הכירו את הנהגת שבט המפרץ

טל ויזר

לפני כ-16 שנים עברתי עם משפחתי לקליפורניה. זה היה "מעבר הדירה" הראשון בחיי בתור מושבניקית שנולדה וגדלה באותו בית במושב בית יהושע אשר בשרון. המעבר לארה"ב היה מדהים ומרגש ואיפשר לי למנף תחביב ביתי לעסק מקומי מצליח של מאפייה ובית קפה. יש לנו שלושה ילדים (ושני חתולים); יובל בן ה-18.5, בוגר שבט המפרץ בתפקידי מדריך, ראשג"ד וראש"צ, עשה הקיץ 'עליה' לישראל כחלק מגרעין צבר ומכוון לגיוס בשירות קרבי משמעותי. רומי, בת ה-15.5, היא מדריכה בכיתה ה' בשבט והראל בן ה-14, חניך בשבט צופי המפרץ. לפני כשנה, מכרנו את המאפיה ובית קפה שלנו ברדווד סיטי ובימים אלו אני מחפשת את הדבר הבא שאני רוצה לעשות.

איך הגעת לשבט המפרץ?

לפני כשלוש שנים הצטרפתי לוועד של השבט מתוך מחשבה שיש לי שלושה ילדים בשבט ואני רוצה להיות חלק מהמפעל המדהים הזה לעזור ולתרום היכן שאוכל. לאט ובהדרגה הגדלתי את חלקי בהתנדבות הפעילה ובשנתיים האחרונות, בשיתוף עם רונית קרני, שימשתי כגזברית השבט. כאשר דורון גלפז הודיעה בשנה שעברה שהיא לא ממשיכה בתפקידה כראשת השבט הרגשתי שנפתחה בפני הזדמנות לבחור לקחת חלק משמעותי אף יותר ולאחר לבטים, שיחות והמון רצון טוב ואמונה במפעל הצופים ובילדי הקהילה שלנו, נכנסתי לנעליים העצומות של ראשת שבט המפרץ.

מה הם תחומי האחריות שלך?

כראשת שבט אני אחראית למעשה על ההתנהלות הסדירה של השבט אשר כוללת הכנות לפתיחת השנה כגון גיוס וליווי הגעתה של נועם צבר, שליחה מישראל אשר הגיעה אלינו על מנת לרכז את פעילות השבט. בהמשך, הוועד ואני אחראים על ניהול הלוגיסטיקה והצרכים של השבט ובתוכם יצירת לוח הפעולות והמפעלים, ניהול תקציב של ארגון ללא מטרות רווח כחלק מהנהגת הצופים העולמית, תמיכה בהתנהלות היומיומית של השבט, תכנון מחנות, התאמת התכנים המועברים לגילאים השונים, חיזוק והכוונה של השכבה הבוגרת, המדריכים והפעילים וחיזוק קשרי קהילה.

האם היית בתנועת נוער בילדות? מהי החוויה שהכי זכורה לך?

כילדה גדלתי במושב ותנועת הנוער אליה השתייכתי היתה "האיחוד החקלאי" שהיא תנועת נוער שונה מעט מתנועת מהצופים. במשך שנות הילדות שלי כחניכה בתנועה, אני זוכרת את התחושה המדהימה והעוצמתית של היותי חלק מקבוצה חברתית וממפעל עם ערכים של ידידות, כיף ועשייה; בהמשך דרכי יצאתי לקורס הדרכה והפכתי למדריכה בתנועה. אני זוכרת באופן מאוד מוחשי את תחושת האחריות והדוגמה האישית אשר היתה בליבי בכל פעולה, אפילו בהיותי נערה מתבגרת.

יש בהשתייכות לתנועת נוער, בפרט פה בארה"ב, ערך מוסף עצום. זו הדרך שלנו להעביר לילדים ערכים ועקרונות משמעותיים בכל שלב בחייהם הצעירים והבוגרים, לתת להם נגיעות של תרבות, מסורת וחגים, לקרב את ישראל היפה אליהם ואותם אליה ולאפשר להם תחושה של רעות, הגשמה ושייכות לקהילה הישראלית הגדולה.

ספרי לנו פרט שאולי לא יודעים עלייך

כנערה בבית משק חקלאי במושב, כלי הנהיגה המועדף שלי כנערה מתבגרת היה טרקטור 🙂

נעם צבר

אני בת 25, את ילדותי העברתי במושב בית יהושע בשרון והגעתי לכאן מישראל לפני כחודשיים. אני מתגוררת בסטנפורד עם בן הזוג שלי שעושה פה תואר ראשון ושני בהנדסת פיזיקה.

לפני הצבא עשיתי את מכינת עמיחי שהיא מכינה מעורבת של דתיים וחילוניים וזו היתה השנה אולי הכי משמעותית בחיי. לאחר מכן התגייסתי לקורס חובלים ואחרי שנה, כשהבנתי שאני והים לא כל כך מסתדרים, עברתי לסיירת הלוחמות של 8200. הייתי בפיילוט הראשון של הלוחמות, ולאחר שהסתיים בהצלחה, יצאתי לקצונה, סיימתי בתור סמ"פ וזה היה שירות מדהים שהלוואי והייתי יכולה לספר עליו עוד.

לאחר הצבא ידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום החינוך הבלתי פורמלי, הגעתי לסוכנות היהודית ודרכה הגעתי לתפקיד הנוכחי שלי כמרכזת הבוגרת של השבט. הרגיש לי שהתפקיד מתאים לי כמו כפפה ליד ואכן אני נהנית ממנו מכל רגע.

ספרי על התפקיד שלך בשבט

אני משמשת כמרכזת הבוגרת של השבט ואחראית על הצד החינוכי, על העבודה השוטפת בשבט, ריכוז השכב"ג, העברת תכנים חינוכיים הקשורים גם לישראל. אני מלווה את הילדים ועובדת איתם על יכולות ההדרכה שלהם.

האם היית בתנועת נוער בילדות? מהי החוויה שהכי זכורה לך ממנה?

הייתי בתנועת "סיירות", תנועה של החברה להגנת הטבע שמתעסקת בעיקר בלמידה על שטח וטיולים. החוויה שהכי זכורה לי היא טיול חנוכה בדרום בו היינו צריכים לנווט בעצמנו ולבשל בעצמנו, ובערב זכינו לראות מטר של מטאורים מדהים במדבר.

מהי החשיבות של תנועת נוער בעיניך באופן כללי ובפרט מחוץ לישראל?

לדעתי תנועת הנוער פה נותנת מקום לכל הישראלים והישראליות קצת לחגוג, אבל גם לשאול על הישראליות והיהדות שלהם, נותנת להם את החופש לשים סימני שאלה, להתייעץ, לדבר עברית. זה הזמן שלהם להיות ילדים אבל גם ללמוד הרבה על עבודת צוות, חברות, עזרה הדדית וכמובן על ישראל.

מהם האתגרים שלך בתפקיד?

אני לומדת הרבה על הקהילה והילדים שאני עובדת איתם, לבוא מישראל ולהבין שהילדים פה באמת חיים בתרבות אחרת, החבר'ה כאן הם הרבה יותר מנומסים, יותר במסגרת ופחות All over the place מאשר בארץ. הדברים שמעסיקים אותם הם לפעמים אחרים, אבל בסופו של דבר הבעיות וההתעסקויות היומיומיות של בני הנוער הן זהות בכל מקום, מאוד איכפת להם לאן הם יגיעו וחשוב להם להצליח. אני עדיין לומדת להבין את הצרכים המדויקים שלהם פה ואיפה ואיך אני יכולה לעזור בצורה הטובה ביותר.

עובדה שאולי לא יודעים עלייך?

אני מאוד אוהבת לטייל. לפני שהגעתי לפה יצא לי לטייל שנה וחצי לבד במזרח ובדרום אמריקה, פגשתי הרבה אנשים טובים בדרך וביניהם גם את בן זוגי וזו הייתה חוויה מדהימה ומלמדת מאוד.

רונית קרני

הגעתי לעמק לפני כ-13 שנה ואני מתגוררת כיום בסאניוול. יש לי 3 ילדים וביום יום אני עובדת כ-QA.

מה התפקיד שלך בשבט?

אני משמשת כגזברית, מנהלת כספים של השבט ואני אחראית, בין היתר, על ניהול התקציב השנתי של השבט, על התשלומים לספקים ועבודה שוטפת מול ההנהגה.

האם היית בתנועת נוער בילדות? מהי החוויה שהכי זכורה לך ממנה?

הייתי בתנועת נוער האיחוד החקלאי. החוויה הכי משמעותית שזכורה לי היא העפיפוניאדה שהייתה בכל שנה בסוכות, היינו יוצאים לשבי ציון (ליד נהריה) וישנים יומיים על החוף, כל המחנה היה סביב בניה, הטסה של עפיפונים.

ספרי פרט שאולי לא יודעים עלייך

יש לי רישיון נהיגה על טנק ונגמ"ש.

בנוסף לטל, נועם ורונית, ישנו ועד המורכב מהורים מתנדבים אשר לוקחים חלק פעיל בתפעול ובפעילויות של השבט לאורך כל השנה. חברות (וחבר..) הוועד הן:

נורית צורף ביילין– אחראית הורים מתנדבים

עידית שפיגל, לילך נוימרק ויניב בן שושן – אחראים לוגיסטיקה

הדס וייסברג – אחראית קשרי קהילה

יעל כהן בר-און ואילי בר-שדה – אחראיות גיוס משאבים.

*ההרשמה לצופים עדיין פתוחה! אם אתם רוצים לתת לילדיכם/ן מסגרת מאורגנת בשפה העברית, לחזק את הקשר שלהם לישראל בדרך בלתי אמצעית וחווייתית עם בני גילם, לפתח את הכישורים החברתיים ואת חוש המנהיגות שלהם, רישמו אותם לשבט המפרץ! כל הפרטים באתר.