כיצד לקרוא את תוויות המזון ואחוזי השומן של המוצרים?

תשכחו מכל מה שאתם יודעים מישראל על קריאת תוויות מזון או חישובי אחוזי שומן. בארצות הברית הרישום הוא שונה והתחושה היא שהוא לא תמיד בא לשרת את הצרכן. התזונאית, יעל דרור, עם שיעור קצר באחוזים וקריאה נכונה

מאת: יעל דרור

בארץ נהוגה השיטה בה כל הערכים התזונתיים של מוצר מזון מסוים, צריכים להיות רשומים על גבי האריזה, כאשר הם מוגדרים ביחס לכמות של 100 גרם/מ"ל. השוואה זו של כל המוצרים לאותה כמות קבועה, מאפשרת
מצד אחד להשוות בקלות יחסית בין מספר גדול של מוצרי מזון של חברות שונות לפי מה שמתאים לנו, וכמובן בקלות לדעת מה אחוזי השומן של כל מוצר. בארה"ב השיטה קצת שונה וישנה תחושה שהרישום של תוית המזון, לאו דווקא בא לשרת את הצרכן…

Man comparing products at the supermarket

בכתבה הבאה אנסה להתמקד בהבדלים שברישום הערכים התזונתיים בתווית המזון על גבי האריזות ולנסות להבין "לאן נעלמו אחוזי השומן".

תוית המזון שונה ומבלבלת– מאד קשה לקרוא כאן את תוית המזון ולא רק בגלל שהיא כתובה באנגלית, אלא בשל העובדה שהיא לא מציינת את הערכים התזונתיים ל-100 גרם כפי שנהוג בישראל. תוית המזון בארה"ב מוצגת לפי "מנת הגשה" (Serving size), שיכולה להשתנות בין המוצרים והכי מעצבן זה כאשר היא משתנה בין מזונות באותה קטגוריה של חברות שונות. בארה"ב אין אחידות לגבי קביעת מה היא "מנת ההגשה" עבור כל סוג מזון. בפועל, כל חברת מזון בוחרת לפי שיקולה איך להציג את גודל "מנת ההגשה" שהכי יחמיא למוצר שלי. לכן, כאשר אנו באים להשוות בין שני מוצרים זהים של חברות שונות, לא בטוח שנצליח לעשות זאת בקלות.

"אחוזי שומן", סליחה מה זה?- מכיוון שתוית המזון לא מתייחסת לכמות של 100 גרם מוצר, כמות השומן הרשוFood Labelמה בתווית המזון (TOTAL FAT) איננה מעידה על אחוז השומן במוצר. אלו בסה"כ כמות הגרמים של השומן באותה מנת הגשה. למשל, מנת הגשה של גבינה לפי 2 כפות (1 oz), אשר מכילה 6 גרם שומן, איננה גבינה עם 6%, מדובר בגבינה שמכילה 21%!!! גם הרישום של האחוזים בצידה הימני של תווית המזון, אינם מעידים על אחוז השומן במוצר, אלא על האחוז היחסי של אותו מרכיב תזונתי, בדיאטה של אדם שאוכל כ-2000 קלוריות ליום. נשמע מבלבל? התשובה היא: כן! בהחלט לא פשוט להבין כאן את תווית המזון, ובמיוחד לא ברור כשאתם בלחץ לסיים כבר את הקניות.

השיטה האמריקאית להבין כמה שומן יש במוצר– חלק מהגישה האמריקאית היא להנות מ"כמה קבלתי בחינם". כך גם בתחום אחוזי השומן במזון. האמריקאים מעדיפים לראות כמה חסכו להם שומן ולא כמה עדין יש במוצר. לכן הרישום של כמות השומן יהיה לרוב בצורה כמה שומן אין במוצר. לדוגמה, פופקורן מופחת שומן עם 6% שומן יהיה רשום בגדול על גבי האריזה: 96% fat free. כך גם על מוצרים אחרים בהם יש הפחתה של כמות השומן בהשוואה למוצר המקור. במרבית המקרים הרישום לא יהיה מאחוז השומן הקיים במוצר, אלא מה אחוז השומן שאין במוצר. כך למשל, גם על הגבינות הישראליות שנמכרות במכולות המקסיקניות לא יהיה רשום על גבינה 5% שיש בה 5tnuva% שומן, אלא שהיא 95% fat free!

איפה כן רשומים "אחוזי שומן"? ישנם 3 סוגים של מוצרי חלב עליהם, בדרך כלל, יסומנו אחוזי השומן האמיתיים כמו שאנו רגילים בארץ. מודבר על: חלב, יוגורט וקוטג'. למה דווקא על ה-3 האלו? האמת, אין לי מושג, אך זה עושה את החיים קצת יותר קלים בבחירת אותם מזונות, כאשר אנו רגילים להשוואת את אחוזי השומן לפני שאנו קונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Back to top button