר, בנוסף למערכת התמיכה, זה העובדה שיש מספיק "נקודות יציאה" כלומר אם מישהו מתלבט ולא בטוח שזה עבורו אני ממש ממליצה בחום להגיע, לשמוע ולהתלבט ביחד איתנו.
חשוב לי גם להגיד לישראלים "על מלא" שגרים כאן בארה"ב זה שכשלא חיים בישראל, גם אם זה כמה שנים, נוצר פער שצריך להתרגל אליו. אפילו אני, כאדם בוגר, כשאני מגיעה לארץ אני צריכה קצת זמן להתאפס ממש כמו בשיר של שמוליק קראוס וג'וזי כץ – "תן לי דקה להתרגל אליך שוב", על אחת כמה וכמה הצעירים האלו שמעתיקים את חייהם לישראל ומתגייסים לשירות צבאי משמעותי".
הביחד, הקבוצה שגרעין צבר מאפשר בנוסף על התמיכה הטכנית של התוכנית היא דבר שלא ניתן להשיג אותו לבד גם אם אתה ישראלי מלא מלא."
תוכנית גרעין צבר הינה התוכנית לחיילים בודדים של תנועת הצופים העבריים ופועלת מאז 1991. מאז ועד היום תמכה התוכנית במעל לכ-6,000 חיילים בודדים עולים. התוכנית נתמכת ע"י ממשלת ישראל, נפש בנפש, התנועה הקיבוצית ועוד.
בימים אלו נפתחת ההרשמה לתהליך ההכנה של מחזור קיץ 2022 לפרטים נוספים ורישום:
212-390-8130 שלוחה 305
