מפלי Havasupai: גן העדן של אריזונה
אחרי שחרך אינספור מסלולי טיול בארה"ב, הגשים יפתח שחר את החלום והצליח להגיע לגן העדן של אריזונה – מפלי Havasupai. המקום ידוע בזכות הנופים הייחודיים שלו שהם שילוב של נחלים בצבע טורקיז עז עם צוקים אדומים ומפלים יפיפיים. ההגעה אליו מצריכה הליכה לא מועטה (או טיסה במסוק או רכיבה על פרד), הוא ממוקם בשטח לא מפותח ששייך לשבט הוואסופאי וגם נדרש פרמיט כדי להיכנס אליו, אבל בעיני יפתח, המאמץ השתלם, אחרי שחזר הוא מכתיר אותו כמקום הכי יפה שהוא אי פעם ביקר בו בארה"ב
מאת: יפתח שחר
הטיול ל-Havasupai Waterfalls נמצא אצלי ברשימה של "מקומות שחייבים לבקר" כבר הרבה שנים. על מנת לבקר בו חייבים להשיג פרמיט כניסה ויש רק 100 מקומות בלבד בכל יום.
לפני כחודשיים, חבר שגר בפיניקס שאל אותי אם נרצה להצטרף לטיול במידה וישיג פרמיט ומיד עניתי –"תגיד מתי ואנחנו נגיע".
וכך, מצאתי את עצמי אחרי שניפ של ציפייה במקום המיוחד הזה שהיום, אני ללא ספק מגדיר אותו כאחד המקומות היפים ביותר שהייתי בהם בארצות הברית.
הנחל והמפלים Havasupai נמצאים בצפון מדינת אריזונה, באזור המדברי שליד הגראנד קניון ונהר הקולורדו בתוך שטח ששייך לשבט אינדיאני שחי שם מאות שנים.
בתקופת הקורונה אסר השבט על כניסת מבקרים במשך כמעט שנתיים על מנת למנועה תחלואה ותמותה של בני השבט. השנה הם אפשרו למי שכבר היה לו פרמיט ולא יכול לממש אותו למכור אותו דרך האתר שלהם. צריך להיכנס כל יום בשמונה בבוקר לאתר של השבט ולראות אם משתחררים פרמיטים.
לאחר כחודש של ניסיונות החבר הצליח להשיג 4 פרמיטים, עכשיו אין ברירה וחייבים לבוא ולטייל איתם.
לילה לפני הטיול ישנו בצפון אריזונה בעיירה קטנה שנקרת Peach Springs שנמצאת במקום די מרוחק על כביש 66 הישן. בבוקר הטיול התייצבנו ב-8 בבוקר במשרד של השבט על מנת לקבל את הפרמיט, אישור חניה וכן צמיד יד לכל מטייל. לאחר סיום המנהלות נסענו במשך שעה, 60 מייל צפונה לכיוון הגראנד קניון למדבר הגבוה בחלקו המבודד של רמת הקולורדו.
אחרי בדיקה נוספת שיש לנו פרמיט לטיול הגענו למגרש החניה בסוף הכביש, התארגנו במהירות על התיקים, כולל בדיקה אחרונה שלא שכחנו כלום.
סה"כ זה טיול הליכה של שלושה ימים, בכל יום הולכים כ-15 ק"מ וצריך לסחוב את כל הציוד על הגב. יש גם אפשרות לטיסת מסוק לכפר שבעומק השטח או שיירות פרדות שייקחו את התיקים, אבל אנחנו אוהבים לסבול אז סחבנו את הציוד על הגב.
התחלנו בהליכה של 10 מייל לכיוון הנחל והמפלים בדרך העוברת דרך המדבר הצחיח של רמת הקולורדו. המסלול מתחיל בירידה תלולה לתוך נחל יבש ואחרי כמייל של ירידה ממשיכים להתקדם לאורך הנחל המתחפר בסלע האדום לקניון עמוק.
לאחר כ-8 מייל מגיעים לנחל הזורם כל השנה ואז מגיעים לכפר קטן שבו מתגוררים כבר מאות שנים אנשי השבט.
הכפר הקטן Supai, הכולל סה"כ כ-650 תושבים, נמצא בעומק המדבר בקניון של הנחל והוא נחשב לנקודת היישוב המבודדת ביותר בארה"ב (לא כולל אלסקה). מעולם לא הייתה גישה לכלי רכב לנקודה זו, ואפשר היה להגיע אליה או ברגל, או על גבי סוסים או באמצעות מסוק.
לצערי, הכפר נראה די מוזנח אבל במרכז יש חנות קטנה, דואר ומסעדה. כשני מייל נוספים של הליכה אחרי הכפר נמצא שטח המחנה של המטיילים.
מהכפר המשכנו ללכת לאורך הנחל ואז הגענו לירידה האחרונה לכיוון אזור האוהלים, במהלך הירידה הקצרה נפתח הנוף של הקניון ואז נחשפים בפעם הראשונה למפל הגדול, ה-Havasu Falls.
כתוצאה מהמינרלים של החרסית שבמים, צבע המים של הנחל הוא כחול טורקיז עמוק, והשילוב עם צבעי החום-אדום של הסלעים וצוקי הקניון המדברי יוצר מראה מרהיב, אחד היפים שראיתי.
לאחר יום ארוך של הליכה הגענו לאזור הקמפינג, מצאנו מקום ליד הנחל שאפשר לפרוס בו את האוהלים והתחלנו להתארגן לארוחת ערב ולשנת לילה.
למחרת בבוקר, יצאנו לטיול יומי במפלים במורד הנחל כשהמפל הראשון שהגענו אליו היה המפל הגדול Mooney Falls.
בנקודה זו, על מנת להגיע לתחתית המפל צריך לרדת בירידת מצוק מאתגרת מעט. מתחילים בסדרת מדרגות שלאחריה שני קטעים קצרים של מנהרה חצובה בסלע ואז בקטע האחרון, יורדים במצוק תלול שבו חייבים להיעזר בשרשראות אחיזה ממתכת על מנת שלא ליפול.
כל הקטע האחרון של הירידה רטוב ומחליק מעט מהרסס שמגיע מתחתית המפלים.
מתחתית המפל השביל ממשיך עוד כשלושה מייל במורד הנחל בתוך הקניון העמוק, השביל חוצה את הנחל כמה פעמים. לאחר הליכה שכללה גם כמה מעברי סלע בעזרת סולמות מגיעים למפלי Beaver Falls המיוחדים.
בנקודה הזו יש סידרה של מספר מפלים ובריכות מים בעומקים שונים שאפשר להתרחץ בהם. היה כבר די חם אז ממש כיף לרחוץ בבריכות.
לאחר שבילינו שם לא מעט זמן, התחלנו לחזור חזרה לאיזור הקמפינג במסלול שכלל טיפוס מאתגר במעלה המצוק של מפל Mooney.
אומנם הפרמיט הוא לשלושה לילות (ארבע ימים) אבל אנחנו תכננו להיות פה רק שני לילות.
בבוקר למחרת קמנו מוקדם לפני הזריחה, ארזנו את הציוד ובשש בבוקר כבר התחלנו בהליכה של 10 מייל במעלה הנחל. עברנו את הכפר הקטן ונכנסנו לקניון המוביל למעלה ההר. מה שיורדים צריך לעלות… המייל האחרון של העלייה התלולה היה מאתגר.
בצהרי היום היה כבר חם, ללא צל, אבל עם הליכה איטית בקצב קבוע ומספר עצירות, הצלחנו להתגבר על זה. סה"כ לקח לנו לחזור מאיזור הקמפינג למגרש החניה בתחילת המסלול חמש שעות (של הליכה רצופה), מאתגר אבל אפשרי.
היינו ממש מאושרים שיצא לנו לעשות את הטיול הזה.
זהו ללא ספק אחד מהטיולים היפים והמיוחדים ביותר שעשינו, אשתי ואני, מימינו.
המון חוויות ומראות שיישארו איתנו עוד שנים רבות. שילוב מדהים של מדבריות וקניונים, נחל בלב המדבר, ומפלים גדולים בצבעי טורקיז עמוק – אי אפשר לבקש יותר מזה.
לאחר שחזרנו לרכב נסענו כמעט ישירות, במשך חמש שעות, לשדה התעופה בפיניקס להספיק לטיסה של קרן הביתה ואני המשכתי בטיול לסדונה למדבריות של דרום קליפורניה, אבל זה כבר סיפור אחר.
לפרטים נוספים על הטיול, לתמונות נוספות והסברים על כל התהליך של הפרמיט, היכנסו לבלוג שלי:
