ביקור בקולג'ים: המידע החשוב שכדאי לדעת לפני

נרשמתם למספר קולג'ים, התשובות החלו להגיע וחלקן חיוביות. אז מה השלב הבא? איך אדע באיזה קולג' לבחור? שירלי צפלוביץ שכבר נתנה לנו את כל המידע החשוב לגבי תהליך הרישום, ממשיכה לשלב הבא – הביקור בקולג'ים. מאחר שהקולג' הולך להיות הבית והעולם האקדמי והחברתי של הילד/ה שלכם בארבע שנים הקרובות, חשוב שירגישו בו בנוח ושאתם כהורים תתחילו להבין במה מדובר. מהסיורים שעשתה במספר קולג'ים עם בנותיה היא למדה המון וכעת היא חולקת אתכם את המידע הרב שצברה

מאת: שירלי צפלוביץ

אחרי תהליך ההרשמה הארוך והמפרך לקולג'ים, עליו כתבתי בחלק הראשון של סדרת הכתבות, כעת מגיע השלב בו מתחילים לקבל תשובות. הגיעו מספר תשובות חיוביות? ברכות! אך עכשיו מתעוררת השאלה – איך אבחר? איך אדע מהו הקולג' המתאים לי? אחת הדרכים לענות על שאלה זו היא באמצעות סיור בקולג' שיכול להוות חלק חשוב בקבלת ההחלטה.

ביקורים בקולג׳ים

האם חובה לבקר? לא, אבל זה מאוד עוזר להבין איך עובד קמפוס של קולג׳, במיוחד לישראלים כמונו שלא למדו באווירה הזו. חוויית הקולג׳ היא הרבה מעבר ללימודים האקדמיים, זה הולך להיות הבית והעולם החברתי של הילדה שלכם לארבע שנים הקרובות וחשוב שהיא תרגיש שהיא במקום שמתאים לה, ושאתם כהורים תתחילו להבין במה מדובר. אנחנו למדנו המון מכל ביקור.

מתי לבקר? אם אפשר, ממליצה לבקר כמה מוסדות בעלי אופי שונה בכיתה י״א, לפני שמתחילים את תהליך ההרשמה. הביקורים יכולים להשפיע משמעותית על הרשימה הפוטנציאלית, וחבל להירשם למקומות שלא מתאימים לילד. אצלנו למשל אחרי ביקור באוניברסיטה פרטית קטנה ויקרה, היה ברור שזו לא התאמה. סיבוב שני של ביקורים אחרי שמגיעות התשובות וצריך לקבל החלטה.

כמה המלצות מהנסיון שלנו, של דברים שעבדו עבורנו:

– תעדיפו לבקר במהלך שנת הלימודים האקדמאית (ששונה עבור כל מוסד) כדי לראות את חיי הקמפוס כשהוא מלא בסטודנטים. ביקור במהלך חופשות גדולות אולי יהיה לכם יותר נוח, אבל יתן תמונה חלקית של האווירה ושל האנרגיה של המקום.

– תתחילו מביקור באוניברסיטה מקומית שלא דורשת נסיעה ארוכה או תיאומים מסובכים. אפילו רק בשביל להבין איך מתקיימים הביקורים, מה אנשים שואלים, ובכלל, איך נראה קמפוס, ומה חשוב לכם. אנחנו ביקרנו בסאן חוזה סטייט, רבע שעה מהבית, והופתענו לטובה. אם אתם נוסעים ליעד מרוחק מהבית לביקורי קולג׳, תנסו לבקר ביותר מאוניברסיטה אחת באיזור. אולי זה יתן לכם רעיונות חדשים.

ביקור בסאן דייגו סטייט, המדריכים תמיד מתלהבים, מקסימים וידידותיים.

– תירשמו לביקור רשמי מודרך. יש אוניברסיטאות שעוקבות אחרי Demonstrated Interest וביקור מתועד יתן לילד כמה נקודות זכות. ובכלל, הסיור המודרך יראה לכם מה הדגשים של האוניברסיטה, מה התהליכים לרישום והחלטה, יתן הזדמנות לפגוש הורים וילדים נוספים, ויתן הצצה למעונות, אליהם אי אפשר להכנס עצמאית. בתקופות פופולאריות (מי אמר ספרינג ברייק?) הסיורים מתמלאים מהר, אז הקדימו להרשם. זו גם התקופה של הימים הפתוחים לתלמידים שהתקבלו, ואני ממליצה להימנע מהתאריכים האלו במידה ואתם רק בסיור מקדים.

חדר טיפוסי בקולג', בחיים זה הרבה יותר צפוף והרבה פחות מסודר

תכינו לעצמכם רשימה של הדברים שחשובים לסטודנט/ית שלכם, ולכם כמשפחה, בתחומים אקדמיים, חברתיים, ומנהלות. רשימה רנדומלית של דברים שאפשר לחשוב עליהם:

  • סיוע אקדמי כמו ייעוץ בבחירת קורסים, או שיעורי עזר.
  • האם אפשר לעבור בקלות בין מייג׳ורים ולהוסיף מיינורים.
  • האם מקובל לעשות Study Abroad
  • שירותי הקמפוס לתלמידים עם אתגרים אקדמיים, פיזיים ורגשיים מכל סוג.
  • שירותי בריאות, ובריאות הנפש.
  • בטיחות וסידורי אבטחה בקמפוס, סטטיסטיקות פשע, עמודי מצוקה, פעילויות אבטחה ושיטור, והאם יש שירות ליווי בלילה לתלמידות.
  • תחבורה אל וסביב הקמפוס.
  • איך המעונות והאוכל?
  • מה חובת המגורים בקמפוס, ומה קורה אחרי זה?
  • גודל הכיתות, קלות קבלת הקורסים שרוצים והסיכוי לסיום התואר בארבע שנים (זו בדרך כלל בעיה של אוניברסיטאות ציבוריות עמוסות).
  • תרבות הפנאי בקמפוס, קלאבז, מסיבות, אירועים.
  • תרבות הספורט בקמפוס, יש אוניברסיטאות D1 שהפוטבול והכדורסל הם עוגן משמעותי בחיי הסטודנטים, יש אוניברסיטאות שהסטודנטים מאד נוטים לפעילויות אאוטדור. אם הילדים שלכם עסקו בספורט בתיכון אבל לא גויסו לספורט בקולג׳ ורוצים להמשיך לשחק, תתעניינו ב- Intramural sports – ליגות לחובבים.
  • התרבות האקדמית בקמפוס, עד כמה הפרופסורים נגישים או האם האינטראקציה של הסטודנטים בעיקר עם עוזרי הוראה (TAs). האם יש אופציות לסטודנטים לתואר ראשון להשתתף במחקר.
  • האם הקמפוס חזק ב Greek life (אחוות), כי לא לכל תלמיד זה מתאים במידה ואחוז גבוה מהפעילות החברתית קשורה לאחוות.
  • שאלה שקצת קשה יהיה לקבל עליה תשובה ישירה אבל אם זה חשוב לכם יש דרכים לנסות לגשש מה האווירה החברתית-פוליטית בקמפוס, פחיתות ללהט״ב, אנטישמיות וכו'.

תשאלו שאלות. אל תתביישו (גם אם הסטודנטית לעתיד מגלגלת עיניים ומתפדחת). אתם עוזרים לילדים שלכם לבחור את העתיד שלהם, זה חשוב! הסטודנטים שמעבירים את הסיורים שרופים על הקמפוס שלהם וישמחו לענות על כל שאלה. תשאלו גם על חוויות שליליות, אבל בצורה חיובית – מה חסר להם, מה היו משפרים, באילו קשיים הם נתקלו בשנה הראשונה.

אחרי (או לפני) הסיור תסתובבו בקמפוס לספוג אווירה, תלכו לאכול איפה שהסטודנטים אוכלים (לקפיטריה לא תמיד אפשר להיכנס, אבל תמיד יהיו מקומות נוספים שפתוחים לקהל).

תסתכלו על התלמידים שמסתובבים, בלי שיפוטיות, ממקום של למידה. האם התלמיד שלכם מרגיש מתאים?

תבררו איפה גרים הסטודנטים שלא גרים במעונות הקמפוס, ואיפה הם מבלים, ותעשו שם סיבוב. ברוב המקרים סטודנטים חייבים לגור בקמפוס רק בשנה א', אז את רוב זמנם הם יבלו במקום אחר.

סיור באוניברסיטת קולורדו בבולדר, 10 נקודות על הנוף

תחפשו מישהו שלומד במקום ותיצרו קשר. הילדים יכולים לחפש מכרים ממהתיכון שלהם, מהצופים, BBYO, חוגי ספורט, ואתם מוזמנים גם להצטרף לקבוצת הפייסבוק ״עוף גוזל- הורים לסטודנטים ישראלים בארה״ב״ לחפש קשרים ולשאול שאלות. הבנות שלי תמיד שמחות לדבר על האוניברסיטה שלהן, ובכל מקום שביקרנו והבנות פגשו מישהו שמכירים, אפילו קצת, זה מאד הוסיף לחוויה שלהן לקבל מידע פנים אותנטי. אבל תשתדלו לאפשר לילדה להיפגש עם החברה בקמפוס 1:1 ותקחו קצת מרחק. היא צריכה לשאול שאלות ולקבל תשובות כנות שאולי לא נוח לדבר עליהן מול ההורים, במיוחד כשזה מגיע לתחום החברתי – מסיבות, בילויים, אלכוהול וכדומה. תחשבו על זה כשלב מקדים לשחרור.

אם אתם מבקרים אחרי שהתלמידה קיבלה תשובה חיובית ונמצאת בשלב קבלת ההחלטות, אני כן ממליצה לנסות להגיע ליום פתוח לתלמידים שהתקבלו. זו חגיגה אמיתית, שחושפת קצת יותר לעומק את חיי הקמפוס. כשביקרנו עם איה ביום הפתוח של יו סי סנטה ברברה היו למשל הרצאות שניתנו על ידי פרופסורים ממחלקות שונות, יריד קלאבז, אפשרות לראות חדרי מעונות ולשאול שאלות, ואפילו סיור מודרך באקווריום הליטוף של המחלקה לביולוגיה ימית. בשנתיים האחרונות לא היו ימים פתוחים בגלל הקורונה, אבל אני מקווה שזה יחזור השנה.

יום פתוח לתלמידים שהתקבלו ביו סי סנטה ברברה, שפע של מידע שימושי

אז איך מחליטים?

לפעמים זה ממש קל, יש את המכתב הזה או הביקור בקמפוס שבסופו התלמיד שלכם יאמר – זה. פה אני רוצה להיות.

אבל בדרך כלל ההחלטה יותר מורכבת.

אז קודם כל ברכות לתלמיד שלכם שיש לו אופציות טובות ומשמחות. תחגגו את ההישג. זו דילמה טובה להיות בה.

לא התקבל לאוניברסיטת החלומות? מותר להתאכזב, אבל חשוב לשדר שזה לא סוף העולם. האם כל האנשים המוצלחים שאתם מכירים למדו במוסדות יוקרה? כנראה שלא. עשיתי פעם את התרגיל ובדקתי איפה למדו אנשי ההנהלה הבכירה בחברה שאני עובדת בה (חברת טק גדולה וותיקה בעמק הסיליקון), ובין השאר מצאתי שם את אוניברסיטת מיזורי, קאל סטייט לונג איילנד, סאן חוזה סטייט, אילנוי סטייט, את יו סי ברקלי, סטנפורד, ווורטון וגם את המכון הטכנולוגי של הודו. אין נוסחה אחת שמובילה להצלחה.

השיקול הכלכלי הוא משהו שצריך לדבר עליו בפתיחות עם הסטודנטים לעתיד. תעשו את החשבון של העלות האמיתית, שכר לימוד, מגורים ואוכל, הוצאות נלוות כמו תחבורה ובריאות, וכמובן מלגות במידה ויש. זה שונה עבור כל משפחה ורק אתם יודעים מה אתם יכולים ורוצים לממן, בין אם בשוטף, מחסכונות או הלוואות. אבל אם אוניברסיטה נמצאת מחוץ לתחום האפשרי, חשוב לשים את זה על השולחן כמה שיותר מהר.

אז בואו נסתכל על האוניברסיטאות אליהן התלמיד התקבל, ורלוונטיות מבחינה כלכלית.

האם הכי יוקרתי ומדורג הכי גבוה זה הכי טוב ומתאים לתלמיד שלכם? לא תמיד. ולפעמים מדורג הכי גבוה לא אומר שבמייג׳ור הספציפי זו הבחירה הכי טובה, או אם במידה והתלמידה מתכננת להמשיך לבית ספר לרפואה או משפטים, זו תהיה המקפצה הכי טובה. לפעמים יוקרה מגיעה עם אווירה תחרותית בין הסטודנטים, שלא תתאים לכל אחד.

השלב הראשון של צמצום הרשימה למספר קטן של אוניברסיטאות יהיה יותר קל מהשלב הסופי של התלבטות בין הטופ 2-3 עבור הסטודנטית שלכם. אני אוהבת לעבוד עם אקסלים ורשומות אבל אפשר לעשות את החשבונות גם בראש. בהנחה שכל המוסדות ברשימה הם רלוונטים כלכלית, אני רוצה להציע רשימה של שיקולים, שרק אתם תוכלו להכריע מה המשקל של כל אחד ואחד מהם. לדוגמה:

  • מה המייג'ור אליו התקבל התלמיד, ועד כמה הוא נחשב טוב באוניברסיטה הספציפית הזו
  • האם יש גמישות ותמיכה אקדמית
  • האם לתלמיד יש צרכים מיוחדים מסוג כלשהו שיקבלו מענה
  • דמוגרפיה ואווירה חברתית
  • מרחק מהבית ובשלות הילד
  • קיום או העדר קהילה יהודית/ישראלית בקמפוס
  • האם יש "דגלים אדומים"?
  • מה הלב אומר?

וטיפ קטן, תנסו להצטרף לקבוצת ההורים של האוניברסיטה בפייסבוק. יש קבוצות שיקבלו הורים לילדים שהתקבלו ועוד לא החליטו, ויש כאלו שלא, אבל שווה לנסות. בדרך כלל מדובר באנשים נחמדים שאוהבים את המקום בו ילדיהם לומדים, אבל יש להם גם ביקורת מפוכחת. תראו איזה שאלות עולות, איפה יש קשיים, ותשאלו בזהירות דברים שמעניינים אתכם. זה בהחלט יכול לעזור להבין את הלך הרוח והאווירה בקמפוס, ולהציף בעיות שלא תשמעו עליהן במצגות הרשמיות.

אני יכולה לחלוק מהנסיון שלנו, שעם איה, ברגע שהיא דרכה בסנטה ברברה, לא היתה שאלה יותר. הם הציעו מייג'ור שעניין אותה, האוניברסיטה מדורגת יפה בין שלל המקומות שהיא התקבלה אליהם, ולגור על החוף היה  חלום עבורה. אבל עם מיקה עברנו תהליך סינון מחשבתי שהוריד את הרשימה מ-10 ל-4, ואז לטופ 2, ובסוף אחרי ביקור בקמפוס היא בחרה קאל פולי.

ותזכרו, הילדים הם אלו שאמורים ללמוד ולחוות חיים מלאים ועשירים בקמפוס במהלך ארבע השנים הקרובות. זו צריכה להיות בחירה שהם שלמים איתה, גם אם הדעה שלכם כהורים קצת שונה. תעודדו, תייעצו, תשאלו שאלות… אבל תנו להם לבחור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button