ארוחת ה"פופ-אפ" הסודית של השפית משב שלף

מאת: דלית גבירצמן

קוראים לה משב שלף. וכשמה כן היא. כולה ניחוחות של ישראליות שורשית ויפה עם משב רוח צרפתי ואנין. היא שייכת לדור של צעירים שכשמביטים בהם, עדיין מבחינים בישראליות היפה שכולנו גאים בה, אך יחד עם זאת, אין בהם את התמימות והסגירות שאפיינה את הדורות שקדמו להם. הצעירים של היום כבר ראו עולם, טיילו, חוו, התנסו וטעמו ממנעמי העולם, וכן, יש להם בהחלט מה להגיד. שלף, שבילדותה טיילה עם הוריה מסביב לעולם וחוותה מטבחים וטעמים שונים ומשונים, החליטה בבגרותה לזנוח את מדעי המוח והביולוגיה לטובת לימודי בישול בפריז. במשך שנה היא למדה את רזי המטבח הצרפתי הקלאסי והתמחתה במסעדות עטורות כוכבי מישלן. עם שובה ארצה, החלה להריץ את רעיון "המטבח הסודי".

בשנים האחרונות, קורים בארצנו הקטנטונת דברים מרגשים בתחום הקולינריה. על המיזם הקולינרי של EatWith כבר כתבתי בכתבה נפרדת, והפעם אספר לכם על מיזם ארוחות הפופ אפ המתרחש בישראל. זהו אירוע אוכל שבשנים האחרונות יצר באזזז לא רגיל. מדובר בארוחות סודיות המתקיימות בכל פעם במיקום חדש, הנודע לסועדים רק מספר ימים לפני האירוע, ומספר הנרשמים מוגבל. הרעיון שעומד מאחורי המגמה הזו הוא, שחוויה קולינרית יכולה להיות הרבה יותר מרגשת מסתם ישיבה במסעדה. ההתעניינות באוכל מעולה, מכנסת ומפגישה אנשים סביב השולחן ומזמנת להם חוויה חברתית מעבר להנאה החושית.

 ועכשיו היא כאן. ממש כאן במחוזותינו. ואני, התמזל מזלי והוזמנתי לארוחת טעימות בדירתה המקסימה של משב שבהייט-אשברי. בלילה בהיר וקריר עשינו האיש היקר ואני את דרכנו אל העיר הגדולה ושוקקת החיים. בעודנו פוסעים ותרים אחר בניין הדירות, עובר אורח ידידותי במיוחד הציע לנו ג׳וינט, אז כבר ידענו שמזומן לנו ערב לא רגיל. ברגע שפסענו אל הדירה, נשאבנו אל האסתטיקה וטוב הטעם של משב. בואו נאמר, שלו יכולתי, הייתי עוברת לגור שם כבר מחר. אנחנו מוזמנים אל הפטיו הקסום המשקיף אל גינת הירק והתבלינים, ובעודנו מצפים לשאר הקרואים, אנו מתענגים על קוקטייל מוחיטו מרענן עם ליים, מנטה וסלרי. החלק המפתיע של הערב כולל, כמובן, אף את הרכב האורחים. בציפייה רבה אנו ממתינים לגלות עם מי נבלה את הערב. בארוחה של שלף מתקבצים עד 12 סועדים ואל השולחן נאספים שני זוגות ישראלים, שני זוגות אמריקאיים, שתי אחיות קוריאניות בעלות שם זהה (נשבעת לכם!) ועל המקהלה העליזה מנצח ידידי ראובן שלף, ששם משפחתו לגמרי לא מקרי. מנות המתאבנים כוללות ארטישוק צלוי באיולי זעתר, שיפוד של חסילון מאודה בקצף אבוקדו על טורטיה צ׳יפס, Cromesquis של עוף ומיח עצם. אני זוכה למנות צמחוניות נהדרות כתחליף ומתענגת על תשומת הלב המיוחדת. השולחן ערוך לעילא, וכולם מתפעלים מהלחם הכפרי שמוגש עם ממרחים נפלאים וחמאה מתובלת. עם כל מנה המוגשת לשולחן משב מסבירה לנו על מרכיביה השונים, תוך שהיא משלבת מונחים ומושגים מהמטבח הצרפתי.

סגנון הבישול של משב הוא צרפתי מודרני אך יש בו השפעות אסייתיות ונגיעות מהמטבח הים תיכוני. מעבר לידענות שמשב מפגינה, בהחלט ניכר עליה שהיא נהנית ממה שהיא עושה. אנחנו ממשיכים עם מאפה תירס דמוי מאפין הממולא בפטריות, שזכה לתשואות ומנת דג קוד עם גריסי פנינה ברוטב יוגורט מתובל. במקום מנת הבשר שכללה פילה מניון, אני זוכה למנת פסטה ביתית, טורטליני כתמתם הנראה כמו סידור פרחים יפיפה. לקינוח, אנו מתענגים על גבינות מקומיות נהדרות וקינוחים מלבבים. ככל שמתארך הערב, ובקבוקי היין הולכים ומתרוקנים, אפילו אורחים כמו האיש היקר ואנוכי, שכישוריהם החברתיים לוקים מעט בחסר, כבר מרגישים יותר בנוח. הסכרים נפרצים, כתובות פייסבוק מוחלפות, ושכנתי מעברו השני של השולחן כבר חולקת איתי מתכון סודי לעוגיות בצורת אברי מין גבריים. היא מספרת לי שהכינה אותם לערב התרמה לבית הספר של ילדיה, ואני תוהה איך זה יעבוד בבית הספר היהודי…

 אנחנו נפרדים כידידים, בחיבוקים והבטחות לשמור על קשר ואולי אף להיפגש לארוחה נוספת. פרטים על הארוחות של משב ניתן למצוא כאן.

אמנם את המתכון שקיבלתי משכנתי לארוחה אני מנועה מלפרסם באתר זה, אך במקומו תזכו במתכון לעוגיות מסוג אחר. עם כל אהבתי למימונה, לא נולדתי לעדה הנכונה ולכן אין לי מתכון סודי מבית אימא. אף נישואי לאיש היקר לא שיפרו את מצבי. בצר לי, אני מתנחמת בעוגיות שקדים טריפוליטאיות, עבמבר, המזכירות קצת עוגיות מקרון והן מושלמות לפסח. של קרין, כמובן!

עבמבר- עוגיות שקדים טריפוליטאיות

 מה צריכים?

500 גרם שקדים טחונים (קלופים)

4 שקיות אבקת סוכר (400 גרם)

3 חלבונים (מביצים גדולות)

1 כפית קורנפלור (הנקרא במחוזותינו עמילן תירס)

1 כפית תמצית שקדים

לקישוט:

40 שקדים קלופים

 מה עושים?

מחממים תנור ל-180 מעלות. מערבבים בקערה את השקדים הטחונים ואבקת הסוכר. מקציפים במיקסר את החלבונים במהירות בינונית עד לקבלת קצף יציב. מחליפים במיקסר את המקצף לוו הגיטרה ומוסיפים לקצף את תערובת השקדים, הקורנפלור ותמצית השקדים. מעבדים במהירות בינונית במשך דקה לבצק דביק ורך שמזכיר מרציפן (אפשר לשמור אותו במקרר עד לילה לפני העיצוב והאפייה). בידיים רטובות מגלגלים מהבצק כדורים בגודל פלאפל ומניחים באופן מרווח על תבנית מרופדת בנייר אפייה. נועצים בעדינות שקד מעל כל כדור. אופים 15 דקות, עד שהכדורים משתטחים, נסדקים ומזהיבים (זהירות, לא לייבש באפיית יתר! העוגיות אמורות לצאת מהתנור כשהן עדיין רכות – הן מתייצבות במהלך הקירור). מצננים לגמרי לפני שמפרידים מנייר האפייה. שומרים בקופסה סגורה בטמפרטורת החדר.

 חג שמח ושבת שלום!

דלית