ריבועי חלבה

מאת: דלית גבירצמן

מכירים את משחקי החברה ״שוברי הקרח״ האלה, בהם אתה אמור לספר על עצמך משהו שאף אחד אחר לא יודע? כולנו הרי היינו שם, וכולנו הרי יודעים, שאם בחרת שלא לספר על כך לאף אחד, לא יעלה אפילו על הדעת שתספר זאת כעת, בפורום הזה. ובכל זאת, המוח שלך מתחיל לחשוב במהירות על משהו שהוא מספיק זניח, ובכל זאת מפתיע. ובכן, יש לי משהו כזה בשבילכם: אגלה לכם שיש לי קרוב ל-120 ספרי בישול. כן, ספרתי – פעמיים.

ספר הבישול הראשון שלי היה, כמובן, ״ילדים מבשלים״. וכי מאיתנו מי לא גדל על ״משה בתיבה״ ו״פיצה על פיתה״? עם השנים צברנו, האיש היקר ואני, עשרות ספרים. חלקם קיבלנו במתנה מבני משפחה וחברים וחלקם קנינו בעצמינו. אפילו שאנו חיים כיום בעידן שבו כל מתכון הוא במרחק קליק אחד, ומתכון יכול להפוך ויראלי בין לילה, יש לי סימפטיה לספרי הבישול הוותיקים והנאמנים שלי, המוכתמים בנגיעות ידיים עמלות, המלווים אותי לאורך עשרות שנים. איתם גדלתי, חציתי יבשות וימים, התבגרתי, השתניתי, והם – תמיד היו שם בשבילי; כשבישלתי ארוחות רומנטיות לזוג, כשהפכתי לאמא צעירה וחיפשתי מתכונים פשוטים ומזינים לילדי, כשאירחתי בני משפחה וחברים לארוחות חג מפוארות, ואף כעת, כשחזרתי שוב לחפש מתכונים רק לשניים. כל תקופה, וספרי הבישול שלה. הספרים – כשלעצמם – עברו שינוי מדהים. מפשוטים, תמימים וחסרי חן הפכו ספרי הבישול של ימינו ליצירות אמנות ממש, עם צילומים מרהיבים ומעוצבים, עד שנדמה כאילו נלקחו מתוך קטלוגים לאופנה או הפלגות נופש. 

ואם תשאלו אותי מהם חמשת ספרי הבישול שאקח איתי לאי בודד, זו תהיה תשובתי:

• אחד של אהרוני – חובה! (יקשה עלי עד מאוד לבחור מתוך הרבים והטובים שיש לי, אך עם אקדח מכוון לרקה, אצביע וודאי על ״ארוחות ערוכות״ או ״אהרוני פותח שולחן״)

• אחד של קרין גורן בשביל הנשמה (מן הסתם, את ״סודות מתוקים״)

• אחד מהספרים הנפלאים מסדרת ״ששת״, בשביל ההשכלה

• אחד של ג׳יימי אוליבר, כי לא רע להיתקע איתו על אי בודד (״ארוחות משפחתיות״)

• והאיש היקר היה לוקח איתו אף את ״המטבח של שרי אנסקי״

רציתי לספר לכם הפעם, גם על שני ספרים מרגשים שנתקלתי בהם ממש לאחרונה. האחד בשם ״My Paris Kitchen" מאת דיויד לייבוביץ׳, אותו קיבלתי במתנה מחברה מקסימה, שהיא כשלעצמה בשלנית לעילא ולעילא ואנינת טעם לכל דבר. דייויד ליבוביץ׳ הוא מה שנקרא, משלנו. הוא ה-קונדיטור בהא הידיעה, בלוגר ומחבר ספרי אפייה מהמשובחים שבהם. הוא התחיל ממש כאן, במסעדת Chez Panisse הידועה שבברקלי השכנה, הוכתר ע״י יודעי דבר בתחום, כאחד מחמשת הפייסטרי שפים הגדולים באזורנו, ואז עבר לפריז, שם הוא עושה חיל מזה 16 שנה. הספר משופע במתכונים מעניינים ומקוריים, שוודאי עוד אשתף אתכם בכמה מהם בכתבות בעתיד.

הספר השני שנתקלתי בו בימים אלו, הוא ספר הבישול ״לא על האוכל לבדו״- מתכונים ומעשיות משולחן השבת של בית השנטי. על בית השנטי שמעתי לפני מספר שנים, ואילו את מריומה, האישה והאגדה, זכיתי לפגוש פנים מול פנים בשבוע שעבר. היא הגיעה לבית ספרנו כאש להבה, לתת הרצאה בפני התלמידים, וכולנו נפעמנו מהעשייה החברתית המדהימה שלה, מסיפוריה הנוגעים ללב ומעדויותיהם של ילדים שאספה אל ביתה ואל ליבה. ספר הבישול, שההכנסות ממנו הן תרומה לילדי בית השנטי, מאגד מתכונים שהוכנו ומעשיות שסופרו בסעודת ערב שבת, המתקיימת שם מידי שבוע, באופן קבוע מזה 25 שנה. הספר מנסה להעביר את המסר על עוצמתה וייחודה של סעודת השבת המשפחתית, כפי שמנסה לקיים אותה מייסדת הבית מידי שבוע.

ומתוך הספר המיוחד הזה, הנה לכם, כמובטח, מתכון נוסף לעוגיות, אבל עם סיפור. שני חברים הלכו במידבר, ובנקודה מסוימת במסעם החל ויכוח בינהם. אחד החברים סטר לחברו על הלחי. החבר שקיבל את הסטירה נפגע מאוד, אך ללא מילה פשוט כתב על החול:״החבר הכי טוב שלי סטר לי היום על הלחי.״ הם המשיכו במסעם עד שהגיעו לנווה מדבר שופע מים והחליטו להתרחץ במימי האגם. אותו חבר שקיבל את הסטירה שקע בבוץ והחל לטבוע, אבל חברו הטוב בא והציל אותו. אחרי שהתאושש חרט על האבן: ״החבר הכי טוב שלי הציל היום את חיי.״ שאל אותו חברו:״אחרי שסטרתי לך על הלחי כתבת בחול, ועכשיו חרטת באבן. מדוע?״ החבר השיב לו: ״כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים לרשום זאת בחול, כדי שרוח המחילה והסלחנות תוכל למחוק זאת. אבל כשמישהו עושה לנו משהו טוב אנחנו צריכים לחרוט זאת על אבן, כדי ששום רוח לא תוכל למחוק.״ למדו לכתוב את פגיעותיכם ועלבונותיכם על החול ולחרוט את הברכות והטוב שבכם על אבן.

ועכשיו, מתכון לריבועי חלבה. עוגיות עדינות וענוגות, העשויות משכבות דקיקות של בצק פריך מועשר בשקדים, ובינהן חלבה. 

ריבועי חלבה

מה צריכים?

200 גרם אבקת סוכר

400 גרם מרגרינה קרה, חתוכה לקוביות קטנות

1 כפית תמצית וניל

מעט מלח

4 כוסות (550 גרם) קמח

50 גרם שקדים טחונים

1 ביצה

1 חלמון

למלית:

300 גרם חלבה

לפיזור:

אבקת סוכר

מה עושים?

שמים את כל המרכיבים למעט הביצים במעבד המזון (או במיקסר עם וו גיטרה) ומעבדים עד לקבלת פירורים. מוסיפים את הביצה והחלמון ומעבדים לבצק. עוטפים ומקררים חצי שעה לפחות. מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים על משטח עבודה מקומח קלות ל-3 מלבנים באורך 20 ס״מ, ברוחב 15 ס״מ ובעובי 3-4 מ״מ כל אחד. מעבירים את עלי הבצק לתבניות מרופדות בנייר אפייה ומקררים חצי שעה נוספת. מחממים את התנור לטמפרטורה של 350 מעלות פרנהייט. מחוררים את מלבני הבצק במזלג ואופים כ-20 דקות, עד הזהבה. מצננים. מרככים את החבלה מעט ע״י חימום במיקרוגל, עד לקבלת מימרח משחתי (אפשר להשתמש במימרח חלבה, אם יש לכם). מניחים מלבן בצק אפוי כבסיס, מורחים עליו שיכבה אחידה של חלבה, מכסים במלבן בצק שני, שוב מורחים ומכסים במלבן הבצק השלישי. מהדקים בעדינות וחותכים עוגיות בגודל 3 ס״מ. מאחסנים בקופסה אטומה, בטמפרטורת החדר, עד שבוע. 

שתהיה לכולכם שבת שלום,

דלית