מתכון לכרוב ממולא שיחמם לכם את הלב

קֶצֶב הֲלִיכָתָהּ

קֶמֶט בְּשִׂמְלָתָהּ

הֵם שֶׁיָּעִידוּ הֵם שֶׁיַּגִּידוּ

שֶׁדָּבַק בָּהּ טַעַם הָאַהֲבָה.

עֵשֶׂב בִּשְׂעָרָהּ

וּשְׁתֵּי עֵינֶיהָ גַּם מְסַפְּרוֹת עָלֶיהָ

שֶׁהִיא בָּאָה מֵאַהֲבָה.

אז כן, הוא סכריני, וכן, הוא אמריקאי, דוחה וממוסחר עד להגעיל. ואצלינו בבית הספר היהודי, טפו, הס מלהזכיר אפילו את חג הוואלנטיין. אבל, תגידו מה שתגידו, אין כמו לחגוג אהבה. ואם נשים לרגע את הציניות בצד, הרי ברור לכולנו שאין כוח חזק ממנה. היא הכוח המניע עולמות, היא הכוח לסלוח והכוח לברוא. אין רגש אוניברסלי ממנה ואין מי שלא חווה אותה. האהבה, אין לה גבולות של זמן ומקום. היא מטריפה את חושינו, ולעתים, אף משבשת עלינו את דעתנו. איך אפשר לפרוט אהבה למילים? אפילו המילים הגבוהות ביותר לא יוכלו להכיל את עוצמתה. האהבה עבורי, היא מנוע, היא רוח גבית. כל פעולה שאני עושה בחיי; כאמא לילדי, כאשת איש, כבת משפחה, כחברה וכמורה, אני משתדלת לעשות באהבה. ולכן החלטתי הפעם, במקום לדבר על אהבה, לחלוק איתכם כמה מהדברים והמקומות האהובים עלי ביותר: 

 1. Choux Bakery – מאז שהגוזלים עזבו את הקן, יש לי ולאיש היקר יותר זמן לבדוק מקומות חדשים ומעניינים. לפני כשבועיים נסענו לעיר, לרחוב Fillmore המקסים. ושם, גילינו מאפיה קטנה ומטריפה, חנות ממתק לפחזניות צרפתיות או כפי שהן מכונות כאן: cream puffs. על השלט נכתב ״French cream puffs baked with love" ומיד אני מתאהבת! אנחנו בוחרים חצי תריסר מהיצירות הקטנות והמושלמות הללו, הנארזות בקופסה חיננית, מחסלים אותן בו במקום, וחוזרים לעוד. כנראה שקריאות ההתפעלות (וגניחות ההנאה) מסיבים את תשומת ליבה של בעלת המקום והשפית, לורה אטוויל. היא מתוודה בפנינו שזיהתה את העברית שבפינו, חושפת בפנינו את שורשיה היהודיים ומיד מספרת בהתנצלות שאיבדה את ההכשר שלה, משום שהחליטה לפתוח בשבת. אנחנו, כמובן, מחייכים בהבנה, נפרדים כידידים ומבטיחים לחזור שוב במהרה.

2. Dandelion Chocolate – ולמי שדווקא חשקה נפשו בשוקולד, חייב, אבל חייב לבקר בהיכל השוקולד הזה. המקום – הנמצא ברחוב Valencia המרתק כשלעצמו – הוא חנות, בית קפה ומפעל שבו קולים, ממיינים, טוחנים, מכינים ואורזים את מזון האלים המופלא הזה! לכבוד יום הולדתה של הילדה, אנו נרשמים לסיור מודרך במקום ומקבלים הסברים ריחניים (כולל טעימות!) על תהליך ההכנה המוקפד של השוקולד. במקום מתקיימות סדנאות של שוקולד, טעימות של שוקולד, ולרצינים באמת – טיולי שוקולד (בחיי!) למקומות אקזוטיים כמו בליז והוואי. המקום ערוך לאירועים פרטיים, והם יהיו מוכנים, תמורת סכום סמלי, להביא את השוקולד עד אליכם לאירוע טעימות פרטי או לשיעור. האיש היקר, שאינו חובב מתוקים כלל וכלל, גמר עליו את ההלל. מומלץ בחום! 

3. ״את מריחה נפלא! מה את שמה?״ – מי מאיתנו לא ששה לשמוע את המשפט הזה? ובכן, לאחרונה, אני זוכה לשמוע אותו ללא הרף. מכל הבשמים שהיו לי בחיי, ואני סופר-בררנית בבשמים, מעולם לא זכיתי לשלל מחמאות שכזה, עד שרכשתי את הבושם החדש של Tory Burch. זהו הבושם הראשון של המעצבת היפיפייה והמצליחה הזו, שהמותג הקרוי על שמה מציע בגדי יוקרה ואביזרים כמו תיקים, משקפיים ונעליים. הבושם בבקבוק הנושא את הלוגו המוזהב שהפך לאחד מסימני ההיכר של המותג, הוא בעל ניחוח מענג, עדין ואלגנטי. ניתן להזליף דוגמית של הבושם הנפלא ולהתמכר לניחוחו בסניף בלומינגדיילס המחודש שנפתח החורף בסטנפורד. 

4. Clay Theatre – אני חייבת להודות בהכנעה; הכורסאות החדשות והנוחות בטירוף שבאולם הקולנוע המשופץ של century 16 – באמת ממכרות! אבל, מה לעשות, שיש לי אהבה לבתי קולנוע של פעם; קטנים, מיוחדים, עצמאיים, ובלתי ממוסחרים בעליל. חובבת הקולנוע שבי מתענגת על סרטי האיכות המוקרנים בהם, והאווירה הקסומה הופכת את חווית הצפיה לבלתי נשכחת. בכל הזדמנות, אנחנו חוזרים לבית הקולנוע הקטן והאיכותי הזה. מגיעים מוקדם, מחנים את המכונית ומטיילים ברחוב Fillmore בין חנויות מיוחדות ומעוצבות כמו; mio – חנות הבגדים הנהדרת שמוכרת גם את נעלי Trippen המהממות (ולמי מאיתנו שלא מכירה את השם "Trippen", הגיע הזמן שתכירו; יקר בטירוף, אבל בהחלט שווה!), אמנם אין להם את כל הדגמים, אבל מי שלא מזדמנת לברלין בקרוב, מוזמנת לתת הצצה בדגמים המדהימים שלהם ממש כאן. Lilith ,Roberta Roller Rabbit וכמובן – Ruti הנהדרת שלנו, שיש לה מקום של כבוד גם ברחוב המלבב הזה! אופנה וגם תרבות, מה צריך הבן אדם יותר מזה? 

5. Bar Tartine  – לחם. הכי בסיסי שיש, הכי קיומי, ממש כמו אהבה. אז לרגל החג הספציפי, ואפילו סתם כך, בלי שום סיבה, חובה לעלות לרגל, וכן, אפילו לעמוד בתור. ולו רק בכדי לטעום את הלחמים הטריים והממכרים של טארטין. טעימה מכיכר לחם אחת, תשנה את כל מה שאתם חושבים על לחם – לנצח. כמו אדם וחוה אחרי שטעמו מפרי העץ האסור, וידעו בו במקום שאין כבר דרך חזרה, אבל מי בכלל רוצה לחזור?! רק אל תגידו שלא אמרתי! 

6. ״טירת הזכוכית״ – והנה משהו גם בשביל הנשמה. ספרה המהפנט של ג׳אנט וולס מחזיק אותי ערה בלילות ומהורהרת בימים. לעתים רחוקות, אני נתקלת בספר שפשוט אינני יכולה להניח מהיד. לא יודעת איך בדיוק התגלגל הספר לידי, ויתרה מזאת, איך לא שמעתי עליו קודם. מסתבר שכיכב כבר בלא מעט מועדוני קוראות, ואני נהנית לגלות ולשוחח עליו עם כל מי שרק מוכנה לשמוע. זהו, ללא ספק, אחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי בעת האחרונה, וה-אוטוביוגרפיה המרתקת ביותר שקראתי אולי מעולם. הספר, הכתוב באופן מופתי, נוגע בכל נימי נפשי, ומעורר שאלות רבות ונושאים לשיחה. יש בו אמת כואבת אך לא מכאיבה, יש בו חשיפה ללא חטטנות, ואהבה ללא טינה. 

ולסיום, מתכון שכולו אהבה. ישנם מאכלים, שפשוט אי אפשר להכין בלי מה שאמא שלי תמיד מכנה ״תבלין אהבה״. זה ידוע שכולם ממלאים. כל עם, לכל תרבות ובכל מטבח יש את הממולאים שלו. יש הממלאים ירקות, יש הממלאים פירות, יש הממלאים עלים ויש הממלאים עופות ומעיים. אבל נראה לי, שהסוד הוא, שממש כמו בזוגיות, יש משהו בממולאים, שעולה על סכום חלקיו. אז יש את אלו שכותבים מכתבי אהבה לבנות זוגם, יש המפנקים בתשורות. ישנם אחרים המרעיפים מחמאות וישנם המנעימים בזמירות. לי, האיש היקר, מכין ממולאים. 

מה צריכים?

למילוי:

ראש כרוב אחד ו/או עלי מנגולד ו/או 1 בצל גדול

1lb בקר טחון

כוס אורז

1 ביצה

1/2 כפית אגוז מוסקט מגורר

1/2 כפית גראם מסאלה

1 כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור

1 בצל גדול קצוץ (למילוי)

1 כוס שמיר טרי קצוץ (לא חובה)

לרוטב:

1 קופסה עגבניות חתוכות (14 oz)

1 קופסה רסק עגבניות (oz 6)

1 לימון סחוט

2 כפות סוכר חום

1 כפית פפריקה

מה עושים? 

מאדים את הבצל הקצוץ במחבת גדולה עם מעט שמן עד שהוא מזהיב. מערבבים בקערה את הבצל המטוגן עם הבשר, הביצה, האורז, השמיר והתבלינים. בקערה נפרדת מערבבים את העגבניות, רסק העגבניות, מיץ הלימון, הסוכר, המלח והפפריקה. מוסיפים לתערובת העגבניות כוס מים קרים ומערבבים עם מיקסר יד לתערובת אחידה. מוסיפים 1/2 כוס מהתערובת + 1/2 כוס מים לתערובת הבשר. לא לדאוג – האורז ישתה את הנוזלים. מוציאים מהכרוב את הליבה עם סכין חד. חותכים בעזרת סכין חד חתך חרוטי, ומוציאים את החלק התחתון של הבצל, המחבר את הגלדים יחד. מוסיפים חתך אחד לאורך של הבצל עד למרכזו. כל זה מאפשר לאדים לרכך את הבצל ולהפריד את הגלדים ביתר קלות. מאדים את הכרוב והבצל עם מעט מים במשך 5 דקות. עלי המנגולד זקוקים ללא יותר משתי דקות אידוי. מניחים להתקרר. מפרידים את עלי הכרוב ואת גלדי הבצל. את גלדי הבצל נוח להפריד קודם מהאמצע. 

ממלאים את עלי הכרוב והמנגולד: שמים כף מילוי קרוב לקצה העלה ומגלגלים פנימה כמו אגרול. מקפלים את הצדדים פנימה למנוע מהמילוי לצאת. ממלאים כל גלד בצל במילוי ולוחצים בעדינות לסגירה. מניחים בצפיפות בסיר לבישול איטי (crock pot). שופכים את הרוטב שנותר מעל ומבשלים על חום נמוך במשך 10 שעות. הבית כולו מתמלא בניחוחות הממולאים, והלב מתמלא – באהבה!  

שבת שלום,

דלית