השבוע חגגה דלית גבירצמן יום הולדת (מזל טוב!) ומעבר לתובנות החדשות שלה על היום הזה, היא גם משתפת אתכם במתכון של עוגת שוקולד קלאסית שכולם אוהבים, ובייחוד הילדים
אני כל כך אוהבת ימי הולדת. בעיקר של אחרים. מתרגשת, מפנקת ומראה שלא שכחתי. ימים ושבועות קודם לכן, אני חושבת ומתכננת איך לשמח את חברותי, מה לשלוח, לקנות, לאפות, לכתוב ואיך להפתיע. הכול נפלא ונהדר, עד… שמגיע יום ההולדת שלי. אמנם נולדתי בשמחת תורה, והורי מדווחים שהשמחה אכן היתה גדולה, אבל איכשהו במהלך השנים, מצאתי שאני הרבה יותר שמחה לתת מאשר לקבל.
Photo by Omer Wazir
מה שבטוח, יום הולדת, הוא תזכורת קצרה, לעצור לרגע מהמרוץ של חייך, לקחת אוויר, להנות מהנוף ולהביט קדימה אל עבר העתיד. כולנו כל הזמן אצים, רצים, עסוקים, לחוצים, טרודים באלף ואחד דברים. צריכים לשים לעצמנו תזכורות לנשום, להתקין אפליקציות בכדי לעצור לרגע ולהשכין שלווה בנפשנו. כל כך הרבה אינטראקציות יומיומיות, כל כך הרבה מחויבויות, דברים לעשות, רשימות, הבהובים, צפצופים ורעשי רקע.
האם זו רק אני שמרגישה שמשנה לשנה הקצב הולך ומואץ? איך קרה שאני כבר נושקת לחמישים, הורי חגגו את חתונת הזהב שלהם, ולבני הבכור מלאו עשרים ואחת? לרגעים, יש ונדמה לי כאילו אני עצמי עדיין בת עשרים. יש בי את אותה הסקרנות, ההתלהבות וההתרגשות מתגליות חדשות ואת הרצון ללמוד, לחוות ולהנות מכל מה שיש לעולמנו להציע. יש לי עוד כל כך הרבה תוכניות וחלומות לעתיד. יש מקומות בהם הייתי רוצה לבקר, דברים שהייתי רוצה ללמוד, יש ספרים לקרוא, ספרים לכתוב, מתכונים חדשים לנסות, יש פחדים עליהם צריך להתגבר, יש מאווים כמוסים אותם צריך לממש. אני חושבת על כל הדברים שעדיין מרגשים אותי כל כך, כמו מילה כתובה, קשר משמעותי, נתינה מהלב, תרבות ישראלית, קולנוע איכותי, מחול וספרות טובה, אוכל פשוט ומוקפד ותשוקה גדולה – ללמוד, ללמד ולהשפיע על דורות של אנשים צעירים.
אז כן, יש לי יום הולדת. כבר לא כל כך יפה, וממש לא בת 16, אבל בהחלט יודעת משהו על העולם הזה. זה קטע כזה, שכשאתה צעיר, אתה לא מבין עד כמה שאתה לא מבין. ועם הזמן, כל שנה, אתה לומד. ומנסיוני, העשור שבין שנות ה-40 ל-50, במיוחד אצל נשים הוא משמעותי ומעצים ביותר. יש בו כל כך הזדמנויות לצמיחה, לאינספור תובנות, לעצמאות, לקבלה עצמית ולפריחה מחודשת. נתקלתי לאחרונה במשפט הנהדר הבא: The first 50 years are for learning, the next 50 years are for living. ואני מצפה בהתרגשות רבה לבאות.
ואם נשים לרגע את חשבון הנפש בצד, יום הולדת הוא הזדמנות נהדרת לחגוג. כולם מתקשרים להגיד מזל טוב, והלב מתרחב מכל הברכות ותשומת הלב המיוחדת, ביום שהוא כולו שלך. אז למי איכפת שגדלנו בשנה. העיקר שיש עוגה גדולה, גבוהה ורכה עם המון שוקולד והמון נרות. מ״הספר המתוק״ – שהוא ה-להיט אצלי עכשיו!
עוגת יום הולדת שמח
אז, מה צריכים?
4 ביצים
350 גרם (13/4 כוסות) סוכר
250 מ״ל (11/4 כוסות) שמן
400 מ״ל (1 פחית) קרם קוקוס (איפה משיגים? אצל יוסף הסוחר, כמובן!)
150 מ״ל (1/2 כוס + 2 כפות) מים
קורט מלח
1 כפית תמצית וניל
100 גרם (1/3 כוס+2 כפות) קקאו
280 גרם (2 כוסות) קמח
2 כפיות אבקת אפייה
לציפוי השוקולד:
200 גרם שוקולד מריר
200 מ״ל (1/2 פחית) קרם קוקוס **
סוכריות צבעוניות לקישוט
מה עושים?
מחממים תנור ל-350 מעלות פרנהייט ומשמנים תבנית מרובעת או עגולה בקוטר 26-28. בקערה גדולה מערבבים במטרפה ביצים, סוכר, שמן, קרם קוקוס, מים, מלח ווניל עד שמתקבלת תערובת תערובת אחידה. מנפים פנימה קקאו, קמח ואבקת אפייה וטורפים רק עד שמתקבלת בלילה אחידה. יוצקים את הבלילה את הבלילה לתוך התבנית ואופים במשך 40-50 דקות או עד שקיסם המוחדר למרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.
לציפוי: קוצצים את השוקולד ומניחים בקערה קטנה. מוסיפים לקערה קרם קוקוס וממיסים יחד במיקרוגל בפולסים של 30 שניות, תוך ערבוב בין הפעלה להפעלה, עד שהתערובת אחידה וכל השוקולד נמס. יוצקים את ציפוי השוקולד על גבי העוגה המוכנה ומיישרים. מצננים את העוגה במקרר עד שהיא מתייצבת. לפני ההגשה, מקשטים בסוכריות צבעוניות. שומרים את העוגה בקופסה סגורה במקרר עד 5 ימים, ומומלץ להגישה בטמפרטורת החדר.
**אפשר להמיר את קרם הקוקוס שבעוגה בשמנת חמוצה, ובציפוי להמיר אותו בשמנת מתוקה.
ובשבוע הבא- מסעדות שכיף לחגוג בהן ימי הולדת ואירועים חגיגיים.
