הכירו את "אנקור": החנות שמביאה עיצוב ישראלי לעמק

החלום להקים פלטפורמה שתאגד מעצבים ישראליים ותחשוף אותם לעולם תמיד בער אצל נילי שמגר-פסח. בספטמבר האחרון, יצאה עם משפחתה לטיול בת מצווה בארצות הברית כשתאריך החזרה לארץ תוכנן ל-7 באוקטובר... הטיסה שבוטלה והמצב בארץ גרמו לה לחשוב שאולי זה הזמן להגשים את החלום וכך, תוך שהמשפחה מחליטה להישאר כאן ולא לחזור הביתה מהטיול, נולדה "אנקור", חנות עם פריטי מעצבים מישראל שממוקמת ב-OFJCC בפאלו אלטו. 8 חודשים אחרי, מספרת נילי על ההתאקלמות המהירה של המשפחה בזכות הקהילה החמה, על המצב בארץ שהוביל אותם לקבל את ההחלטה להישאר ועל החלום להיות Urban Outfitters הישראלית

לפני כשבועיים נפתחה ב-OFJCC בפאלו אלטו "אנקור", חנות חדשה שנועדה להביא לנו לעמק עיצוב ישראלי מקורי ומיוחד, לתת במה למעצבים הישראלים להעביר את הסיפור הייחודי שלהם ולפרוש את כשרונם הרב במרחבים חדשים.

הפריטים המוצעים בחנות כוללים כרגע פריטי קרמיקה, תיקי עור ובד, יודאיקה מודרנית, איורים, שמיכות יוגה ייחודיות, סבונים מעוצבים ועוד כשהכוונה היא לצרף עוד ועוד מותגים חדשים וקטגוריות נוספות.

מי שעומדת מאחורי המקום היא נילי שמגר-פסח (42), יזמית בתחום האופנה והריטייל שהקמת חנות מסוג זה תמיד היה החלום שלה.

במשך 17 שנה עסקה נילי בתחום העסקי – מתכנון וניהול תקציבים וניהול מסחרי ועד לקניינות ורכש. בתפקידה האחרון בתעשייה, לפני כ-9 שנים, הייתה מנהלת מסחרית של מחלקת ילדים ותינוקות בקבוצת פוקס ישראל ומאז ועד היום, היא עצמאית ויזמית בתחום תוך שהיא מתמקדת בלהעביר את כל הידע שצברה בתעשייה לטובת יוצרים ומעצבים עצמאיים, להפוך את העיצובים שלהם לעסק ולנהל עבורם את כל ההיבטים העסקיים, מייצור, תמחור, שיווק ועד למכירות ומדיה.

החלום של נילי להקים פלפטפורמה למעצבים ומעצבות ישראליים בה יציגו את מרכולתם לעולם הובילו אותה לפני מספר שנים להקים עם שותפה מרקטפלייס אונליין של פריטי אופנה (בגדים, נעליים ותיקים) הפונה בין היתר גם לשוק האמריקאי. שלושה חודשים אחרי שהוקם האתר, ועם למעלה מ-20 מעצבים, הגיעה הקורונה וטרפה את כל הקלפים ולאחר שנה וחצי נאלצו לסגור אותו.

נילי ידעה שזו רק שאלה של זמן עד שתגשים שוב את החלום, אך היא לא דמיינה שהחלום יתגשם בפאלו אלטו הרחוקה, בזמן מלחמה, תוך כדי טיול בת מצווה של בתה.

"בספטמבר האחרון יצאנו לטיול בת מצווה של בתנו הגדולה, ליאור, ולמעשה מאז לא חזרנו לביתנו ברמת השרון", מספרת נילי, "הטיול כלל ביקור בחוף המזרחי – ניו יורק סיטי, וושינגטון דיסי, מפלי הניאגרה, דיסניוורלד באורלנדו, כשהטיסה חזרה לארץ ממיאמי נקבעה ל-7 באוקטובר.. הטיסה, מן הסתם, בוטלה וכדי להעביר את הזמן עד שהמצב בארץ יתבהר החלטנו לטוס לפאלו אלטו כדי להיפגש עם חברים טובים שלנו שמתגוררים שם וגם כדי להתקרב למשרדים של עומר שעבד בחברה בינלאומית ואיפשרה לו לעבוד מרחוק במשך 4 שבועות.

מאחר ששנת הלימודים כבר התחילה, הכנסנו את ליאור להאוזנר יחד עם הבת של החברים, ועם אייל (10) ודניאל (5) הגעתי לפעילות אחה״צ של האפטר סקול של ה-OFJCC.

מספר ימים אחרי, נפגשתי עם רונית ג׳קובס המדהימה מה-ICC, שוחחנו קצת וסיפרתי לה קצת על מה שעשיתי בעבר ועל כמה שאני רוצה לעשות את זה שוב. מפה לשם, רונית אמרה לי שזה רעיון נפלא ושאחשוב אולי לפתוח משהו דומה כאן. כשנוכחנו לדעת שמהלך של רילוקיישן מהחברה שעומר עבד בה, לא אפשרי, הבנו שזאת שעת השין וההזדמנות שלי לקדם את החלום – פלטפורמה של שיווק מעצבים ישראלים בארה״ב. הרגשתי פתאום שזאת ממש השליחות שלי, מילה גדולה אבל זאת ממש היתה ההרגשה, שזאת הדרך שלי לעזור, במיוחד עכשיו, במצב מלחמה כשהעתיד הכלכלי של העסקים הקטנים בישראל בקריסה, שזה מה שאני צריכה ובעיקר רוצה לעשות. הניצוץ נדלק שוב והכנסתי את כל המשפחה לסחרחרה חדשה, והפעם במדינה זרה. בתוך פחות מחצי שנה, הקמתי חברה אמריקאית חדשה, יצרתי קשר עם מעצבים מישראל, רכשתי סחורה, למדתי איך עושים שילוח בינלאומי הפוך (ייבוא לארה״ב) והגשנו בקשה לויזת יזם E2. יש לי עוד הרבה מה ללמוד. אבל הצלחתי לפתוח את הסנונית הראשונה – חנות בפאלו אלטו כשהכוונה היא לגדול ולהתרחב".

מחשבה על מעבר לארה"ב עברה לכם בראש לפני?

"הרצון לעשות רילוקיישן תמיד היה שם אבל אמרנו לעצמנו שכשתבוא ההזדמנות נלך על זה, לא עשינו משהו אקטיבי בנידון. כשהגענו לכאן לפאלו אלטו, הכרנו את הקהילה ואת מערכת החינוך הבנו שנפלה בחלקנו ההזדמנות. תחושת הביתיות וקבלת הפנים החמה גרמה לנו להתאהב במקום ולרצות להישאר כאן.

בשנים האחרונות בארץ, עם כל מערכות הבחירות, הקורונה, הרפורמה המשפטית נוצרה תחושה של חוסר יציבות והתדרדרות כמעט בכל תחום – אם זה חינוך, שירותים ציבוריים או כלכלה. מאז הקורונה התחושה היא שמערכת החינוך עדיין לא התאוששה, לא רואים את הילד, אין עומק ואנחנו רואים את ההבדל כאן, אחרי שהילדים נכנסו להאוזנר, זה פשוט עולם אחר. יש כאן באמת למידה אמיתית, יש פרוייקטים מעניינים והילדים נהנים ללכת לבית ספר. מה שבסוף הכריע את הכף היה ה-7 באוקטובר. אנחנו משפחה מאוד ציונית ופטריוטית – אני הייתי לוחמת נ"מ בצבא, עומר היה קצין, אבא של עומר תת אלוף בחיל האוויר ואבא שלי אלוף משנה, כל המשפחה כמובן משרתת במילואים ומה שקרה ב-7 באוקטובר קצת שבר לנו את האמון.

יש לנו חברים טובים שגרים בקיבוץ אורים והבנו שבקלות היינו יכולים להיות המשפחה שמבקרת שם בצימר בשמחת תורה וחווה את הזוועות. זה טילטל אותנו".

איך המשפחה מתמודדת עם התפנית הלא צפויה הזאת בחייה?

"ההתאקלמות שלנו באזור ממש טובה, הודות לחברים הטובים שלנו כאן והודות להרבה אנשים טובים באמצע הדרך שנמצאים פה. כל אדם שפנינו אליו, בכל עניין, קיבלנו כל כך הרבה תמיכה והכוונה.

צוות ההוראה בהאוזנר הוא מדהים עם רמת חינוך ולמידה שלא הכרנו כמותה. ההורים מקסימים והילדים השתלבו בצורה חלקה. צוות ה-ICC וה-OFJCC בפאלו אלטו היה מדהים, במשך כל הזמן מהרגע שחשבתי על פתיחת החנות ועד לביצועֿ, קיבלתי רק פרגון ותמיכה, שירותיות כזאת לא פגשתי הרבה זמן.

עומר כרגע לא עובד, אנחנו ממתינים לויזה, וברגע שתהיה תשובה יהיה לו אישור עבודה והוא יוכל להתחיל לחפש עבודה כמהנדס וריפיקציה, אנחנו ממש ביישורת האחרונה.

אנחנו ממש אוהבים את האזור, בעיקר את השלווה שיש באוויר, את אווירת "החיה ותן לחיות" מצד אחד- וכשצריך, מתייצבים לצידך. אנחנו מתחילים ללמוד את הסביבה, גילינו טבע מקסים ביופיו ונגיש כל כך, ובסך הכל ממש טוב לנו פה.

חבל שאלו הנסיבות שהביאו אותנו לפה, אבל כמו שראינו, החיים יכולים לקבל בכל רגע תפנית ורוב הסיכויים שאם כרטיס הטיסה שלנו היה ב-6 באוקטובר, אז לא הייתי מנהלת עכשיו את השיחה הזאת. כנראה היינו חיים בביתינו שברמת השרון וממשיכים בחיינו".

מה החלום? איך את רואה את "אנקור" בעוד כמה שנים?

"החלום להיות Urban Outfitters הישראלית, חנות שיש בה הכל מהכל, עם פריטים מגניבים של מעצבים צעירים, גם מישראל וגם מעצבים מקומיים. השאיפה לפתוח חנויות במיקומים נוספים בארה״ב, לפתח את האתר המכירתי ולשלח בכל ארה״ב, להקים מרכז לוגיסטי מקומי ולאחסן סחורה של המעצבים ובכך להקל על השילוח המקומי ולקצר את זמני האספקה. לפני שהקמתי את המרקטפלייס, הייתי מסתובבת הרבה באירופה מחפשת מעצבים צעירים מעניינים והמסקנה שלי תמיד היתה שאין כמו המעצבים הישראלים. חד משמעית. הם כל כך יצירתיים ומקוריים ומוכשרים שרק צריכים את הבמה והחשיפה.

הסביבה העסקית בישראל, שהיתה מאתגרת גם לפני ה-7 באוקטובר, מקשה מאוד על מעצב מתחיל להתקיים ולצמוח. ישנו מחסור גדול בחומרי גלם, במתפרות, במפעלי תעשייה, השוק הישראל מאוד קטן לשווק ולמכור בו וקשה להגיע לשווקים בינלאומיים. אני באמת מאמינה שאנחנו כאן בסוג של שליחות, אנחנו עוזרים למעצבים מישראל ומראים פנים אחרות של המדינה".

החנות "אנקור" כרגע פתוחה בימים שלישי ושישי בין השעות 10:00 בבוקר עד 5:00 אחה"צ.

כתובת: OFJCC, 3921 Fabian Way, Palo Alto, California 94306

www.ankorshop.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Back to top button