פרשת שְׁלַח: אמת ושקר בסיפור המרגלים

מאת: גדי פונטה

פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (או שְׁלַח) היא פרשת השבוע הרביעית מתוך עשר בספר במדבר, החל מפרק י"ג  ועד סוף פרק ט"ו (3 פרקים שלמים).

בפרשת "שְׁלַח", משה, במצוות אלוהים, שולח שנים-עשר מרגלים, אחד מכל שבט, לראות את ארץ כנען לפני כיבושה. 

המרגלים מתארים את כנען כארץ שופעת חלב ודבש, אך גם כארץ אוכלת יושביה, ומתארים את התושבים שם כאנשים ענקיים וחזקים ואת הערים שהן בצורות ומוגנות. 

המרגלים משרים אווירת פחד ופסימיות בקרב בני ישראל. רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון, שניים מהמרגלים, מנסים לתמרן את הפסימיות ולשכנע את העם שכדאי לכבוש את הארץ ולטעת ביטחון בנצחונם. 

עקב חוסר האמונה של העם ביכולתם לכבוש את הארץ וערעור על יכולתו של ה׳ לעזור להם, הם נענשים ומצווים לשוטט ארבעים שנה במדבר, עד שהדור המרדני ימות ורק צאצאיהם יזכו להיכנס לארץ ישראל. 

יהושע וכלב, שהאמינו בהצלחה של הכיבוש, הם היחידים בדורם שיכנסו לבסוף לארץ.

בתוך הסיפור הזה, רציתי להתמקד בחטא שחטאו המרגלים.

חטא המרגלים מאפשר לנו לקבל מבט מעניין על התנהלות פנים-אנושית וקונפליקטים חברתיים המתרחשים גם בימינו.

האם המרגלים ששלח משה אמרו אמת או שיקרו?

• אם הם שיקרו אז למה בני-ישראל נענשו – הרי המרגלים הטעו אותם?
• ואם הם אמרו אמת אז למה הכתוב מכנה את המרגלים (במדבר, י״ד פסוק ל״ז) "מוֹצִאֵי דִבַּת-הָאָרֶץ, רָעָה"? והרי הוצאת דיבה היא שקר!

אני רוצה להציע, שהמרגלים גם אמרו אמת וגם שיקרו.

בהתחלה הם אמרו אמת (במדבר י״ג כ״ז-כ״ט): "וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ"

• "בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא–וְזֶה-פִּרְיָהּ" – זו כמובן אמת
• "אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ"- גם זו אמת – העם באמת היה עז
• "וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד" – גם זו אמת – הערים באמת היו בצורות וגדולות מאד 
• "וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם" – גם זו אמת – באמת היו שם ילידי-ענק. "עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן"- אין סיבה להניח שזו לא אמת

אבל אחר כך הם שיקרו (במדבר י״ג ל״ב): "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר

• "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא" – זה שקר! הארץ בכלל לא יכלה ״לאכול' אנשים. 

• "וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת" – מה פתאום?! לא כולם היו אנשי מידות, היו שם רק כמה ענקים בודדים.
• "וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק–מִן-הַנְּפִלִים;" – לא ייתכן! הנפילים באו לעולם לפני המבול (ראו בראשית ו׳ א-ד) והם נמחו במבול כמו כל שאר היצורים, ולאחר המבול הם לא נזכרו בשום מקום, אלא רק כאן בדברי המרגלים.

• "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" – איך אתם יודעים מה הייתם בעיניהם?  

מבחינה לא-דתית, חטא המרגלים היה יותר מטעות בדעת. המרגלים נשלחו לקבל מידע על הארץ שהם הולכים לכבוש, אך במקום להציג דיווח אובייקטיבי, הם הציגו דיווח שהושפע מהמוטיבציות האישיות שלהם. 

במידה רבה, חטאם היה בכך, שהם השפיעו על ציבור רחב במקום להכין את העם למה שמחכה להם. הם השפיעו על החלטות מדיניות משמעותיות, והמידע שהם מסרו השפיע על מיליונים של אנשים.

לדעתי, החטא האמיתי נגרם בעיקר מחוסר האמונה של המרגלים ביכולת של העם לכבוש את הארץ. אפשר להרחיב את המשמעות של החטא ולראות את המרגלים כמודל למובילים חברתיים שנכשלו במשימתם להוביל את החברה למטרתה, באופן שחובק את כלל העובדות, מבלי להטיל את האידאולוגיה או הפחדים שלהם על החברה שהם מנהיגים. 

אם מסתכלים בעידן שלנו על חטא המרגלים והעונש הכבד בצדו, בזמן של חברה מודרנית עם רשתות חברתיות רחבות, אפשר להרגיש שאנו נתקלים במבחנים דומים של אמת, חצי-אמת ושקר. היכולת להפיץ מידע במהירות, באופן חסר סינון, מציבה אתגרים גדולים לפנינו. 

מידע כזה יכול להסיט את הציבור מהמטרה, להתרכז במפחיד, להתעלם מהאמיתי ולא לחפש את האמת המלאה. אנו מתמודדים עם האתגר של תיאוריות קונספירציה, נרטיבים משוחררים, וחוסר נאמנות לאמת וממש לא נענשים על כך.

על רקע זה ניתן להבין ואף להעריך את הדגש החזק בתורה על אמת ועל המחויבות להיות מדויק במילים, בדיווחים ובמעשים שלנו. התורה מזכירה לנו את החשיבות של דיוק במידע שאנו מספרים, תוך שמירה על עמדתנו האישית, ומבלי שנאפשר לה להשפיע על המציאות שאנו מציגים.

באופן אישי, ההתעמקות בנושא של אמת ושקר, פייק ניוז ומניפולציות הנעשות על קהלים שונים נוגעת לליבי. שני נושאים בתחום שמעסיקים אותי היום הם ה-BDS והדיון האופורטוניסטי בפער העדתי בישראל (מרוקאים/אשכנזים). לכן, אני משתדל להעמיק בידע ולרכוש כלים מתקדמים לשכנוע וניהול דיון, הנתמך בעובדות והבנה מעמיקה.