בשוק האיכרים של פייסבוק כבר ביקרתם?

מאת: דלית גבירצמן

חברי הטובים, מכרי, ידידי (ואף תלמידי) יעידו, שאני בבסיסי אדם די שקול ורגוע. אני מתנהלת בשגרת יומי, מציצה ביומן, מתכננת, מתכוננת, וכמו שאומרים – זורמת. אבל, ברגע שתספרו לי על בית קפה מעולה שנפתח בעיר, תלחשו באזני על מסעדה משובחת שטרם ניסיתי, תמליצו על סרט טוב או ספר מרתק שמאיר את יומכם, ומיד נפקחות לי העיניים, היומן מושלך הצידה, ומיד תראוני מתלהבת ומתרגשת כמו ילדה, שפשוט לא יכולה כבר לחכות להזדמנות להתנסות בהם בעצמי! ככה אני!

לגמרי במקרה, בעודי סועדת צהריים עם מרב המקסימה, היא מספרת לי על שוק האיכרים החדש המתקיים מידי שבוע ברחבת החנייה של… לא אחרת מאשר… חברת פייסבוק. כשמרב מספרת לי על השוק, מיד אני נדלקת, ומאחר והיא חברה רגישה, שמבינה לליבי ויודעת שדחיית סיפוקים זה לא הצד החזק שלי, היא מזמינה אותי להצטרף אליה לסיור בשוק של פייסבוק כבר ביום ראשון הקרוב.

הרעיון של שוק האיכרים הוא כל כך מקסים, שאפילו עירונית אדוקה שכמוני, שהדבר הכי קרוב לטבע שהיא מכירה זה הקישוטים האורגניים באנתרופולוג׳י – פשוט מאוהבת בו. חברי הוותיקים נהנים להזכיר לי איך הגעתי פעם לטיול בחיק הטבע מאופרת למשעי, נעולה בנעלי פלטפורמה חגיגיות ואוחזת בידי סלסילת קש מלאת מגדנות, פרטים שהתבררו כמיותרים בעליל אחרי הליכה מאומצת של שני מיילים…

 בשבילי טבע – יפה ככל שיהיה – הוא בעיקר תפאורה, כמו מוזיקת רקע עריבה לאוזן, שרק תורמת לאווירה. בשעה שחברי מתפייטים בדרכם על כל זלזל ופרח, נפעמים מיפי הגבעות המוריקות (כשעוד היו כאלה באזורנו…) אני מנסה במרץ לברר אם יש איזה בית קפה נחמד בסוף מסלול ההליכה המייגע…

ויחד עם זאת, יש כנראה משהו קמאי וחזק ממני, הגורם לי להתרגש מדוכנים עמוסים לעייפה בפירות ובירקות טריים, טריים. כיום, בכל עיר שמכבדת את עצמה, מתקיים שוק איכרים, שבו נמכרת סחורה טרייה של ירקות ופירות מהמגדלים ישירות ללקוח. לצד המגדלים, שמרבית תוצרתם אורגנית, תמצאו בשוק גם מגדלי פרחים, יצרני גבינות ממחלבות מקומיות, יצרני מאפים, לחמים ועוגות, דבש, ריבות, שמן זית וחומץ איכותיים ועוד. כמו כן, נמכרים בשוק מוצרי מזון אתניים מוכנים כמו סמוסה הודי, נקניקיות ופירושקי, וכמובן, חומוס ומעדנים ים תיכוניים. כל זאת, לצד אמנים מקומיים המוכרים תכשיטים, צעיפים, סבונים ושאר מיני סדקית. היצרנים הקטנים מקבלים חשיפה לקהל, בעוד שהקהל מצדו נהנה ממוצרים טריים, איכותיים ולא מתועשים.

כל מי שחי מספיק שנים בעמק, מכיר את השוק המקומי בעיר מגוריו; מהשוק הקייצי והציורי של לוס אלטוס בימי חמישי אחר הצהריים, לשווקים הנפלאים של פאלו אלטו, קמפבל, סאניוויל ומאונטיין וויו בימי שבת וראשון בכל סוף שבוע. אני חייבת לומר בהכנעה, שדווקא זה של עיר מגורי, מאונטיין וויו, הוא מבין השווקים החביבים עלי ביותר. הוא מרווח, מגוון, נעים להסתובב בו ויש בסביבתו חנייה מרובה. שוק איכרים נוסף שאני מאוד אוהבת מתקיים בימי שלישי, חמישי ושבת בבניין  ה- Ferry Building שבעיר הגדולה. שם תמצאו דוכנים של אוכל משובח, לחם נפלא (Acme Bread), מאפים נהדרים, קפה מעולה (Blue Bottle Coffee), גבינות של ה-Cowgirl creamery, גלידה מעולה של Humphry Slocombe, שוקולד חלומי של Dandelion ועוד ועוד.

אבל היום, התכנסנו כדי לספר לכם על שוק האיכרים של פייסבוק. ובכן, בכל יום שבת בבוקר מתקיים מזה מספר שבועות שוק איכרים במגרש החנייה של החברה ששינתה את פני החברה. מאחר והוא חדש יחסית, החנייה בשפע, נעים ורגוע להסתובב בו, הילדים מקפצים על המתקן המתנפח בעוד ההורים מתענגים על כוס קפה קר ומאפה טרי, כשברקע מתנגנת מוסיקה חיה להנאת העוברים והשבים. אני (שוב!) מתלהבת מרעיון גאוני של אחת המוכרות, והפעם, בדוכן הקפה הקר; בתוך צידנית מונחות קוביות של..  קפה קר קפוא המתווספות למשקה מבלי למהול אותו במי הקרח הנמס – פשוט וגאוני!!! הסלים מתמלאים בירקות ופירות, פרחים, קקטוסים, שמנים, חומוס, מאפים ומה לא. מרב מסבה את תשומת ליבי לצרור תרמילים ירוקים וארוכים, ומשהיא מבחינה במבט המסוקרן על פני, היא מספרת לי על מתכון ללוביה במיץ עגבניות. זהו מתכון שקיבלה מאמה, ואני מיד מצטיידת בצרור רענן. מסתבר שעונת הלוביה קצרה ולכן יש להנות ממנה עכשיו או להצטייד, לאדות קלות ולהקפיא לחודשים הקרובים. אני (מיד, אלא מה?!) מכינה את המתכון על פי ההוראות בסגנון ״קצת מזה וקצת מזה״ ומתקבל מ-ע-ד-ן!!! האיש היקר מבקש להוסיף אותו לסבב השבועי. והרי הוא לפניכם:

לוביה ברוטב עגבניות

מה צריכים?

 צרור לוביה טריה

בצל לבן קצוץ לקוביות

מעט שמן זית לטיגון

קוביות של עגבניות טריות חלוטות (או מקופסת שימורים)

כף רסק עגבניות

מלח ופלפל

מה עושים?

שוטפים וחותכים את הלוביה לחתיכות בינוניות. הטיפול בלוביה הירוקה פשוט וקל ויש מספר שיטות בישול מומלצות: ניתן לחלוט אותה במים רותחים לזמן קצר ולהעביר ישירות למי קרח כדי שלא תאבד את צבעה הירוק. ניתן גם להקפיץ אותה קלות על מחבת עם מעט שמן זית. מאדים בסיר קוביות של בצל בשמן זית, מוסיפים קוביות של עגבניות ומאדים. מוסיפים את מקלוני הלוביה הירוקים, מלח, פלפל ורסק העגבניות. מוסיפים בערך חצי כוס מים לכסות את הלוביה, מביאים לרתיחה ומבשלים עד שהרוטב מסמיך.  מצננים ונהנים ממנה חמימה, ביתית וטעימה ואף כסלט קר ביום שלמחרת.

אז כמו שאומרים חברי להקת ה – Black eyed pea (שמסתבר, שאחרי שמייבשים את הלוביה, היא הופכת לקטנייה באותו השם ממש) – I gotta Feeling, יש לי הרגשה שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה עם השוק של פייסבוק והלוביה גם יחד. ביג לייק!

שבת שלום,

דלית