מכה שורשים: מתכוני פירות יבשים לט"ו בשבט

מאת: דלית גבירצמן

אוקי, אני יודעת שזה נשמע מוזר לשמוע אותי, עירונית אדוקה לבושת שלמת בטון ומלט, מתפייטת על הטבע. אבל, תודו שמראה פריחת העצים הנשירים ולבלוב העלים הירקרקים והרעננים אחרי הגשם הוא פשוט מרהיב ביופיו. אז אחרי שברכנו ואיחלנו שתהיה לנו ״שנה טובה ומתוקה כדבש״ בראש השנה, הנפנו כוסות שמפניה והתנשקנו בראש השנה האזרחית, הנה מפציע ראש השנה לאילנות ונושא עימו הבטחה. בשעה שאנחנו אוכלים בטקסיות רבה את אותם האגוזים והפירות היבשים והמצומקים, חסרי החן וברק הטריות מהקיץ הקודם, אנו חולמים על שפע הפירות הבשלים שמובטח לנו בקיץ הקרב ובא. 

משהו במעשה הנטיעה, אף הוא טומן בחובו הבטחה לעתיד. במקום שבו אתה נוטע עץ, אתה מייחל גם לנטוע שורשים. באופן פעיל, אנחנו מבצעים אקט של היאחזות בקרקע, התחדשות ודאגה לדורות הבאים. ניתנת לנו ביום הזה הזדמנות להפוך, ולו ליום אחד, מצרכנים – ליצרנים. כל ימות השנה, כולנו מתנהלים בעולם כאילו הוא נברא למעננו. בשעה שאנחנו אוחזים בעגלת הקניות המטאפורית של חיינו, אנו עסוקים בעיקר בלהביט מסביבנו ולתור כיצד ובמה למלא אותה בכדי לספק את כל צרכנו. בחג האילנות, מוטלת עלינו המשימה לחדול לרגע מלחשוב רק על עצמנו, ובניגוד לשאר ימות השנה, אנו נדרשים להביט מחוץ לעצמנו, אל הטבע ואל האחריות לדאוג לקיומו ולשלמותו של העולם, למען הדורות הבאים.

בעוד כשבועיים תגיע אלינו אחינועם ניני. בעיני, יש שיר אחד שמאפיין את הזמרת המצוינת והמגוונת הזאת יותר מכול, והוא נקרא: ״אורנים״

אולי רק ציפורי מסע יודעות

כשהן תלויות בין ארץ ושמים

את זה הכאב של שתי המולדות.

איתכם אני נשתלתי פעמים,

איתכם אני צמחתי, ארנים,

ושורשי בשני נופים שונים.

מילים: לאה גולדברג

כולנו כאן, שחווינו (וחלקנו אולי עדיין חווים) את זה הכאב של שתי המולדות, יכולים להזדהות עם מילותיה היפות כל כך של לאה גולדברג. משהו נצבט בי בחג העמוס בגעגועים לארץ ישראל שטעמה נטמע במתיקות פרותיה המיובשים. בכולנו נטועים זכרונות ילדות מן הגן ומבית הספר של נטיעות ט״ו בשבט. והנה אנו כאן, מצמיחים שורשים פעמיים, חיים על קו התפר שבין ״כאן״ ל״שם״. שורשים. אי אפשר בלעדיהם; הם חשובים והכרחיים ותמיד מזכירים לנו מהיכן באנו. מצד שני, הם סבוכים לא תמיד נוח לנו איתם ונחמד לנו יותר להתהדר בפירות. השורשים שלנו חבויים ולא בנקל ניתן להבחין בהם, אבל שם הכול בעצם מתחיל, ולפעמים גם נגמר. השורשים שלך הם מי שהיית, מי שהינך ומי שתהיה, אולי.

כמובן, שאין חגיגה בלי סעודה. אז לכבוד יום המועד החגיגי הזה קיבצתי עבורכם מתכונים נפלאים עם פירות יבשים ואחרים, וניסיתי אף מתכון חדש מתוך הספר שבתות וחגים של מיקי שמו:

חטיפי אנרגיה עם פירות מיובשים

מה צריכים?125 גרם חמאה חתוכה לקוביות

100 גרם (1/2 כוס) סוכר חום בהיר

70 גרם (1/3 כוס) סוכר לבן

70 גרם (1/4 כוס פחות כפית) דבש

80 מ״ל (1/3 כוס) מיץ תפוזים

200 גרם (2 כוסות) שיבולת שועל שלמה

200 גרם (12/3 כוסות) שיבולת שועל דקה (גרוסה) – אני השתמשתי ב-oat flour

1 כוס פירות יבשים (פפאיה, אננס, מנגו, קיווי) קצוצים דק – אני הוספתי חמוציות

1/2 כוס גרעיני דלעת

1/2 כוס גרעיני חמניות

(ניתן להשתמש גם בגרעיני פשתן ושומשום)

מה עושים?

מחמים תנור ל-170 מעלות ומרפדים תבנית בגודל 20×30 ס״מ בנייר אפייה. מחממים חמאה, שני סוגי הסוכר, דבש ומיץ התפוזים בסיר קטן על להבה נמוכה-בינונית תוך כדי בחישה עד שהסוכר נמס לגמרי. מביאים לסף רתיחה ומסירים מהכיריים. מערבבים בקערה נפרדת שיבולת שועל שלמה ודקה, פירות יבשים, גרעיני חמניות ודלעת. מוסיפים את תערובת החמאה לתערובת היבשה ומערבבים היטב. יוצקים את התערובת לתבנית ומחליקים. אופים 15-20 דקות בחום בינוני עד הזהבה והתייצבות. מצננים היטב וחותכים למלבנים בגודל 10×3 ס״מ. מאחסנים בכלי אטום מחוץ למקרר עד חודש.

סלט קוסקוס, מישמשים ושקדים

מה צריכים?

1 קופסת קוסקוס

1 כוס משמשים מיובשים, קצוצים

1/2 כוס דומדמניות מיובשות (currants)

1 כוס שקדים מולבנים קלויים

2/3 כוס בצל סגול קצוץ

1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה

6 כפות חומץ טרגון (או חומץ בן יין מעורבב עם קצת טרגון טרי)

4 כפיות חרדל דיז׳ון

2 שיני שום כתושות

1 כוס שמן זית

מה עושים?

מכינים את הקוסקוס על פי הוראות היצרן. מעבירים לקערה ומוסיפים את המישמשים והדומדמניות, מערבבים ומצננים לחלוטין. מערבבים את השקדים, הבצל הקצוץ והפטרוזיליה ומוסיפים לקוסקוס. מערבבים את החומץ עם החרדל והשום בקערה קטנה ומוסיפים בהדרגה את שמן הזית. מוסיפים רוטב לסלט לפי הטעם ומתבלים במלח ופלפל. אפשר להכין את הסלט הנפלא הזה מספר שעות מראש, לכסות ולקרר.

ולקינוח, המתכון האהוב, הפשוט והנצחי של עוגיות השקדים שקיבלתי מחברתי עינת:

עוגיות שקדים

 מה צריכים?

 2 חלבונים

 3/4 כוס סוכר (100 גרם)

 1 כפית תמצית וניל

 3 כוסות שקדים פרוסים (300 גרם)

 מה עושים?

 מערבבים (לא מקציפים!) את החלבונים, אבקת הסוכר ותמצית הוניל. מוסיפים את השקדים ומערבבים היטב. משטחים כפית מהתערובת על תבנית מרופדת בנייר אפיה. אופים בחום בינוני 10-15 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות. אני אוהבת אותן דקיקות, שחומות ופריכות ולכן נותנת להן עוד 5 דקות בתנור (רק להשגיח שלא תשרפנה!) ומצננים לחלוטין לפני שמפרידים מנייר האפיה. שומרים בכלי אטום כדי שתשמורנה על פריכותן.

עצים, ממש כמו בני האדם, חלקם נותנים לנו צל, חלקם גזע להישען עליו, חלקם נותנים ניחוח של פריחה, ויש הנותנים פירות טובים וראויים לברכה.

שבת שלום!

שלכם,

דלית