ישירות מבית הבד: עוגת שמן זית ורוזמרין
אחרי שהייתה בסיור מעשיר בבית בד, למדה דלית גבירצמן שבנוסף ליתרונות הבריאותיים, עוגות המכילות שמן זית נהנות ממרקם נהדר ומרובד נוסף של עסיסיות. אז הרי לכם מתכון משובח לעוגה שאם תצרפו אליה ריבת גוייאבות, תקבלו לא פחות מיצירת מופת
חברים, הרשו לי לפתוח בווידוי מרגש עד מביך: מבחינתי, כל מה שנמצא מעבר לגבול הרצליה-צפון, מ-ק-סי-מום רשפון, נתפס בגדר ״חוץ לארץ״. עד שהכרתי את האיש היקר, לא שמעתי אפילו על חדרה. לפיכך, כאשר העפלנו צפונה בשבוע שעבר אל עבר בית לחם הגלילית, אחזה בי התרגשות של ממש. ואם תשאלו מה הוציא תל אביבית חסרת תקנה שכמוני לדרך אל הלא-נודע? ובכן, תשובתי תהיה: הבטחה לסיור פרטי בבית בד בוטיק קטן ומשפחתי. בעודנו עושים את דרכנו ברחובות המושבה הציורית והקסומה, עצרנו להתפעל מבית העם ומבתי האבן המרשימים של הטמפלרים והתבשמנו מהאווירה השלווה והפסטורלית השורה במקום. אני כבר הפלגתי בדמיונות וראיתי בעיני רוחי את בית ההארחה שנקים יום אחד במקום, האיש היקר ואני, לעת פרישה. שם נפנק את אורחינו בארוחות בוקר נהדרות, בלחם ומאפים תוצרת בית, ובבירה שתיוצר במקום…
המושבה הטמפלריתהמשכנו לעשות פעמינו אל עבר בית הבד של משפחת גלילי, שם פגשנו את ערן. הוא קיבל את פנינו בחיוך רחב וסיפר לנו בחדווה על המסיק המתקיים פעם בשנה בכרם הזיתים אותו נטע אבי המשפחה לפני כ-15 שנה. חיוכו התרחב עוד יותר כשתאר בהתרגשות כיצד מופק שמן זית כתית מעולה לאחר שהוא מופרד מהגפת (פסולת הזיתים) ועל מערך מיצוי שמן הזית המתקדם והאקולוגי, שהגיע לכאן היישר מטוסקנה. בעודו מסביר על הזנים השונים של הזיתים, חשף בפנינו בגאווה את המכשיר האחראי להפקת השמן האיכותי והמשובח.
ערן החייכן, הבן הצעיר למשפחת גלילי, מנהל ומתפעל את בית הבד בהתלהבות של אדם שמצא את האושר. אחרי קריירה נוצצת בתחום הפרסום בתל אביב, החליט ערן לוותר על החיים בעיר הגדולה, ועבר מהעיר לכפר להתמסר לעבודת האדמה. הוא חזר למשק הוריו, שם מצא עבודה שבצדה ייעוד, הגשמה עצמית ובעיקר שלוות נפש. בסרטון קצר שמראה לנו ערן אנו לומדים על המסיק וכיצד קוטפים בעדינות את הזיתים בעזרת מעין מסרקים גדולים אל תוך יריעות פלסטיק הפרוסות על האדמה. תחת ידיו המקצועיות של ערן, כל זית שנכנס אל בית הבד מטופל באהבה ובמסירות. האיש היקר שלי מתעניין ביסודיות אופיינית, בתהליך הפקת השמן בכבישה קרה, הנעשית בטמפרטורה שאינה עולה על 30 מעלות צלסיוס, במידת החמיצות ובתנאי האחסון של השמן.
בעזרתו של ערן, שהוא טועם שמן זית מוסמך, אנחנו מתוודעים לעושר הטעמים שבזנים השונים של
חוות דרך התבליניםהזיתים ולומדים להבחין בניואנסים של חריפות, פירותיות וארומה אגוזית. הוא מפליג בשבחי שמן הזית המופק בבית הבד ומדגיש את האיכות הקולינרית שלו לטיגון, תיבול ואפילו לאפייה (כן!). לאחר שעברנו סדנה קצרצרה בטעימת שמן זית וכל אחד בחר את החביב עליו ביותר, הצטיידנו בכמה בקבוקים שיעשו את דרכם כל הדרך אל העמק. בדרכנו חזרה עצרנו בחוות דרך התבלינים, התבשמנו מהריחות והוספנו לסל הקניות שלל תערובות מופלאות של תבלינים איכותיים, חליטות תה וטחינה אתיופית. לא וויתרנו על ביקור בספא ״קסם המגע״ ובעודנו נפרדים מהמקום הבטחנו לעצמנו ״בשנה הבאה בבית לחם הבנויה״.
עוגת שמן זית ורוזמרין