על ההבדלים באוכל בין ישראל לארה"ב

מאת יעל דרור

כאשר עוברים למקום חדש, ובמיוחד לארץ חדשה צריך להתרגל להרבה דברים חדשים: שפה, מנטאליות, נימוסים, הרגלי אכילה וגם ל"טעמים" המקומיים של המזון. כן, מסתבר של אמריקאים יש מגוון אחר של טעמים אליהם אנו רגילים. במחשבה ראשונה, כאשר אנו מגיעים מהארץ, נראה לנו שאנו דווקא מכירים היטב את תרבות האכילה האמריקאית (כולם הרי מדברים על ה"ג'אנק פוד" וה"פאסט פוד" האמריקאי), אך מה שרואים בסרטים ובחדשות לא מעביר בהכרח את התמונה המדויקת. כאשר מדובר על ה"טעמים" של האוכל והרגלי האכילה, כאן צפויה לנו לפעמים הפתעה. בחלק מהמקרים אנחנו מתרגלים עם הזמן לטעמים האמריקאים ובחלק אחר בוחרים לא להתפשר ולהמשך לקנות את המוצרים הישראלים הנמצאים כמעט בכל מקום.

אז מה הם ההבדלים הבולטים בין הטעמים הישראלים לטעמים האמריקאים?

טעמים הרבה יותר חזקים– הטעמים של המתוק והמלוח כאן הרבה יותר חזקים ודומיננטים. לפעמים עד כדי כך שאנו  מתקשים לאכול בשל עוצמת הטעמים.

• מתיקות מוגזמת– אחת הדוגמאות הם היוגורטים ומעדני החלב שהם הרבה יותר מתוקים בהשוואה למה שאנו רגילים, במיוחד במחלקת המעדנים לילדים. בישראל יש דווקא מגמה ברוכה להפחית את כמות הסוכר במעדני החלב, אך כאן "כל המרבה, הרי זה משובח"…לפעמים אפילו ילדים מסרבים לאכול את מעדני החלב כי הם "מתוקים מידי", שלא נדבר על המבוגרים שמתקשים למצוא מעדנים עם "מתיקות מעודנת". כך גם לגבי הטעמים של העוגיות, השוקולדים והסוכריות.
• מלח בכמויות גדולות- במחלקת ה"מלוחים" המצב אף יותר בולט. החטיפים המלוחים, אפילו אלו שאני
  מכירים מהארץ, בחלק גדול מהמקרים הרבה יותר מלוחים! לדוגמה, חטיף המזכיר מאד את ה"אפרופו" הישראלי שניתן לרכוש בחניות רבות, יהיה הרבה יותר מלוח בהשוואה לגרסה הישראלית המוכרת והאהובה. לפעמים התחושה היא שבלוטות הטעם של האמריקאים אולי כהו עם השנים כי הטעמים כל כך חזקים ושאפילו מקשים על המשך האכילה בלי הצטיידות בקבוק מים צמוד. כל זה קורה במקביל ל"מלחמה בכמויות המלח במוצרי התעשייתי" בארה"ב מתוך שאיפה לשפר את הבריאות. מחקר שהתפרסם בנושא זה באפריל 2015 ב-AHA (American Heart Association) ובדק את תכולת המלח (sodium) שיש במזונות שאנו קונים בסופרמרקטים הגיע למסקנה:

"The findings show how it can be hard to eat healthy levels of sodium because so many foods have relatively high levels. Nearly 80% of sodium in the American diet is added to packaged and restaurant foods before we buy them"

המלח השולחני, דווקא לא מלוח! לעומת החטיפים המלוחים ושאר המזונות העשירים מאד במלח, ישנה תחושה שדווקא כאשר אנו קונים מלח לבן ופשוט לשימוש ביתי, הוא הרבה פחות מלוח ממה שאנו רגילים. האמת שאני לא יודעת מה סיבה, ואולי אלו גרגרי המלח שהם יותר קטנים בהשוואה לגבישים אליהם אנו רגילים בישראל (כן, יש הבדלי בגודל), או אולי סיבה אחרת. התוצאה הבולטת היא שיש תחושה שצריך לשים יותר מלח בבישולים, בסלט או בפשטידה כדי להגיע לאותה רמת מליחות אליה אנו רגילים בהכנה ביתית. לא מעט פוסטים היו על נושא זה במסגרת הקבוצה "מבשלים בוואלי" בשנה האחרונה. נכון, לא כל סוגי המלח השולחני שקונים כאן הם פחות מלוחים, אך הרוב בהחלט מרגיש "פחות מלוח"… אולי זה טריק כדי שנתרגל לשים יותר?

שילובים מוזרים של טעמים– האמריקאים "חולים" על שילוב קיצוני של טעמים. מדובר בעיקר על שילובים מנוגדים של מתוק ומלוח במגוון מאכלים ושילובים מוזרים. האמת, שאולי המילה היותר מדויקת לתיאור התופעה היא ש"האמריקאי מכורים" לשילובים מנוגדים. מחקרים אכן הוכיחו בעבר כי שילובים של טעמים מנוגדים כמו מתוק ומלוח "פותחים את התיאבון" וגורמים לנו לרצות לאכול יותר… כן, בדיוק מה שתעשיית המזון רוצה שיקרה; שנקנה יותר ונאכל יותר! וכמו שאומרים, שמשהו אחר כבר ישבור את הראש לגבי בעיית ההשמנה והסיכונים הבריאותיים הנלווים… 

ראו הוזהרתם: שילוב של מתוק ומלוח ממכר!

דוגמאות לשילובי טעמים "מיוחדים":

• עוגות ועוגיות: בארוניז עם מלח אטלטי, עוגת קרמל עם מלח גס, עוגיות שוקולד-צ'יפס עם מלח גס מפוזר מלמעלה, עוגיות שוקולד צ'יפס+ חמאת בוטנים. בארוניז עם מנטה.
• חטיפים- בייגלה עטוף בשוקולד (מריר, חלב, לבן), בייגלה עטוף ביוגורט, ריבועי בייגלה ממולאים בחמאת בוטנים.
• גלידה- וניל עם תערובת של בייגל מלוח מצופה בשוקולד עם חתיכות קרמל. גלידת וניל/שוקולד עם פצפוצי שוקולד בטעם מנטה, גלידת עוגת דלעת בשילוב עם עוגת גבינה.
• פופקורן- מתוק-מלוח (kettle corn), פופקורן עם קרמל, ועוד מגוון רחב מאד של טעמים ושילובים מוזרים.

טעם הגבינה המותכת עם כל דבר! בדרך כלל כאשר אומרים בארה"ב "cheese" מתכוונים לגבינה צהובה או גבינה מותכת. הגבינה נכנסת בכל דבר! אפילו אם במקור לא חשבנו שהיא אמורה להיות חלק מהמתכון/מנה, היא הצליחה להידחף… התופעה נפוצה במיוחד כאשר אוכלים בחוץ וזה לא משנה אם מדובר במזנון מהיר, בית קפה או מסעדה יוקרתית. לדוגמה: אם אתם מזמינים כריך עוף/הודו, אל תתפלאו כשיפזרו לכם גבינה מגורדת בתוך הכריך או יכניסו פרוסה עבה של גבינת צ'דר. הזמנתם סלט עוף? כן, גם כאן הגבינה תהיה נוכחות! הזמנתם מרק, למה לא לפזר מעליו מראש איזו גבינה או להקרים אותו בשמנת? על הצ'יז בורגר אני כמובן כבר לא מדברת, זו מלחמה אבודה מראש, אבל לקבל ראפ של עוף עם גבינה צהובה מגורדת או שניצל פסטו עם גבינה מותכת למעלה, זה כבר ממש גובל ב"הפתעה לא נעימה". האמריקאים כל כך אוהבים את הגבינה שלהם מותכת מעל כל דבר, שיש מקומות שגם על הצ'יפס אפשר לבקש גבינה מותכת ברגע שהוא יוצא מעמדת הטיגון. ולא מדובר כאן ב"מעט גבינה" אל בפרוסה עבה שנמרחת ביד רחבה על כל מקלות הצ'יפס. מה עושים? צריך להתרגל לעובדה שהגבינה המותכת או/ו גבינת השמנת הן חלק כמעט בלתי נפרד מכל מנה. במידה ואתם לא רוצים גבינה בכל מנה, צריך מראש להגיד ולהדגיש כאשר אתם מזמינים את המנה! אם לא תהיו מספיק ברורים, תמצאו את עצמכם עם הרים של גבינה…

חמאת הבוטנים השתלטה על כל המאכלים– כנראה שאהבה לחמאת בוטנים זה "טעם נרכש" שהאמריקאים התמכרו אליו לפני שנים. יש  גם איזו תחושה שאולי שיש כאן גם אינטרסים אחרים (אולי כלכליים) שדוחפים את חמאת הבוטנים לכל המאכלים. אחרת, לא ברורה העובדה שהחמאת הבוטנים משתלטת על כל כך הרבה סוגים של מאכלים. היא נמצאת בממתקי השוקולד, במאפים, בממרחים, בחטיפי האנרגיה, ברטבים, בחטיפים המלוחים, בגלידות ובכלל השתלטה כמעט על כל התחומים. במגזינים של הבריאות (למשל המקבילים ל"מנטה" הישראלי), מציעים ארוחת ביניים בריאה ומזינה של תפוח עץ עם 2 כפות חמאת בוטנים כמקור לחלבון ופחמימה… בבתי הספר היסודי מלמדים את הילדים שחמאת בוטנים שייכת לקבוצת ה"חלבון" בדיוק כמו העוף, הבשר והקטניות… (נו, באמת! לא הגזימו קצת????) כי בפועל בחינה תזונתית היא בכלל שייכת לקבוצת ה"שומנים"! (נכון, שומן בריא, אבל עדין מקור לשומן ולא כתחליף לעוף…). במקביל להשתלטות של חמאת הבוטנים על שוק המזון, כמות האלרגיות לבוטנים ובכלל לאגוזים בארה"ב מאד גדולה. יש אפילו כמה רופאי ילדים שממליצים להורים ישראלים להאכיל את התינוק ב"במבה" כמקור טוב לחשפה לחמאת בוטנים כדי למנוע אלרגיה עתידית… אז נכון, הבמבה שלנו היא עם חמאת בוטנים, אך זה עדין לא אומר שיש לה זכות להשתלט על כל מוצרי המזון שאנו מכירים.

לפי עדויות של "הותיקים" בוואלי, אם אתם מתכננים להישאר בארה"ב למשך כמה שנים, כנראה שעם הזמן גם אתם תתרגלו ל"טעמים האמריקאים", ותתחילו לצרוך הרבה יותר מאכלים עם חמאת בוטנים, מאכילם בשילובים של מתוקים+מלוחים ואפילו תהנו מזה. כבר אמרתי "טעם נרכש" ואת העובדה שאפשר ל"התמכר"? לכן, בחרו בקפידה למה אתם "בוחרים" להתרגל מבין הטעמים, ושימו לב שהאוכל לא "ישלוט בכם"… בתאבון!

* הכותבת יעל דרור הינה דיאטנית קלינית ובעלת תואר שני בפיזיולוגיה M.Sc

מעוניינים לשמוע עוד על קניית מזונות בעמק הסילקון? הצטרפו להרצאה של יעל ב-2 בדצמבר ב-OFJCC ב-10:00 בבוקר. לפרטים נוספים לחצו כאן