סרנדה לתל אביב ומתכון לקארי דגים אדום עם דלעת וחלב קוקוס

מאת: דלית גבירצמן

יום חמישי בלילה

חצות וחצי

והעיר הומה אדם. 

כן, הבנתם נכון –

אני לא כאן.

העיר הלבנה

מחבקת אותי אליה

בנשימה חמה,

שואבת אותי

מהפנטת באורותיה. 

מגדלים הזדקרו בה לפתע 

בפאלוס של בטון ומלט 

ואני מתוודעת אליה 

שוב, בכל פעם מחדש. 

אל עירי האהובה 

שאין בה הפסקה

ואין בה חניה

ואין בה רחמים

ואין שניה לה בעולם. 

כבר כמעט שבוע, 

שערב ערב 

אני טורפת ממנה 

ונטרפת ממש. 

מבתי הקפה, המאפיות, המסעדות.   

מרחובותיה המשומרים, המשוחזרים, 

ממתחמיה המגודרים, המגונדרים 

ומפינות החמד הידועות רק לאלו

שמכירים אותה באמת.

בכל פעם, בכל ביקור,

היא חושפת בפני את מכמניה

וכמו מאהבת מזדקנת

מנסה לנצל את התאורה המתאימה 

כדי להסתיר את הפגמים, את הקמטים.

ואני – כמו מחזר נאמן 

שבה לזמר באוזנה 

סרנדה קדושה 

מתחת לחלון הפתוח.

כבר כמעט שבוע שאני פוסעת לאורכה ולרוחבה של העיר הזו. ולא די לי. היא מייזעת אותי, היא מייגעת אותי, היא מרוקנת את כיסי ומציפה את חושי. כמעט שבוע חלף ואני מתרוצצת בה כאחוזת תזזית, מנסה לגמוע ממנה, לשאוב עוד ועוד. עוד מופע, עוד סרט, אופרה, קונצרט ותיאטרון. כוס קפה ועוד כוס קפה ועוד מאפה. מסעדה של השף ההוא והשף הזה. חוזרת למקומות הישנים והמוכרים, אך גם שמחה תמיד לגלות פינות חמד נסתרות וחדשות.

לא פחות, הממוקם בתוך דירת מגורים ברחוב שלמה המלך ואת הסניף החדש שבפינת יוחנן הסנדלר והעבודה. אל הקפה המשובח נוספו מאפים נחמדים שהופכים את המקום למציאה של ממש.

הסצינה הקולינארית התל-אביבית מפתיעה ומרגשת אותי בכל פעם מחדש. אך כשהאיש היקר מבקש אוכל טעים, אותנטי, משובח ולא יקר, שולחת אותנו דורית, גיסתי-אחותי (שהיא כשלעצמה אושיה קולינארית, אבל על כך בפעם אחרת) למסעדת צ׳יריפום. למי שהתוודעו לשף אבי לוי בעונה השניה של התוכנית המצליחה מאסטר שף ונהנו ממטעמיו המוגשים במסעדה הירושלמית המצוינת ״המוציא״, ישמחו וודאי לשמוע על פתיחתה של מסעדה נוספת מבית היוצר שלו, והפעם – בתל אביב. במסעדה מוגש אוכל אלג׳יראי וצפון אפריקאי מעולה; מנות חומוס המלוות בפיתות נפלאות מבצק חלה, נקניקיות מרגז, סינייה של קבבים וטחינה אפויה, סלטים טריים ומבושלים והכול בכלי אמייל כמו של פעם לצלילי מוסיקה ישראלית של פעם היוצרים אווירה ביתית ונעימה להפליא. וכל זה, במחירים השווים לכל נפש. תענוג!

לסיום, בכדי לסגור שבוע ראשון בעיר, אנו מובלים אחר כבוד למסעדת טאיזו. בחלל המרשים של מסעדת הקונספט האסיאתית אנו זוכים לחוויה מענגת מאין כמותה. שוב מנופפת דורית במטה הקסם שלה, התפריטים נעלמים ואל השולחן מתחילות לזרום מנות יפיפיות, העשויות מחומרי גלם אקזוטיים בשלל טעמים נפלאים. השף יובל בן נריה הוא האחראי למסע הקסם המסתורי הזה, ודי ברור כיצד הפכה המסעדה לסיפור הצלחה מסחרר ואף זכתה בפרס המסעדה החדשה של השנה.

ובינתיים, עד שאתם מגיעים לביקור, לא אשאיר אתכם עם חצי תאוותכם בידכם. כשהתבקשתי לשגר מתכון לשבת, שוב נחלצה לעזרתי גיסתי-אחותי ונידבה לי מתכון של יונתן רושפלד לתבשיך קארי דגים.

קארי דגים אדום עם דלעת וחלב קוקוס

מה צריכים?

1 ק״ג פילה לוקוס ללא עור, חתוך לקוביות של 3 ס״מ (או כל דג "מוצק" אחר)

2 כפות ג'ינג'ר טרי קצוץ

6 שיני שום קצוצות דק

2 כפות שטוחות משחת קארי אדום

2 כוסות עגבניות טריות קצוצות גס

1 קופסא חלב קוקוס

מיץ משני לימונים

6 עלי כפיר ליים (אם לא השגתם, הכינו בלי  או השתמשו בגרידת לימון כתחליף)

1 כוס כוסברה קצוצה

חצי קילו דלעת ללא קליפה, חתוכה לקוביות של כ- 3 ס״מ

3 כפות שמן תירס

מלח

מה עושים?

מחממים בסיר שטוח שמן ומוסיפים ג׳ינג׳ר ושום. מטגנים חצי דקה ומוסיפים את הקארי האדום והעגבניות ומטגנים כשלוש דקות נוספות. מוסיפים מיץ לימון, מעט מלח, חלב קוקוס, עלי כפיר (גרידת לימון כאמור) וקוביות דלעת ומכסים. מבשלים כרבע שעה על אש קטנה. מוסיפים את קוביות הדג ומבשלים כחמש דקות נוספות (בישול ייתר ייבש את הדג!) פותחים את הסיר, מפזרים כוסברה מעל ומגישים על אורז לבן מאודה.

שבת שלום,

דלית