"הם רצו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, אז בואו נאכל!": הצעה לקריאה ביקורתית של ההגדה

מאת: טובה בירנבאום

על פי הבדיחה, זוהי תמציתו של כל חג יהודי. אם נחשוב על זה, זה מסתדר מצוין עם פסח, פורים, חנוכה ול"ג בעומר (בערך, כי די הפסדנו). גם יום העצמאות מתחבר לזה לא רע (מנקודת מבט מסוימת כמובן). בכל אחד מן החגים הללו, החלק המרכזי של הסיפור הוא היותנו עם קטן וחלש שעמד (בעזרת האל או בעזרת עצמו) מול אויבים קשים ומרים ואף יכול להם. ככה גדלנו וככה התעצבה תודעתנו הדתית והלאומית.

החג הקרב, שבמרכזו מוצב הדור הבא והסיפור שאנו בוחרים לספר לו, מעלה בי מחשבות על אותו סיפור קבוע והאם אנו באמת רוצים לשמר את המעגל המוכר של "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" כתמציתו. האם נוכל לספר סיפור קצת אחר שיעז לפרוץ את המעגל הזה? אני כמובן לא מתכחשת להיסטוריה ולעובדות, אבל האם יכול להיות שאם נספר סיפור מורכב יותר, שמדגיש צדדים נוספים בסיפור, הוא ישפיע על סוג ההחלטות המנהיגותיות שינקוט בהן הדור הבא?

מה יקרה, למשל, אם במסגרת הסיפור נביט בעיני העם המצרי ונחשוב לרגע על האופן בו הוא חווה את ההתרחשויות הדרמתיות; או מה יקרה אם נתעכב על משמעותן של 10 המכות ונשאל את עצמינו האם כך אנו רוצים לנהל כל מערכה מול אויבנו. אולי הפעם נקדיש זמן, למשל, לדמותו המרתקת של משה (כן, הגיע הזמן להחזיר אותו לסיפור) ולנשים האמיצות שבחכמתן ותושייתן הבטיחו את המשכיות העם היהודי; או נבחר לבחון את מושג העבדות בימינו- מתי אנחנו משעבדים, לְמה אנחנו משועבדים, והאם אנו באמת זוכרים את תקופת עבדותנו באופן בו אנו נוהגים באלה שהיום נמצאים בתחתית החברה. אפשר לדבר על יציאות מצריים אישיות, על ירושלים של כל אחד/ת מאתנו ועוד ועוד. העושר שמציע לנו הסיפור הוא עצום כל כך, לא חבל לפספס אותו ולהתמקד בעיקר בהיותנו קרבן תמידי?

אני כמובן לא מציעה להתעלם מסיפורי הרדיפה וההשפלה אותם חווה לצערנו העם היהודי לאורך הדורות, אך מציעה, לצד זאת, לא לשכוח לספר על החוסן התרבותי של העם שלנו, על השמירה העיקשת על השפה, הטקס והטקסט; על תרבות מפוארת שלאורך הדורות אינה מפסיקה להתפתח ולהעניק השראה בכל דור לעיסוק בשאלותיו הוא, ועל עם ששימר בכל מקום בעולם מסורת רבת שנים שכשנפגשה עם מסורות אחרות יצרה פסיפס תרבותי מדהים.

אז בואו נאכל לאחר שחגגנו את היופי והעושר של תרבותנו, ונקווה שילדינו יגדלו עם גאוות יחידה הנושאת סיפור רב פנים וגוונים, שיהווה השראה לסיפור שהם יבחרו להעביר הלאה.

חג חירות שמח