פרשת יתרו: המהפכה המשפטית גרסת יתרו

פרשת יתרו מספרת על מעמד הר סיני – על ההכנות וחידוש הברית, על מתן התורה ועשרת הדיברות, וגם על העיצות הארגוניות בענייני משפט שנתן יתרו למשה. לכאורה, החלק העוסק בשיטות השפיטה היה יכול להיות איזשהו ספח לפרשה כדי לא לגרוע מגודל המעמד, אך בכל זאת, הפרק כלול בפרשה, מופיע ראשון, ואף יותר מכך, הפרשה כולה נקראת על שמו של יתרו. בימים אלו בהם מהפכה משפטית מתוכננת בישראל, התמקד מאיר פרידלנדר דווקא בחלק המשפטי ועוקב אחר החוקים לבחירת שופטים של פעם – כיצד בוחרים שופט טוב? מי בוחר את השופטים? ומתי הולכים לערכאה עליונה?

מאת: מאיר פרידלנדר

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב.

פרשת יתרו מתחילה בביקורו של יתרו, חותן משה, אצל משה ועם ישראל במדבר וממשיכה במעמד הר סיני וקבלת התורה.

הפרשה מורכבת משלושה פרקים. על פניו, שניים קשורים ועוסקים במעמד הר סיני – ההכנות וחידוש הברית, מתן תורה ועשרת הדיברות, ואילו השלישי בעיצות הארגוניות בענייני משפט שיעץ יתרו למשה. לכאורה, היה יכול הסופר המקראי להוסיף את שיטות השפיטה אחרי סיפור מתן תורה, אולי כספח לפרשה הבאה המפרטת את החוקים, ולהשמיט את סיפור יתרו כולו, שאינו הכרחי ואולי אף גורע ממעמדו של משה. ובכל זאת, הפרק כלול בפרשה, מופיע ראשון, ואף יותר מכך, הפרשה כולה נקראת על שמו של יתרו. משמע, עורכי התנ"ך ראו חשיבות רבה לפרק.

Photo by iStock/artisteer

פרשנויות רבות מתמקדות ב"חזרה בתשובה" של יתרו. יתרו, שהיה כהן מדין, מכיר בעוצמת אלוהים, מקבל אותו כאל האחד, מעלה מזבחות, וכך מתקבל לעם ישראל (מה שאומר, אגב, שקודם לכן משה התחתן עם גויה גמורה), ובכך מודגשת החשיבות של ההכרה בעוצמתו של אלוהים כבסיס למצוות כולן. ורש"י מוסיף: מה נקרא שמו יתרו? על שם שהוסיף פרשה אחת בתורה. ורש״י אומר:

שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, חוֹבָב, חֶבֶר, קֵינִי, פּוּטִיאֵל; יֶתֶר, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה "וְאַתָּה תֶחֱזֶה"; יִתְרוֹ, לִכְשֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקִיֵּם הַמִּצְווֹת, הוֹסִיפוֹ לוֹ אוֹת אֶחָד עַל שְׁמוֹ; חוֹבָב, שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה;

אחרים כמו הרמב"ן חלוקים לגבי לוחות הזמנים בפרשה – האם הפרק עם יתרו קרה בעצם אחרי מתן תורה ואולי אף זמן רב אחרי. לדעתי, לוחות הזמנים הם לא העיקר. הפרקים מופיעים בפרשה אחת בכוונה תחילה כדי להדגיש את המקשה האחת, את השזירה של קבלת האל והברית עם האל, עם קבלת נורמות ההתנהגות החברתית והמשפט הבסיסיים (חוקי היסוד). ובעיקר, עם קבלת הדרך להבטיח את ביצועם, גם לרוחב שדרת העם (שוויוניות) וגם לאורך הדורות (המשכיות).

פרק י״ט מניח את הבסיס לחידוש הברית. אלוהים מוודא שהעם מבין את משמעות הברית והעם מקבל: "כל אשר דבר ה' נעשה". אח"כ בהמשך, מייצר אלוהים את המומנטום של המעמד ואת ה"יראה": קולות וברקים, ענן כבד וקול שופר חזק מאוד הנשמע על הר סיני, ובסופו מוגדרת ההתקשרות בין העם לאלוהים דרך משה, הנביא והשופט, ודרך אהרון, הכהן הגדול:

וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָֹה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (שמות פרק י"ט, פסוק ג)… וַיֹּ֤אמֶר משֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹֽא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַֽעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַֽעֵדֹ֤תָה בָּ֨נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ: וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהוָֹה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַֽהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ (פרק י"ט, פסוק כ״ג-כ״ד).

פרק כ' מגיע לשיא עם עשרת הדיברות ומתן התורה. שני הדיברות הראשונים מסכמים ומבססים את הקשר הדתי והברית עם אלוהים. הדיבר השלישי, לֹ֥א תִשָּׂ֛א, מדגיש את החשיבות הרבה לדברים שאדם אומר. שני הדיברות הבאים הם מצוות עשה חברתיות, לאורך שדרות החברה, כולל הגרים והעבדים, ולאורך הדורות. בהמשך, ארבעה דיברות חברתיים עם חוקי הלא תעשה הבסיסיים ביותר, והסיום הוא בדיבר הקשה, שמפנה אדם לעצמו פנימה – להתרכז במחשבות חיוביות ולהילחם יום יום, שעה שעה במחשבות שליליות, ובעיקר במחשבות של קנאה באחר.

אולם הפרק לא מסתיים בעשרת הדיברות. וממשיך בהוראות לגבי הקשר הדתי היומיומי של האדם עם אלוהים, קשר שבשונה מהנהוג בעמים אחרים אינו מבוסס על פסלים ומסכות יקרים, אלא על מזבח פשוט שכל אדם יכול לבנות בכל מקום. קשר זה, הדתי, הוחלף אח"כ בבית המקדש דרך הכהנים והכהן הגדול, ועם חורבן בית המקדש – דרך התפילות. הוראות אלו מתייחסות בעיקר ליישום של שני הדיברות הראשונים. היישום הוא יחסית פשוט ובעיקר טקסי, ועובר מדור לדור בין הכוהנים, כהן גדול לדורותיו הוא זה שממשיך את אהרון בקשר הישיר לאלוהים.

ופה, אנו מגיעים לחשיבות הגדולה של הפרק על יתרו, שבלעדיו כל סיפור חידוש הברית ומתן תורה היה יכול להיות חסר. לצד היותו נביא, זה שמעביר לעם את דברי האלוהים, היה משה גם השופט היחידי בעם לפתרון סכסוכים שבין אדם לחברו. בכל פעם שנוצר צורך להכרעה משפטית, היו הצדדים באים לפני משה בכבודו ובעצמו והוא היה פוסק. יתרו ראה שיש הפרדה טובה בין מערכת הדת לנבואה ולמערכת המשפט. אין בעיה עם משה כנביא … הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים… (פרק י"ח, פסוק י״ט), אך למרות שמשה הוא שופט מצוין, הוא לא יכול לטפל בכל המקרים בהיקף רחב, ובוודאי אם הוא שופט יחיד, כך עלולה לא להיות המשכיות למערכת המשפט אחרי מותו. את הנביאים אלוהים בוחר, הכהונה עוברת בירושה, אבל כדי לשפוט יעיל, טוב ונכון, בהיקפים גדולים ולאורך הדורות, לא מספיק הקשר המשפחתי כמו בכהונה. כדי לשפוט יעיל בהווה ולאורך הדורות יש להקים מערכת משפט הכוללת מנגנון לבחירת שופטים חדשים, הגדרת ערכאות שפיטה, דרך ללימוד והעברת ידע בין הדורות.

כיצד בוחרים שופט טוב? יתרו הציב את התנאים הבאים לקבלת אדם כשופט: עליו להיות איש חיל ירא אלוהים, איש אמת ושונא בצע: אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שׂ֣נְאֵי בָ֑צַע (פרק י"ח, פסוק כ״א).

מי יבחר את השופטים? מהפסוק וְאַתָּ֣ה תֶֽחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָ֠ם (פרק י"ח, פסוק כ״א) משתמע שמשה יהיה זה שיבחר את השופטים החדשים. משה מנוסה, מכיר את כל החוקים, ויודע את כל מה שנדרש משופט.

כמה שופטים? לכל עשרה ימונה שופט מיוחד הנקרא שר עשרות, על כל חמישים שר חמישים, על כל מאה שר מאה ועל כל אלף שר אלפים (חישוב יעילות: 78,000 שופטים ל 600,000 בני ישראל…): וַיִּבְחַ֨ר משֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֨יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת: (פרק י"ח, פסוק כ״ה)

מתי הולכים לערכאה עליונה? יתרו הציע: וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ (פרק י"ח, פסוק כ״ב), אך משה ביקש להביא אליו את הדבר הקשה: אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־משֶׁ֔ה (פרק י"ח, פסוק כ״ו). כלומר, כל השופטים בכל הערכאות צריכים לשפוט דין צדק, ללא קשר למעמד הצדדים וכמות הכסף המעורב בסכסוך. כאשר המקרה קשה – יש לעלות בערכאה.

מכאן ברורה השזירה בין שלושת הפרקים לכדי פרשה אחת שלמה. אמונה, תקשורת עם אלוהים וחוקים חברתיים – הם הבסיס ההכרחי לקיומו של העם. אבל ללא היישום השיוויוני, הגובר והמתמשך – הם חסרי ערך, וכדברי יתרו: נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ (פרק י"ח, פסוק י״ח).

ובספר דברים (דברים, פרק א׳ פסוק י״ב-י״ג, ט״ז).

אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.

הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים–לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם, בְּרָאשֵׁיכֶם

וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.

 

ונסיים עם Jethro Tull בשירם: A new day yesterday

“It was a new day yesterday, but it’s an old day now”

https://www.youtube.com/watch?v=Kq5zTznlSJI

שבת שלום, בריאות וצדק לכל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Back to top button