פוסט לאמא וקובץ מתכונים לארוחה מפסקת
לפני 3 שנים בדיוק, פירסמה דלית גבירצמן את הכתבה הראשונה שלה ב״בעניינים״. היא הקדישה אותה לאישה שהיא הכי שלה. אז, עוד בטרם מצאה את ה״קול הספרותי״ שלה, היא מיעטה במילים והיום, היא עושה תיקון, ולקראת יום הכיפורים, היא מספרת לנו על אמא שלה. וגם, לצמים מביניכם, קבלו מתכונים המתאימים לארוחה המפסקת והמתחלת
מאת: דלית גבירצמן
השמיים משתנים
לעיני החקלאים
השכנים מתכוננים
לימים הנוראים.
מישהו חושב עליך
ורושם את מעשיך.
בוא הביתה במהירה
עם הרוח הקרירה.
בכל שנה, כשאני מקשיבה לשיר הנפלא הזה של רחל שפירא, משהו בו מרגש אותי ומעורר בי מחשבות. אלה וודאי לא הדימויים מעולם הטבע ומחזור החיים החקלאי שמרעידים בי מיתר, ואף לא קולה הנוגה של חוה אלברשטיין. אולי זהו קול שיעולן של המורות המצטרדות עם שובן לבית הספר. אך בעיקר, זו תחושת השינוי שעומדת באוויר והקריאה לשוב הביתה. משהו בחילופי העונות ובאווירת הימים הנוראים, בימים של בין לבין, בעיתות המעבר, שמעורר בי חוסר שקט וציפייה לעתיד. כמו בשעות בין הערביים, המבשרות את סופו של היום, כך השמיים המשתנים מסמנים לנו את תום הקיץ וסופה של עוד שנה. שוב אנו נקראים לשוב מהכללי לפרטי, מהציבורי לאישי, לשוב הביתה לשעת חשבון הנפש של אדם עם עצמו, מול חברו, בן או בת זוגו ובני משפחתו.
היום לפני שלוש שנים בדיוק, פירסמתי את הכתבה הראשונה שלי ב״עניינים״. הקדשתי אותה לאישה שהיא הכי שלי, כן, זו שמכירה אותי מהתחלה, שלי-שלה. אז, עוד הייתי מפוחדת ולא העזתי לומר את אשר על ליבי. טרם מצאתי את ה״קול הספרותי״ שלי, ואורך הכתבה היה ארבע וחצי שורות. היום, אני רוצה לעשות תיקון, לכפר ולספר לכם על אמא שלי, כי מי שאני היום ואיך שאני היום, זה הרבה בזכותה.
אמא שלי היא פלא. היא נולדה שם. בעקבות המלחמה הארורה ההיא. להורים שאיבדו את הכול, ובעיקר את יכולתם לדעת להעניק אהבה. ממי למדה לאהוב, זאת לא אדע. ואיך בכלל יכול אדם, שגדל בחסך כה גדול, ללמד את עצמו לתת, מבלי שקיבל דבר.
אמא שלי היא נתינה. מטפלת במסירות בבני המשפחה, מרעיפה חום ואהבה על כול הסובבים אותה, מבלי לבקש דבר בתמורה.
אמא שלי היא ילדה-אישה. גוף צנום ונערי וצחוק משוחרר של ילדה, נטול דאגות ומעצורים. אני הכי אוהבת את אמא שלי כשהיא צוחקת, כי אמא שלי היא גם אמא דואגת. כל הזמן דואגת. אבל כשקול צחוקה מתגלגל, היא מסירה מעצמה, ולו לרגע, את שריון הדאגות. מחליפה עם אבי רגעי קסם של הומור פרטי ובדיחות שזר לא יבין.
אמא שלי היא קנה סוף ברוח. תמיד מוכנה לוותר ולסלוח. בעתות משבר ובשעת מריבה, היא תהיה הראשונה לפייס, לחבק ולהמשיך הלאה.
אמא שלי היא אמא ילדה. מתפנקת, מחפשת חום ואהבה.
אמא שלי היא אשת קריירה, נוקשה ובלתי מתפשרת. מפלסת את דרכה ללא חת בעולם בנקאי, גברי וחסר רחמים. אמא שלי היא משב רוח מבושם בבוקרו של יום, שניה לפני שהיא נעלמת, וקול שיעול עצבני בפתח הדלת לקראת עוד יום עבודה.
אמא שלי היא סטודנטית ותלמידה נצחית. מסיימת תארים עם שני ילדים קטנים בבית, בשקדנות ובנחישות אופיינית מסמנת יעדים, מסתערת על המטרה ומשיגה. צמאת ידע, חוכמה ודעת ושותפה נלהבת לכל הרצאה ושיח תרבותי.
אמא שלי היא טוטאלית. החיים על פי אגפא. שחור ולבן, טובים ורעים, משלנו או משלהם. אם זכית בליבה, הינך בר מזל כי היא תיתן לך הכול.
אמא שלי היא חיילת. אפילו שלא שירתה בצבא ולו יום בחייה, יש לה אופי של מ״כית, רס״רית, וגנרלית גם יחד. אם המטרה ראויה בעיניה, היא תלך עם זה עד הסוף. כשעבדה במשרד האוצר, דאגה ונלחמה למען זכויות ניצולי השואה האומללים, כאילו כל אחד ואחת מהם היה קרוב משפחה אבוד שלה.
אמא שלי, היא הכי אנושית שאפשר; רכה ונוקשה, משוחררת וקפוצה, מפנקת ומתפנקת, כנועה ועוצמתית, מתמסרת וחשדנית, נותנת לא נותנת, אך תמיד, אבל תמיד – מכילה ואוהבת.
אמא שלי היא עוצמה וחיוביות. היא צחוק מתגלגל, היא לב פועם וחיבוק אוהב. אבל יותר מהכול, היא תמיד בשבילי, לצידי, מאחורי, מלפני ומצדדי. עוטפת אותי בברכות של שבת, מביטה בי בהערצה, בעיניה החומות, החמות, ותמיד סולחת. כמו שרק אמא יודעת.
אמא שלי היא אהבה שאינה תלויה בדבר. היא תמיד תהיה שם בשבילי. היא תמיד איתי.
ולכבוד אמא שלי, ערכתי את מקבץ המתכונים הבא; הם נפלאים לערב חג, לערב שבת, לארוחה מפסקת או לארוחה המתחלת. ובין אם אתם מורגלים לצום ומתכננים לצום השנה ובין אם לאו, הנה הם לפניכם.
נתחיל עם מתכון מעולה למרק עוף מסורתי. מומלץ לאכול אותו לפני הצום ויש אף האוכלים ממנו לאחריו.
מרק עוף ביתי
מה צריכים?
נתחי עוף טרי (3-4 שוקיים או 6-8 כנפיים)
2-3 גזרים קלופים וחתוכים
1 בצל בינוני פרוס דק
תפוח אדמה מתוק (לא בטטה!) מקולף וחתוך לקוביות
צרור עלי פטרוזיליה
1 שורש סלרי גדול, מקולף וחתוך לקוביות
1 שורש פטרוזיליה מקולף וחתוך לרצועות
ירקות נוספים לפי הטעם (ברוקולי, כרוב ניצנים)
1-2 כפות אבקת מרק עוף אמיתי של קנור
מלח לפי הטעם
מה עושים?
ממלאים מים בסיר גדול וכבד ומכניסים לתוכו תחילה את העוף ביחד עם השורשים (פטרוזיליה וסלרי) והבצל. מבשלים עד לרתיחה. כעבור 20-30 דקות מכניסים את שאר הירקות ומתבלים במלח ואבקת מרק. אני נוהגת להשתמש בהרבה ירקות המעניקים למרק טעם עשיר ונפלא. היחס של הירקות לעומת נוזל המרק נוטה תמיד לטובת הירקות. את הברוקולי והפטרוזיליה אני נוהגת להוסיף לקראת תום הבישול כדי שלא יהיו רופסים. ממשיכים לבשל על אש נמוכה כשעה עד שציר המרק הופך צלול ובעל גוון זהוב ועמוק והבית כולו מתמלא בניחוח ביתי מפנק.
בכדי להרכיב ארוחה מפסקת משביעה ומוצלחת, הוספתי הפעם מתכון חדש של מג׳דרה. זוהי מנה של פחמימות מורכבות התורמת לתחושת המלאות והשובע. המתכון הוא שידרוג של הנוסח הוותיק מ״מהמטבח בהנאה״ של רות סירקיס.
מג׳דרה
מה צריכים?
2 כוסות אורז
2 כוסות עדשים
1 בצל גדול קצוץ
כוס וחצי שמן זית
2 כפיות שטוחות מלח
1/2 כפית כמון טחון
1/2 כפית משייה (מייז, קליפה של אגוז מוסקט)
מה עושים?
שוטפים היטב את העדשים ומבשלים עם שתי כוסות מים. כאשר המים רותחים, מוספים כפית שטוחה של מלח וחצי כפית של כמון. מנמיכים את האש ומבשלים את העדשים עד שהן מתרככות. מסננים ושמים בצד. מטגנים את הבצל עם כוס שמן זית עד להשחמה. מסננים מעט את הבצל מהשמן מערבבים עם המשייה ומניחים בצד.מוסיפים לסיר את האורז ומטגנים אותו מעט עם חצי כוס שמן הזית הנותר. מוסיפים ארבע כוסות מים ומביאים לרתיחה. מוסיפים כפית שטוחה של מלח וחצי כפית שטוחה של בהרט. מנמיכים את האש ומבשלים למשך 10 דקות עד שהאורז מוכן. מוסיפים לאורז את העדשים והבצל, מערבבים מורדים מהאש. מכסים את הסיר ונותנים לתבשיל לנוח עוד רבע שעה.
ולקינוח, לחם בננות מ100% קמח חיטה מלאה ודבש. מושלם עם כוס תה בתום הצום.
לחם בננה מ100% קמח חיטה מלאה ודבש (ע״פ מיכל אנסקי)
מה צריכים?
1/3 כוס שמן
1/2 כוס דבש
2 ביצים
1 כוס בננות מעוכות
1 כפית תמצית וניל אמיתי
11/3 כוסות (200 גרם) קמח חיטה מלאה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית קינמון (לא הכרחי)
1 כפית אבקת אפייה
1 כפית סודה לשתייה
1/4 כוס מים חמימים
מה עושים?
מחממים תנור לחום בינוני (165 צלזיוס או 350 מעלות פרנהייט). בקערה גדולה טורפים את השמן עם הדבש. מוסיפים את הביצים ומערבבים היטב. מוסיפים את הבננות, הווניל, הקמח, המלח, הקינמון ואבקת האפייה ומערבבים לתערובת אחידה. ממיסים את הסודה לשתייה בקערה נפרדת ובוחשים לתוך הבלילה. מעבירים לתבנית אפייה משומנת מקרמיקה או מזכוכית או תבנית אינגליש קייק חד פעמית. אופים 50 דקות לערך או עד שקיסם עץ המוחדר למרכז יוצא יבש. מצננים וממתינים לפחות חצי שעה לפני שפורסים. אפשר לפרוס לפרוסות עבות, להקפיא, ולחמם פרוסה בטוסטר אובן לאורחת הבוקר.
והעיקר, שיהיה צום קל וגמר חתימה טובה!
דלית
