שיחת חו"לין עם משפחת טל
הם נחתו בארצות הברית לפני 8 שנים, התמקמו במאונטיין ויו ומאז הם מגדלים שם את שלושת ילדיהם. הכירו את משפחת טל, שתספר לכם על החיים שלהם כאן, המסעדה האהובה עליהם, הטיול המועדף והסיבה שבגללה כמעט חזרו לארץ חודש אחרי שהגיעו
– מי אנחנו? אריה, איריס, יובל (בת), אסף ואופיר טל. יובל הגיע לכאן בגיל שש, אסף בגיל 4 ואופיר הגיע בבטן של איריס.
– היכן גרים? מאונטיין ויו
– כמה שנים בעמק?– אנחנו כבר שמונה (שמונה!!!) שנים פה. כמובן שכמו כולם הגענו רק לשנתיים עם אופציה לשלוש ואפילו ניסחנו את החוזה כך. גם לא ביקשנו גרין כארד כדי שלא יהיה לנו קל להחליט להשאר… אבל החיים הנוחים יותר משאירים אותנו כאן כרגע. גרין כארד כבר קיבלנו ובגרנו ממנו לאזרחות. אפילו איריס כבר הפסיקה לדאוג אם הרהיטים והמכשירים שאנחנו קונים מתאימים לבית בארץ. כששואלים מתי נחזור אין לנו תשובה אבל מצד שני זה בהחלט אפשרי שנחזור.
– מאיפה במקור? כששואלים מאיפה אנחנו בארץ אנחנו עונים שממושב נורדיה. טכנית זה נכון אבל למעשה אנחנו כבר גרים הרבה יותר זמן כאן מאשר הספקנו לגור שם. בתכלס אנחנו שנינו נתנייתים כבדים שהצליחו להסתנן למושב שממוקם בדיוק דקה נסיעה מנתניה. אבל מי שישמע אותי מדבר (להבדיל מכותב) יזהה שרידי נתניתיות/ערסיות בשפה ובסגנון הדיבור שלי. מזל שזה לא עובר לאנגלית.
– הנחיתה שלנו כאן- "הגענו לכאן בשיא טירוף המחירים של 2007 (רגע לפני שהכל קרס) ולא מצאנו כלום להשכרה באיזור סאניוויל. בלי היסטורית אשראי ועם תקציב מוגבל מאוד, הפסדנו כל בית שראינו לשוכרים יותר מהירים ואגרסיביים, כולל ישראלים רבים. בסוף, כשכבר היינו דיי מיואשים, היה לנו מזל שהגענו לבית במאונטיין ויו שהושכר ע"י זוג ישראלי מקסים שגר כאן כבר 30 שנה. שם האשה גם היה איריס וזה מיד יצר נושא לשיחה ותוך כחצי שעה הם ביטלו את ה Open House, הוציאו מהבית את כל האסייתים שבחנו אותו (יחפים כמובן) ונתנו לנו את הבית. מזל גדול כי בדיוק אז גילינו מושבה עצומה של Bed Bugs בדיור הזמני שלנו וממש נמלטנו משם על נפשנו. ה-Bed Bugs היו חוויה כל כך נוראית שיחד עם כל שאר קשיי ההסתגלות כמעט שחזרנו לארץ כבר אז. מאז עברנו עוד שני בתים שכולם באותו איזור נפלא וכרגע אין יותר תוכניות מעבר נוספות (ובעצם אולי חזרה לישראל מתי שהוא?).
– הילדים– "מהשנה יש לנו ה'עונג' להסיע אותם לשלושה בתי ספר שונים. אופיר לומד בבית ספר צ'רטר שנקרא Stevenson. זה בית ספר נפלא שמחייב את ההורים להתנדב לפחות שעתיים בשבוע לילד ונכון להיום, יש שם 4 משפחות ישראליות בכל בית הספר. אסף לומד במידל סקול בשם Grham, ויובל התחילה תיכון ב-mountain viewhigh. כמעט ואין להם ילדים ישראלים בבית הספר. ככלל, mountain view, נמצאת 5 דקות נסיעה מסאניוייל אבל זה עולם אחר מבחינת קהילה ישראלית. פשוט אין כאן דבר כזה".
– העיסוקים שלנו– "העיסוק שלנו הוא החלק המשעמם ביותר. אני עובד באותה חברה כבר 15 שנה. התחלתי ב-msystems הישראלית (זו שהמציאה את ה-DiskOnKey) ואחרי שנקנתה ע"י סאנדיסק עברנו לכאן ומאז אני בסאנדיסק בתפקידים שונים. בשנים האחרונות איבדתי חלק ניכר מרמת המשכל וממשקל המוח שלי כשעברתי לארגון המכירות של החברה. עוד לפני שעברנו לארה"ב החלטנו שאנחנו רוצים לגדל ולחנך את הילדים שלנו בעצמנו לכן איריס התפטרה מעבודתה בתחום הלוגיסטיקה ועברה להיות אמא במשרה מלאה. הילדים כמובן מאוד מרוצים מהסידור הזה ולי זה נותן לי את החופש להתפתח בעבודה ולהתמודד עם התפקיד המופרע שלי. בתכלס, כשאני רואה את כמות הלוגיסטיקה והלו"ז של הילדים אני לא בטוח שאיריס לא עובדת יותר קשה ממני, בעצם אני בטוח שהיא כן. חוץ מעבודה הספקתי לכתוב ולהוציא לאור את הספר Relocation Baby ואני מקווה להשלים בקרוב עוד ספר ועוד כל מיני פרוייקטים אחרים".
– מסעדה אהובה– "מסעדת ראמן קטנה ומרוטה בשם "Maruichi" שנמצאת בדאון טאון מאונטיין ויו. זה המקום היחיד שאנחנו מכירים שמגיש Kuro Ramen שזה מרק מיסו שמושחר ע"י שום שרוף. אטריות הראמן שלהם מוכנות טרי במקום (רואים את המכונה בכניסה למסעדה). אנחנו פשוט מכורים לזה והולכים לשם ברגל ואוכלים שם בממוצע פעם בשבוע. גם הקארי היפני שלהם לא רע בכלל. המקום ממש ממש לא כשר למי שמתעניין…"
– טיול מומלץ– "קשה להמליץ על טיול ספיציפי, אבל בגדול כשאנחנו רוצים לצאת מהבית ולא בטוחים לאן, אנחנו בדרך כלל נוסעים לקפיטולה. העיר הקטנטונת הזו פשוט חמודה ורגועה והחוף שם (New Brighton Beach), נפלא ומלא טבע ולא נדיר לראות שם דולפינים וכלבי ים שוחים מטרים מהחוף. בימים חמים אנחנו נוסעים לסאן פרנסיסקו – כל פעם לאיזור אחר, לפי המצב רוח.
– טיפ לחדשים בעמק– "הכל קצת יותר קל היום כשיש את פייסבוק וקהילה שעוזרת. הרבה פעמים מחפשים את הסביבה הישראלית כדי שלילדים יהיה יותר קל, אבל מנסיונינו, זה לא כזה חשוב. הילדים מתאקלים כל כך מהר שזה מדהים והחיפוש אחר ישראלים הוא בסופו של דבר לנו, ההורים. חשוב לזכור שאחרי כמה חודשים המועקה של ההתחלה נעלמת והכל מתחיל להיות קצת יותר מוכר ויותר כיף. עם קצת סבלנות אפילו מגלים שאפשר להתמודד עם האריזות הענקיות של קוסטקו".
– איפה אתם בעוד 5 שנים?– " כנראה שעדיין כאן".
* רוצים להשתתף במדור? כתבו לנו ל-sackerman@paloaltojcc.org