מתכוני תפוחי אדמה

תפוח האדמה, תפו"אד או תפוד, הוא צמח שפקעותיו משמשות למאכל. זהו הגידול השני בחשיבותו התזונתית אחרי הדגנים.

מדענים משערים, כי מקורו של צמח תפוח האדמה בהרי האנדים, שבדרום אמריקה. ההיסטוריה מספרת, כי סר פרנסיס דרֵייק היה הראשון שהביא את תפוח האדמה לאנגליה, בשנת 1586. חקלאים מצאו את תפוחי האדמה נוחים יותר לגידול ולתרבות מאשר מזונות עמילניים אחרים כשיבולת שועל וכחיטה.

במאה ה-17 התמצב תפוח האדמה כמזונם העמילני של העניים. יש תפוחי אדמה חומים, ורודים, צהובים וסגולים [הקרויים לעתים כחולים]. תוכם עשוי להיות לבן או דומה לקליפתם. תפוחי אדמה גדולים יותר ניתנים לאחסון לזמן ארוך יותר.

הבטטה, המכונה גם תפוח-אדמה מתוק, היא ירק ממשפחת החבַּלבַּליים אשר שורשיו גדולים ומעובים, ומתאפיינים בחלקי שורש המשמשים לאגירה, ועשירים בעמילן וסוכר. ככל הנראה, כבר כריסטופר קולומבוס פגש את הבטטה בהיספניולה וקובה והביא אותה לספרד, ממנה היא נפוצה על פני אירופה.

לתפוח האדמה אין כל קשר בּוֹטָנִי לבטטה!

הבטטה, צבעה כתום חום, טעמה מתוק ומרקמה כעין מחית עדינה. קיימים סוגים רבים של בטטות, אולם רק שניים מהם מגודלים בצורה מסחרית – הבטטה הבהירה החיוורת והבטטה הכהה יותר.  לבטטה החיוורת יש קליפה דקה צהבהבה ובשרה צהוב בהיר. לבטטה הכהה יש קליפה כהה יותר וצבע כתום חי. בשרה מתוק יותר. בטטות נמצאות כיום בשווקים כמעט במשך כל השנה וכאשר קונים אותן יש להקפיד לבחור את הבטטות הקטנות או את אלה שגודלן בינוני, שקליפתן חלקה ועליה מספר קטן של כתמים.

רק בשנים האחרונות הולכת הבטטה ותופסת את מקומה הראוי במטבח, הן מבחינת טעמה המיוחד וגיוון הטעמים שהיא יוצרת בארוחה, והן בגלל ערכה התזונתי. בטטה מכילה כמות גדולה של בטה קרוטן (ומעיד על כך צבעה הכתום), ואם היא נאכלת עם קליפתה, היא תורמת לגוף כמות גדולה של סיבים. היא מכילה ויטמינים A, B6 ו-C לצד מגנזיום וכמויות קטנות של אשלגן. בטטות אינן נשמרות טוב באחסון רגיל ויש להקפיד לשמור אותן במקום קריר וחשוך.

בטטה VS תפוח אדמה

* ערכים ל- 100 גרם

בטטה מכילה כ-20 קלוריות יותר מאשר תפוח אדמה. כמו כן, בטטה מכילה יותר פחמימות וגם יותר סיבים תזונתיים מאשר תפוח אדמה. עלינו להחשיבם כפחמימה לכל דבר ולהתייחס אליהם כאל ספקי קלוריות משמעותיים. נא לא להתבלבל: תפוח אדמה ובטטה אינם נחשבים לירקות!

בארה"ב נוטים לקרוא לבטטה יֶם, ולאכול אותו בחג ההודייה, אך היֶם מקורו באפריקה ובעיקר באפריקה המערבית, וניתן לזהות אותו בשל קליפתו וצורתו המאורכת. הקליפה היא עבה, נראית יותר כמו קליפת גזע
עץ צעיר ואינה נקליפת בקלות. הקליפה משתנה בצבעה מחום עמוק לורדרד. תוכו של היֶם [בעברית: טַמוּס] יותר יבש והרבה יותר עמילָנִי, ויש צורך לבשל אותו יותר זמן. הכי מקובל לאכול את הפקעת כמחית. פקעות הצמח משמשות ברפואה העממית של ערביי ארץ ישראל כתרופה לכאבי פרקים, לדלקות עור ולפצעים קטנים ומוגלתיים בעור הגוף.

 50 פרטי מידע על תפוח האדמה בלינק הבא:

http://www.cipotato.org/publications/pdf/004495.pdf

פשטידת שכבות תפוחי אדמה בשלושה צבעים (מיכל ויינטראוב):
4-5 תפוחי אדמה אדומים
2-3 בטטות כתומות
4-5 תפוחי אדמה צהובים
2-3 כפות חמאה מומסת
מלח, פלפל
כל תבלין ירוק קצוץ (בזיליקום/פטרוזיליה/כוסברה/רוזמרין)

מקלפים רק את הבטטות ותפוחי האדמה הצהובים. חותכים את כל תפוחי האדמה לפרוסות של כ-2-3  מ"מ.
מורחים בערת מברשת את תחתית תבנית הפאי בחמאה. מסדרים את פרוסות תפוחי האדמה האדומים בשכבה אחת, כשכל פרוסה מכסה במקצת את הפרוסה הבאה (מניפה).

מפזרים מלח ופלפל ומורחים בחמאה המומסת. חוזרים על התהליך בחמאה מוברשת עם שני הסוגים הנוספים ומסיימים עם התבלין הירוק קצוץ. אפשר להוסיף עוד שכבות אם ברצונכם להגביה את הפאי, אך אל
תשכחו להוסיף עוד תפוחי אדמה. להדק במקצת את השכבות, לכסות בנייר כסף ולאפות בערך 20 דקות על חום של 430 מעלות פרנהייט. להוריד את נייר הכסף ולאפות כ 20 דקות נוספות עד שהתפוחי אדמה משחימים. אפשר להגיש בתבנית או להפוך על צלחת הגשה.

תפוח אדמה במילוי ביצה קשה ותבלינים [מתכון של פנינה ויוסי מס, בעלי חוות התבלינים בגלבוע]

תפוחי אדמה' ביצים, תבלינים: זעתר, מלח, פלפל, פפריקה. קיסמים ונייר כסף. קוטמים את ראש תפוח האדמה ומוציאים את החלק הפנימי באמצעות כף.

שופכים לתוך תפוח האדמה ביצה טרייה וסוגרים, יש להדק עם קיסמים. ניתן לטרוף את הביצה ולהוסיף תבלינים כמו זעתר, מלח, פלפל ופפריקה.

עוטפים עם נייר כסף ומכניסים לברביקיו החם בחוץ או לתנור רעיונות נוספים [או אהובים עליכם במיוחד] לתפוחי אדמה יתקבלו בתגובות באהדה רבה!

מאת: סיגל קלטר ומיכל ויינטראוב