מוזיאונים לאומנות באזור העמק המומלצים גם לילדים

מאת: טלי שמי

שלוש בנותיי נחשפו לחוויית הביקור במוזיאונים לאמנות עוד מתוך מנשא הבטן. כשגדלו קצת נהגנו לקחת אותן למוזיאונים קטנים באזורינו כשבאמתחתינו בלוק נייר ועפרונות. היינו מוצאות לנו פינה שקטה ויושבות ומציירות יחד משהו מתוך החוויה – לעיתים בתגובה לעבודה ספציפית ולעיתים, סתם, בלי קשר לעבודות, רק מתוך ההשראה שנותנת ההמצאות במקום המכיל את כל העושר הויזואלי הזה.

הפעם אני רוצה לתת סקירה קצרה על האפשרויות המוזיאליות המצויות פה ממש מתחת לאף. נכון, ישנם מספר לא מבוטל של מוזיאונים לאמנות גדולים ונחשבים  בעיר הגדולה (SFMoma, De Young ו Legion of Honor) אך לילדים צעירים ממילא אין סבלנות ארוכה בדרך כלל ליותר מתערוכה אחת וגם נסיעות ארוכות לא מאוד חביבות על רבים מהינוקות, אז למה לא לקחת אותם גם למוזיאונים קטנים יותר, קרובים יותר וזולים יותר (כניסה חינם לרובם)?

לעומת המוזיאונים לילדים שהם hands on, צפייה בעבודות אמנות, שבהן כמעט תמיד אסור לגעת יכולה להיות מאתגרת מעט, במיוחד לילדים צעירים. בהמשך הכתבה אתן מספר טיפים  כיצד לערב את הילדים בחווית הצפייה באמנות.

מוזיאון האומנות של סן חוזה- San Jose Museum of Art

המוזיאון, הממוקם בדאון טאון סן חוזה בבניין יפהפה מהמאה ה-19, הוא בן שתי קומות ועוד מרתף קטן לפעילויות משפחתיות. במוזיאון, מוצגות תערוכות איכותיות ביותר, עם דגש על אמנים מאיזור הביי ועל הקשר שבין האופי הטכנולוגי של אזורינו ואמנות. שלוש התערוכות המרכזיות המוצגות בו כרגע הן:

Rise Up! Social Justice in Art ו  – 'California Dreamin של האמנית הקוריאנית Won Ju Lim בקומה התחתונה ו – The House Imaginary בקומה העליונה. עם ילדים הייתי מוותרת על תערוכת Rise Up! שאינה מתאימה לילדים ומתרכזת ב-House Imaginary  ו – California Dreamin. בהמשך רעיונות להפעלה ספציפית.

במוזיאון משאילים בשמחה תרמילי פעילות, הכוללים ערכת ציור לילדים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

מרכז האומנות קנטור- Cantor Art Center 

קנטור ארט סנטר באוניברסיטת סטנפורד, נבנה על יסוד אוסף יצירות האמנות ופרטים שאספה משפחת סטנפורד במסעותיה בעולם. מלבד אוסף מאוד מרשים של מוצגים – מסכות וכלי פולחן אחרים – מכל העולם, הוא גם האכסניה של כ-200 עבודות, יציקות ברונזה, בעיקר של רודן, אחד האוספים הגדולים בעולם. רוב הפסלים מוצגים בגלריות בקומה התחתונה אך כ-20 מהם מוצגים בגן הפסלים היפה שמחוץ למוזיאון. מלבד האוסף הקבוע, כמה מהגלריות של המוזיאון מציגות תערוכות מתחלפות של אמנים צעירים וותיקים ותערוכות נושא. כעת מציג שם אמן אמריקאי קוריאני בשם דו הו סון אינסטליישן העוסק, איך לא, בשאלות של זהות והגירה ולצידו בגלריה אחרת מוצגת תערוכה קבוצתית הסוקרת את עבודותיהם של אמני דיו סינים משנות השישים ועד ימינו.   

בימי ראשון, השני בחודש (הבא יהיה ב-12 לאוגוסט) בין השעות 11 בבוקר ל-11 אחר הצהריים מתקיימות במוזיאון פעילויות מיוחדות לכל המשפחה הכוללות יצירה בסטודיו, שעת סיפור, סיור מודרך ועוד.

לפרטים נוספים לחצו כאן

אוסף האומנות של אנדרסון- The Anderson Collection

בצמוד לקנטור, נמצא ה-Anderson Collection שנפתח לפני כשנתיים.  גם הוא מאכלס אוסף מרשים ביותר של משפחה פרטית, שנתרם לאוניברסיטה לרווחת תלמידיה והציבור הרחב. האוסף, לעומת שכנו הקונסרבטיבי יותר, מתבסס על יצירות מודרניות ועכשוויות ומסודר בצורה תמטית לפי אסכולות ותקופות.

בקומת הקרקע תערוכה מתחלפת ולמעלה האוספים הקבועים.

גם באנדרסון מתקיימת הפעילות המיוחדת למשפחות בכל יום ראשון השני של החודש (אוגוסט 12).

לפרטים נוספים לחצו כאן

מרכז האמנות של פאלו אלטו Palo Alto Art Center

בפאלו אלטו נמצא גם המוזיאון הקטנטן שבתוך ה-Art Center. בבית הספר של בתי כל כתה מבקרת במרכז פעם בשנה במסגרת הפרוייקט Project Look. התערוכות בו הן תערוכות קבוצתיות הבנויות סביב נושא מסוים (כרגע, עד סוף אוגוסט הנושא הוא קולאז' ובאמצע ספטמבר תפתח תערוכה בנושא אמנים והורות – הממם, לי כאמא ואמנית זה נשמע באמת נושא מעניין).

ב-26 לאוגוסט תתקיים שם פעילות מיוחדת ואינטראקטיבית למשפחות בנושא קולאז'.

מחוץ למוזיאון מוצב קבע הפסל הסביבתי Whiplash של האמן Patrick Dougherty. הפסל העשוי מענפי ערבה מכופפים מזכיר סלים קלועים או קני ציפורים, ומזמין את הילדים לחקור במנהרותיו ולשחק מחבואים עם חבריהם או ההורים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

מוזיאון טריטון בסנטה קלרה- Triton Museum of Art

מוזיאון קטן וחביב שגם הוא מציג אמנים מקומיים ותערוכות מתחלפות. הוא מבוסס על שתי גלריות עיקריות ולעיתים מוצגות בו תערוכות מעניינות מאוד.

לפרטים נוספים לחצו כאן

מוזיאון די סייסט בסנטה קלרה- De Saisset

המוזיאון הקטנטן של אוניברסיטת סנטה קלרה נקרא די סייסט על שם האמן, בוגר האוניברסיטה, שאחותו תרמה לאחר מותו את ציוריו לאוניברסיטה בתנאי שיקימו מוזיאון על שמו. במוזיאון זה, מלבד הגלריה שבה תערוכות מתחלפות, יש אוסף מעניין של מיצגים מתקופות היסטוריות שונות בעמק של סנטה קלרה – לפני ואחרי תקופת המיסיונים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

המוזיאון לאמנות והיסטוריה של סנטה קרוז- Santa Cruz Musuem of Art and History

המוזיאון האחרון שאזכיר ברשימה זו הוא טיפה מרוחק יותר, שוכן בסנטה קרוז, וכבר כתבתי עליו בעבר בבעניינים כאן, אבל עכשיו עת הקיץ, אז אולי ניתן לשלבו עם בילוי בחוף הים?

המוזיאון המקסים הזה מציג תערוכות קבועות העוסקות בהיסטוריה של סנטה קרוז והאזור ותערוכות מתחלפות של אמנות קליפורנית עכשווית. כרגע מוצגת בו תערוכה העוסקת בפורטרט (דיוקן) תרתי משמע. הדיוקן כנושא אמנותי אולטימטיבי ודיוקן כמציג את פניה השונים של הקהילה המגוונת מאוד של מחוז סנטה קרוז.

המוזיאון הזה הוא במיוחד ידידותי לילדים ומציע שפע של פעילויות בסופי שבוע – כולל יצירה, מוזיקה, מופעים מיוחדים ועוד.

לפרטים נוספים לחצו כאן

אז איך ללכת למוזיאון אמנות עם ילדים ולהישאר שפויים?

קודם כל, כמובן כבר בבית להציץ באתרי המוזיאון ולבחור תערוכות שיעניינו אותם – ילדים צעירים (2-4) נמשכים לצבעוניות וגודל, אנשים ופרצופים יעניינו אותם יותר מעבודות מופשטות. אפשר להדפיס עבודה או שתיים כבר בבית או לקנות גלויה בחנות המוזיאון ולשחק Scavenger Hunt. לחפש את העבודה המודפסת במוזיאון. משחק נוסף הוא "אני רואה בעין הקטנה שלי". בתערוכת "הבית המדומה" (שהמבוגרים ידלו ממנה בוודאי את המבט הביקורתי חברתי שעולה ממנה, אך עם הילדים כמובן נתרכז בעניין החזותי ובמשמעויות הפשוטות שעולות מרעיון הבית) אפשר לשאול שאלות כמו – באילו מהבתים הללו היית רוצה לגור? ואם לא, למה? אילו מהבתים הללו מזכיר לך את הבית שלנו? אם היית אומן שמוזמן להשתתף בתערוכה, איך היה נראה הבית שלך? ואז כמובן אפשר לשבת ולצייר את הבית "שלהם".

באוסף של אנדרסון ישנן הרבה עבודות מופשטות. אם בכל זאת מתבוננים ביצירות מופשטות כדאי להתחיל משאלות כמו: אילוצבעים יש כאן?, אילו צורות? האם זה מזכיר לכם משהו?

עם ילדים טיפה בוגרים יותר ובייחוד אם הולכים עם כמה ילדים אפשר להכין משחק קלפים – אחד עם ציור של לב, אחד עם בית, אחד עם $ ואחד עם פרצוף עצוב. לתת לכל אחד מהמשתתפים סט ולבקש להניח כל אחד מהקלפים ליד עבודה שהוא בוחר: הלב לעבודה החביבה עליהם ביותר, הבית לעבודה שמזכירה להם משהו מוכר, הדולר לעבודה שהיו רוצים לקנות והפרצוף העצוב לעבודה שלא אוהבים. כמובן שאח"כ הם יוזמנו לדבר על בחירותיהם.

במוזיאון שבו מוצגים פסלים, כמו בקנטור למשל, אפשר להכנס לפוזה של הפסל ואחרי שהצטלמנו להחליט לאן הדמות ממשיכה מכאן ואפילו לספר סיפור שלם עליה. הפסלים של רודן מצויינים לפעילות זו.

בכל גיל יהנו הילדים מלשבת מול אחת היצירות ופשוט לצייר. אם ההורים יצטרפו אליהם ההנאה אפילו תגבר…מנסיון. הציור לא חייב להיות קשור ישירות ליצירה. עצם ההמצאות במקום כזה לבטח תיצור אצל הצופים הצעירים רצון ליצור בעצמם. ילדים שנחשפים לאמנות כצופים מגיל צעיר, ירחיבו את אופקיהם גם בתחומים האחרים – היסטוריה, חשיבה ביקורתית, מודעות אסתטית ויגדלו להיות גם הם צרכני אמנות ותרבות.