קבלו אותם: חברי הוועדה החדשים בעיריית סאניוויל

אירועי ה-7 באוקטובר וגילויי האנטישמיות שבאו בעקבותם יצרו עבור כולנו מציאות חדשה. לא לקח הרבה זמן עד שהבנו כקהילה שאם לא נקום ונעשה מעשה ונקדם גם את האינטרסים שלנו באיזור באמצעות נציגות בהנהגה המקומית, המציאות העגומה תתנפץ לנו בפנים. וכך, בתמיכתה ובעידודה של ה-Bay Area Jewish Coalition התמודדו עו"ד אסתי רוזנפלד, אילן סיגורה ויעל הוד לוועדות השונות בעירייה ונבחרו! אז הכירו את נציגת הועדה ליחסי אנוש, נציג ועדת התכנון ונציגת הספרייה בסאניוויל שמספרים על עצמם ועל התפקיד

אסתי רוזנפלד- Human Relation Commission

קצת על עצמי- "אני אמריקאית, נולדתי ‏בארצות הברית וגדלתי בניו-יורק. אני נשואה ויש לי שתי בנות – מאיה  עלתה לארץ לאחר התיכון עם גרעין צבר מתגוררת כרגע בהרצליה. מיטל סיימה כיתה י"א בתיכון הומסטד. ויש גם את ג'ינג'ר הכלבה שהיא הבייבי של המשפחה.

אני במקצועי עורכת דין ומגשרת המתמחה בדיני משפחה. ליוויתי הרבה זוגות בתהליך הגירושים שלהם ואני מאמינה שעד כמה שהתקופה הזאת נראית קשה ומאתגרת, היא ממש הזדמנות לצמיחה אישית ואפילו כתבתי על זה ספר TRANSFORMATIVE DIVORCE: From Broken to Blessed בו אני נותנת כלים וטכניקות כיצד ניתן לגדול מתוך המקום הזה.

על אף שנולדתי וחייתי כל חיי בארה"ב אני מדברת עברית שוטף ותמיד כששואלים אותי, 'מאיפה העברית שלי'? אני עונה שהיא בזכות אמא שלי, ישראלית שגרה בניו יורק, ואבי, ז״ל, ‏שהתעקשו על זה שאני ואחותי נדבר רק עברית בבית ‏ושלחו אותנו לבתי ספר יהודים".

מה גרם לי להתמודד לתפקיד- "‏אחרי השבעה באוקטובר, כמו הרבה מאיתנו בקהילה, התעוררתי למציאות חדשה/לא חדשה של ‏אנטישמיות והבנתי עד כמה שהנושא הזה הוא כמו סרטן גרורתי בחברה שלנו. זה התחיל עם אימייל שנשלח ממחוז בית הספר רק יומיים אחרי ‏הטבח הנוראי שדיבר על ״שני צדדים״. מיד התאגדנו מספר הורים זועמים ושלחנו מכתבים תקיפים להנהלת בית הספר ותוך יומיים הם כבר פרסמו אימייל יותר הוגן והתנצלו.

משם, תוך זמן קצר מאד, הבנו שיש פה הרבה מעבר לאימייל אחד חסר מחשבה מהדסטריקט. הבנו שהאנטישמיות חדרה כבר לכל השכבות החברתיות ושכדי להיות אפקטיביים, אנחנו צריכים גם להשתתף בהנהגה המקומית ולייצג את הקהילה היהודית.

התחלנו, מספר חברי קהילה, להביע את קולנו, לתקשר את הצד שלנו, לחנך, להיפגש עם נציגים רשמיים וכך למעשה נוצר ה- Bay Area Jewish Coalition, קבוצה של מספר חברי קהילה מדהימים שתורמים רבות מזמנם כדי לתקן את הנזקים שעשו שונאינו לאורך תקופה ארוכה. זה מה שהניע אותי להגיש את מועמדותי לתפקיד של human relations commissioner".

קצת על התפקיד– הHuman Relation Commission היא הוועדה החדשה ביותר בסאניוויל. מטרתה זה להבטיח גיוון, שיוויון והכלה של כל התושבים בעיר שלנו, לתת יחס הוגן לכולם בייחוד לקבוצות אשר בעבר לא זכו לייצוג הולם והיו נתונות לאפליה על בסיס זהותן.

בטופס הבקשה ובראיון, הבהרתי שמאז 7 באוקטובר היהודים חווים הרבה יותר תקריות של שנאה מבעבר, ושהמטרה שלי, בין היתר, זה להבטיח שיהודים ייכללו בחלק הinclusion של ה- DEI (Diversity, equity, and inclusion)

מעבר לזה, אני רוצה ליישם פעילויות חברתיות שבונות גשרים באוכלוסיה בדרך חיובית, כמו פסטיבל שחוגג את הגיוון התרבותי באיזורינו, כתבות בעיתון המקומי ”get to know your neighbor” וגם פודקסט שמבוסס על הרעיון של This American Life, שנקרא לו This Sunnyvale Life ובו נכיר אנשים מרקעים שונים בקהילה שלנו".

אילן סיגורה- Planning Commission

קצת על עצמי- "יש לי שלושה ילדים – גבריאלה (18), ג'ורדן (16) ואיתן (14) ואני נשוי לרינת (נישואים שניים ומאושרים) לה יש שני ילדים, ברק (20) ושלי (16). כולנו גרים יחד עם איימי הכלבה בסאניוול. הגעתי לארה"ב בשנת 1993 ולמדתי הנדסת תוכנה ומנהל עסקים באוניברסיטת מונטקלייר סטייסט בניו ג'רזי. תוך כדי עבדתי כקבלן, שיפצתי ובניתי בתים. כשסיימתי את התואר, החלטתי לעבור לקליפורניה והתחלתי לעבוד בחברת הייטק. מהר מאוד הבנתי שזה לא מה שאני אוהב ורוצה לעשות והחלטתי להקים חברת בנייה משלי. ככה נולדה Sigura Construction, חברה המעסיקה כיום 35 עובדים המתמחה בבנייה ושיפוץ בתים בכל האיזור ובנוסף עושה פרוייקטים מסחריים גדולים.

בנוסף לרישיון הקבלן שלי, יש לי רישיון של סוכן נדל"ן בקליפורניה וביחד עם אישתי, רינת קאופמן, אנחנו עוזרים לכל מי שמתעניין בנדל"ן – לקנות, למכור, להשקיע וכו'. בשנה האחרונה התחלתי גם מיזם של לימודים פיננסיים לבני נוער. התחלתי עם הילדים שלי וחברים שלהם ולאחר מכן היה לי מחזור נוסף של נערים ונערות בגילי 17 עד 24 והיה מוצלח מאוד. אני מאמין שחשוב ללמד את הדור הצעיר כיצד להתנהל נכון כלכלית כדי שידעו לחסוך וילמדו לנתב את מסלול החיים הפיננסי שלהם בדרך הנכונה.

מה גרם לי להתמודד לתפקיד- "בחודשים האחרונים נכחתי בכמה ישיבות של העירייה בסאניוול, שבחלקן שוחחו של עניין המלחמה, האנטישמיות וכדומה. נדהמתי מהעובדה שלצד השני יש נציגות כמעט בכל מקום ויש להם השפעה על החלטות חשובות שמשפיעות עלינו כתושבי העיר וגם על הילדים שלנו ועתידם. פנו אלי נציגות ה Jewish Coalition ושאלו אם אני מעוניין להתמודד לועדת ה Planning של סאניוול, ועדה שמתמקדת בכל מה שקשור לתכנון תשתיות, בניה, אישורי בניה וכו'. אני מתעסק עם העיריות כבר מעל 20 שנה ואני מכיר את התהליכים בפנים. אף פעם לא חשבתי להיות חלק מהוועדה עצמה, וכשפנו אלי, הרגשתי שמעבר לידע שאני מביא כקבלן וסוכן נדל"ן אני מביא קול חשוב של הקהילה שלנו, וזה חשוב לי יותר מכל דבר אחר".

קצת על התפקיד- "התפקיד אליו נבחרתי הוא לכהן כחלק מוועדת התכנון בסאניוול עד סוף שנת 2028. הוועדה הזו אחראית לייעץ למועצת העיר על כל מה שקשור לתכנון ובניה. הם דנים בנושאים של אישורי בניה, תכנון תשתיות, בניה לגובה כן/לא, רכבת בעיר כן/לא ומנסים למצוא פתרונות לכל מיני בעיות שעולות גם מהתושבים וגם כהצעות שמציגים חברי הוועדה. אנחנו נפגשים פעמיים בחודש בבית העירייה למשך 3-4 שעות ודנים בנושאים. התפקיד הוא חשוב ודורש עבודת הכנה לפני כל פגישה, כיוון שהם מבקשים מאיתנו לקרוא הצעות מסויימות לפני הפגישה ולבוא מוכנים עם תגובה".

קודם כל, אני מאמין שזה חיוני להגביר את המעורבות הקהילתית בתהליך התכנון. משמעות הדבר היא הגברת השקיפות, שיפור ערוצי התקשורת בין הוועדה לתושבים, וחיפוש אקטיבי של תגובות מקבוצות שאינן מיוצגות. על ידי טיפוח גישה משתפת יותר, נוכל ליצור תוכניות שבאמת משקפות את הצרכים והשאיפות של הקהילה שלנו. אני בטוח שרבים שקוראים את הכתבה הזו מעולם לא שמעו על הוועדה הזו ולא יודעים מה תפקידה.
כחלק מהמעורבות שלי, אני רוצה לפעול לקידום גיוון בתהליכי התכנון של העיר. אני רוצה לוודא שכל קולות הקהילה יישמעו, במיוחד קבוצות מיעוטים, כמונו, מה שיכול להוביל לפיתוח עירוני שוויוני יותר. זה כולל תמיכה במדיניות התומכת במרכזי תרבות , בתי כנסת, ואירועים קהילתיים שחוגגים את כלל התרבויות בסאניוייל. מטרה נוספת היא לטפל במשבר הדיור בעיר שלנו. ישנם הרבה דיירים שמפונים מבתים והרבה כאלו שלא מסוגלים לקנות בתים לעצמם. צריך להשקיע בפיתוח פרוייקטים של דיור זול יותר ולאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירות במחירים סבירים. אנחנו צריכים לוודא שתושבים מכל שכבות האוכלוסיה יוכלו לגור בסאניוול.
מטרה נוספת היא להתמקד בתמיכה בעסקים קטנים, שהם עמוד השדרה של הכלכלה המקומית שלנו. זה כולל ייעול תהליך ההיתרים, מתן תמריצים לסטארט-אפים ויצירת סביבה ידידותית יותר לעסקים. עזרה לעסקים קטנים להצליח לא רק תגביר את הכלכלה המקומית אלא גם תשמור על האופי הייחודי של העיר שלנו.
שיפור התשתיות של העיר שלנו הוא תחום מרכזי נוסף שהייתי רוצה להתמקד בו. זה כולל שדרוג מערכות התחבורה הציבורית, שיפור שבילי הולכי רגל ורכיבה על אופניים, והבטחה שלכל השכונות תהיה גישה לשירותים חיוניים. תשתית טובה יותר תשפר את הניידות ואת איכות החיים עבור כל התושבים.
דבר אחרון, כחבר בקהילה היהודית, אני מבין את חשיבות השמירה והחגיגה של המורשת התרבותית שלנו. אני אפעל להגנה וקידום של נקודות ציון תרבותיות ואתמוך באירועים ויוזמות החוגגות את המורשת התרבותית המגוונת שלנו".

יעל הוד- Library Commission

קצת על עצמי- "הגענו לארה"ב ב-2010 כמו הרבה מתושבי העמק בעקבות עבודה בהיי-טק של הבן זוג שלי, יורם. בארץ גרנו בבנימינה. אני במקור ילידת ארה"ב, גדלתי בניו יורק ועליתי לארץ עם ההורים והאחים שלי כשהייתי בכיתה ד'. עשינו קצת הלוך חזור בתיכון, ואחרי הצבא והלימודים בארץ עברנו לארה"ב ומאז אנחנו כאן. יש לנו ארבעה ילדים – הבת שלנו, אביגיל, כמעט בת 24, חזרה אחרי התיכון לארץ ולומדת שם כרגע באוניברסיטה. הבנים, תמוז (25), ניצן (19), וכרמל (16) גרים פה.
עוד בארץ למדתי ספרנות ומידענות ובארץ עבדתי כספרנית במכללה האקדמית בנתניה ובשמונה שנים האחרונות אני עובדת כספרנית בספריה של אוניברסיטת סטנפורד.
העבודה שלי היא לא של ספרנית טיפוסית, אני אחראית על כל נושא המטה דאטה שזה למעשה מאחורי הקלעים של הספרייה – הזנת מידע למערכת, חלוקה לקטגוריות הנכונות וכדומה. בימים אלו אנחנו מעבירים את המערכת לאופן סורס, אז עיקר העבודה שלי מתמקדת בפגישות עם מפתחים ועבודה על הגרסה החדשה".

מה גרם לי להתמודד לתפקיד- "בשנים האחרונות בארה"ב, בעיקר מאז שטראמפ היה בשלטון, היו הרבה נסיונות של צנזורות של ספרים בספריות ציבוריות ובבתי ספר, מה שנקרא בעולם המקצועי Book ban או Book challenges. במקרים כאלה, כל אדם פרטי שנתקל בספריה הציבורית בספר שהוא חושב שהוא לא ראוי מכל סיבה שהיא, יכול לבקש להוציא אותו מהספריה. היו מקרים בהם ביקשו להוציא את אנה פרנק בגלל קטעים כביכול מיניים שיש בספר, ספרים שמדברים על הורות חד מינית או ברוח התקופה האחרונה ספרים שמדברים על ישראל. בגלל שבדרך כלל אלו שמתנגדים באופן קיצוני הם אלו שגם מאוד פעילים, הספרנים בספריות נתפסו לא מוכנים ולא תמיד ידעו איך להתמודד עם זה. אנשים שרצו להוציא ספרים מספריות או רצו לצנזר את חומר הקריאה של הציבור התמודדו לבורד של הספריה המקומית שלהם ואז גם יכלו להשפיע על מה שקורה בתוך הספריה. לשמחתי הרבה, לא ראינו שזה קורה הרבה אצלנו, אבל לא רציתי לחכות ולראות שזה קורה.
בן הזוג שלי, יורם, אמר לי שזו לא חכמה רק לקטר ולכן הרבה בזכות העידוד שלו החלטתי להיות יותר אקטיבית בנושא. בשנה שעברה הגשתי את המועמדות שלי לבורד של הספרייה ובקיץ האחרון עברתי ראיון ולצערי לא נבחרתי.
לשמחתי, פנו אלי מהעירייה לפני כחודשיים ובישרו לי שהתפנה עוד מקום בבורד ושהם ישמחו אם אגיש שוב את מועמדותי. זה קרה בדיוק בזמן שה-BAJC חיפשו אנשים שירוצו אז חברתי אליהם והשאר זה היסטוריה…".

קצת על התפקיד- "התפקיד הוא בעיקר להיות צוות יעוץ והכוונה לאנשי המקצוע בתוך הספריה, לעזור להם להוציא את התוכניות שלהם אל הפועל מול המועצה ומול הקהילה ולמעשה להיות הפה של הסיפרייה ולקדם את האינטרסים שלה.

יש נושאים אותם עובדי הסיפרייה לא יכולים לתקשר לקהילה מעצם היותם עובדי עירייה ולכן הם צריכים מעין "לוביסטים" שיעזרו להם לקדם אותם. כך למשל, ספרייה חדשה עומדת להיבנות בקרוב בחלק הצפוני של סאניוויל ועומד להיות bond measure על הנושא בבחירות הקרובות (תוספת מס לתושבים במידה והסיפרייה תוקם ויידרש תקציב עבורה). יש ציפיה מהבורד שיעזור לשכנע את התושבים להצביע בעד הקמת הסיפרייה שכן העובדים של הספריה לא יכולים להגיד לאנשים איך לבחור, כי הם עובדים עיריה אז הם צריכים "לוביסטים" שיקדמו את הנושא ויגייסו לו תומכים.

אני רוצה שהקהילה הישראלית תרגיש חלק מהעיר. אני אשמח להקשיב קודם כל ולהבין מה הצרכים של אנשי הקהילה ולראות איך אני יכולה לעזור להם ולהביא את הבקשות ואת הרצונות שלהם לאנשים הנכונים בתוך הcity council. ההתרשמות שלי היא שיש שם כמה אנשים שבאמת רוצים לעזור ולשנות".

יעל ואילן בטקס ההשבעה עם ראש עיריית סאניוויל, לארי קליין (צילום: שלומית סאם-אקרמן)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Back to top button