טיול בעמק הצ'-הצ'י בפארק הלאומי יוסמיטי

מאת: טלילה גולן

הפארק הלאומי יוסמיטי הוא אחד היעדים הראשונים לטיול בשביל מי שבא לגור באזורנו, וגבוה ברשימת ה'חובה לראות' למבקרים. על אף שכל הפארק יפיפה, גולת הכותרת בו היא העמק המרכזי על מצוקיו האדירים שנחצבו בקרחוני עידן הקרח, והעוצמה הקורנת מקירות הגרניט הנישאים לשמיים ומפלי המים השוצפים מטה מהרמה הגבוהה אל תחתית העמק ואל נחל המרסד המתעקל בקרקעיתו.

בזכות העמק המופלא הזה ובזכות עצי הסקווייה הענקיים שבשכנות לו מדרום ומצפון, יוסמיטי היה מראשוני הפארקים הלאומיים בארה"ב, שני רק לילוסטון.

וישנו עוד עמק שכזה, מצפון למעבר טיוגה. גם הוא ענק. גם הוא מרשים. גם הוא נכלל בתחומי הפארק עוד מראשיתו. אבל אותו העמק, הלוא הוא עמק הצ'-הצ'י (Hetch Hetchy Valley), לא ניצל מהפיתוח האנושי. אחרי רעידת האדמה הגדולה של 1906, אחרי מאבק מר וממושך, אושר הפרוייקט לסכור את נהר הטוולומני ולהציף את עמק הצ'-הצ'י. מי האגם שנוצר מרווים את תושבי סן פרנסיסקו עד עצם היום הזה.

ממש לפני הכניסה המערבית ליוסמיטי מכביש 120 ישנה פניה צפונה לכביש צר ומתפתל המוביל לאתר נופש קטן ונחמד וטיפה צפונית לו – לכניסה לאזור הצ'-הצ'י. בכניסה תקבלו רשימת חוקים ותקנות, חלקן כלליות וחלקן ספציפיות לאזור הצ'-הצ'י. הכניסה לפארק היא בתשלום אבל אם כבר שילמתם באחת הכניסות האחרות של יוסמיטי באותו השבוע, לא תצטרכו לשלם שוב.

אחרי הש"ג יוצאים מהיער והנוף נפתח אל עמק הטוולומני. המראה מרהיב מאוד, אבל אין אפשרות לעצור ולצלם: הכביש מאוד צר ונטול שוליים או מפרצוני עצירה כמעט כל הדרך עד לסכר.

את סכר אושונסי (קרוי על שם המהנדס שבנה אותו), ואת האגם הלכוד מאחוריו רואים מרחוק, אבל מהגודל שלו אפשר להתרשם טוב יותר כאשר מגיעים קרוב. בקצהו של כביש הכניסה ישנה טבעת כביש חד-סיטרי עם שני חניונים קטנים שבאחד מהם יש גם שולחנות פיקניק ומבנה שירותים. יש חניון גם קרוב מאוד לסכר עצמו אבל הוא ממש קטן ומתמלא מהר יחסית.

ישנם כמה מסלולי הליכה באזור הצ'-הצ'י, ורובם למיטיבי לכת. המסלול שאני ממליצה עליו פה הוא למפל וואפאמה. הוא בדרגת קושי בינונית ומתאים לטווח גילאים רחב.

את הטיול מתחילים בחציית הסכר והמנהרה שבקצהו. על הסכר ישנם שלטי הסבר על ההיסטוריה של המקום ועל מבנה הסכר ותיפקודו. גם המנהרה שבקצהו חצובה בידי אדם ומובילה לשביל ההליכה הצמוד לאגם מצפון.

השביל הזה הוא רחב ונוח התחילתו אבל ממשיך עם קצת עליות מתונות הכוללות מדרגות חצובות בסלע. הנוף משתנה בין חורש מצל ואזורים סלעיים פתוחים שבתחילת הקיץ מלאים פרחים יפיפיים. מידי פעם חוצים נחל קטן או אזור נביעה ויש להיזהר שלא להחליק בסלעים הרטובים.

בקיץ יכול להיות שם חם מאוד וחשוב לקחת מספיק מי שתיה: אין להסתמך על מי הנחלים המקומיים בשל סכנת ג'יהרדיה. (אלא אם כן יש ברשותכם מטהר מים או מסנן פחם פעיל).

כאשר מגיעים למפל וואפאמה אפשר להשתחרר מעומס החום בכיף: הרסס מהמפל מצנן את הגוף ומשובב את הנפש. יש איסור חמור לעזוב את השביל ולהכנס למי הנחל וגם לא לאגם עצמו.

החזרה מהמפל היא באותה הדרך. אורך המסלול כולו (למפל וחזרה) הוא כ-5.5 מייל.

אבל למי שמעוניין בטרק (backpacking), ניתן להמשיך משם הלאה, אל אזור ההר הגבוה. (יש להשיג אישור ווילדרנס לפני כן).

ואם אתם מגיעים להצ'-הצ'י – נסו לדמיין את העמק ללא הסכר והאגם. את המאבק נגד הקמת הסכר הוביל חלוץ המגלים ושומרי הטבע בסיירה נבדה ג'ון מויר, שמת זמן קצר לאחר שאושר הפרוייקט. היום ישנו אירגון קטן הקורא לפירוק הסכר ולשיחזורו של העמק. אבל זכויות המים של מקורות הטוולומני שייכות לתושבי סן פרנסיסקו, מרחק של כמעט 200 מייל מערבה, ואשר רובם המוחץ של תושביה לא ביקרו שם מעולם. בבחירות האחרונות הפילו תושבי סן פרנסיסקו הצעה לבדיקת אלטרנטיבות למי הצ'-הצ'י.

כדאי מאוד לבקר בהצ'-הצ'י. מאוד יפה שם, וגם הסיפור של המקום מרתק. במסלול אפשר ללכת כמה שרוצים (אפשר גם לא להגיע למפל, או להגיע ולהרחיק מעבר לו. תלוי בזמן שברשותכם). ובפעם הבאה שיצא לכם לשתות מים בסן פרנסיסקו תחשבו על הצ'-הצ'י ותתענגו על הטעם.