שיחת חו"לין עם משפחת נוימן

מי אנחנו? זאביק (41), נעמה (42), כפיר (8), יואב (6), אלה (3.5), ברק (2)

היכן גרים? סאניוויל

כמה שנים בעמק? 4

מהיכן במקור? נעמה גדלה בנצרת עלית וזאביק בכפר מונש (סתם לידע הכללי, כפר מונש הוא על שם הגנרל האוסטרלי, ג'ון מונש, אשר בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הבריטי ופיקד על לוחמים יהודיים שבסופו של דבר הקימו את הכפר, הממוקם ליד בית ליד), כשהכירו, התגוררו השניים בתל אביב ולאחר כשנה וחצי של מגורים יחד עברו לכפר מונש, שם התגוררו עד למעבר לארה"ב.

על ההיכרות שלנו- זאביק ונעמה הכירו באינטרנט. זאביק בפורום ג'יפים ונעמה בפורום אוכל הצליחו להיפגש בעזרת חברים אקראיים לפורום ששידכו ביניהם. לדייט הראשון הגיע זאביק עם חולצה גזורה, מכנסי שרוואל וג'יפ סופה מטונף. כשהציע לנעמה ללכת לשתות קפה על הים, היא נענתה בשמחה, אך זמן קצר לאחר מכן מצאה עצמה יושבת על חוף הים של תל ברוך, לבושה במיטב מחלצותיה הלבנים ושותה קפה על גזייה. נעמה נתנה צ'אנס נוסף (בייחוד בגלל שאת הקוקו הארוך שהגיע עד הטוסיק הוא גזר חודש לפני) והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

העיסוקים שלנו- זאביק הוא מנהל QA  בסטארט אפ “Globality” ונעמה היא במקצועה מנתחת מערכות מידע ומנהלת מוצר. הדיבורים על מעבר לארה"ב החלו עוד לפני שנולד כפיר, באותה תקופה עבד זאביק בסטארט אפ אמריקאי קטן שנקרא "אלטו נטוורקס" וכשהוא נרכש בהמשך על ידי חברת "ג'וניפר", הם ניצלו את ההזדמנות ועשו את המעבר. נעמה, שהספיקה מאז ללדת שני ילדים, החליטה לקחת פסק זמן מהעבודה וכיום היא בעיקר מתנדבת בבית הספר של הילדים, מבשלת (וגם מכבסת ותולה) ומקווה שברגע שהילד האחרון ייכנס לגן, היא תחזור לעבוד בתחום שלה.

הילדים- אצל משפחת נוימן אין רגע דל. ככה זה כשיש ארבעה ילדים, שלושה מהם בנים, שהגדול מביניהם הוא בן 8 והקטן בן שנתיים. את התמרונים בין איסופים מהגן, בית ספר, חוגים, חברים עושה נעמה בעיקר בעצמה, שעדיין לא מוותרת על חוגים לילדים שתופסים להם כמעט את כל ימי השבוע. כפיר ויואב (הלומדים בקמברלנד) משחקים שניהם כדורסל אצל המאמן עמית גינצבורג, יואב משחק Flag Football בסן חוזה ואלה (שהולכת ל"גן רונית") מתחילה בקרוב חוג בלט. את חודשי החורף מקדישה המשפחה לסקי ("תחביב שהוריש זאביק לכפיר ויואב") וכמעט בכל סופשבוע בעונת הסקי הם נוסעים לטאהו לתוכנית המכונה Rittens במהלכה גולשים הילדים עם קבוצה ומדריך קבועים וכך מתקדמים ומתמקצעים בקצב גבוה מאוד. אחרי עונת סקי בחורף, מתחילה אצלם בבית עונת הבייסבול עם האימונים האינטנסיביים והמשחקים שלה.

מסעדה אהובה- "אנחנו מאוד בעייתיים. גם אוכלים כשר, גם הילדים לא אוכלים כלום ממה שנותנים להם, גם זאביק לא אוכל דברים ירוקים, דברים מהים ועוד כל מיני, בקיצור – לא כדאי להתייחס אלינו בנושא הזה. אבל אם אתם אוהבים סושי (רק נעמה במקרה שלנו), אז סושי טומי, לא משנה אם במאונטיין ויו או בסן חוזה הוא סושי מעולה, אבל עם שירות על הפנים".

טיול מומלץ- שמורת הרדווד בצפון קליפורניה וכל האיזור של יוריקה. וגם יוסמיטי, בייחוד בחלקו הצפוני (Tioga pass).

מה אנחנו לא אוהבים בארה"ב? ברור שאת המרחק מהמשפחות והחברים, אבל גם את המרובעות האמריקאית שיש לה הרבה יתרונות, אבל גם הרבה מאוד חסרונות.

טיפ לחדשים בעמק- קחו בחשבון שתמיד כשתדברו עברית יהיה סביבכם מישהו שמבין את השפה, אפילו במסעדת דרכים, בתחנת דלק נידחת בדרך ממריפוסה למרסד.

איפה אתם בעוד 5 שנים? תלוי את מי מבני המשפחה אתם שואלים. כשהגיעו,  תכננה נעמה לחזור אחרי שנה, אבל אז שכנע אותה זאביק שעם כל עלויות המעבר זה לא ישתלם לחזור, אחרי שנתיים כבר לא כדאי היה לחזור משיקולי מס וכך עברו להן עוד שנתיים תמימות. "כשהגענו לכאן הייתי בעצימת עיניים מוחלטת", אומרת נעמה, "מאוד הפחיד אותי המעבר והוא עדיין מפחיד. המרחק העצום מהבית והמשפחה, החיים החדשים וזה שאנחנו לא אותם האנשים שהיינו בישראל. אין לנו תאריך יעד לחזרה, אבל בשנתיים הקרובות אנחנו בטוח כאן".