עשר סיבות למה משמינים כשנוסעים לחופשה בישראל

הנסיעה לחופשה בישראל מלחיצה רבים, לא בשל הטיסה הארוכה או הצורך לארוז את כל הבית בתוך מזוודה אחת קטנה, אלא דווקא בשל הפחד מפני הקילוגרמים העודפים החוזרים אלינו בביקור. כן, בזמן האחרון אני שומעת הרבה סיפורי אימה על כמה עולים כשנוסעים לחופשה בארץ. לא משנה באיזה שלב של עונות השנה קופצים לביקור בארץ, הקילוגרמים העודפים מסתתרים בכל פינה ותוקפים בכל הכוח את הגזרה החטובה. למה זה קורה? מדוע בארץ אנו עולים הרבה כל כך במשקל? בכתבה הזו ריכזתי את כל הסיבות וההסברים להשמנה בישראל, כדי שאולי אחרי הביקור הקרוב נוכל לחזור לארה"ב בלי לשלם ב"עודף משקל" בביקורת הגבולות ביציאה מנתב"ג.

יש כמה סיבות אפשריות לעלייה במשקל בחופשה בישראל. אחדות מהסיבות מתאימות לכולם ואחרות רק לכמה מכם. עם זאת, הבנת התופעה והעלאת המודעות לפני הטיסה הבאה תוכל לעזור למנוע את העלייה הגדולה במשקל.

עשר סיבות לעלייה במשקל בישראל:

1. פתאום האוכל טעים יותר –  כשמגיעים לישראל הכול נראה טעים הרבה יותר. הריחות של הפירות והירקות הטריים, הסלטים המפתים, ושלא לדבר על המאפים שחסרים כאן כל כך (עוגות השמרים, הכעכים, ואפילו ה"פתיבר" הפשוט והטעים). כשמגיעים לישראל מרגישים שפשוט חייבים לטעום את הכול וקשה להתאפק ולהפסיק בזמן.
2. הבישולים של אימא – אלו המתאכסנים אצל ההורים מכירים את הבעיה הטעימה שקוראים לה ה"בישולים של אימא". אין כמו הטעם הביתי של כל המאכלים שזוכרים מבית אימא. הריחות נהדרים, וגם כשמתכננים לומר "לא תודה", המלחמה אבודה מראש. המצב קשה במיוחד כשאימא מכינה את כל המאכלים שאנחנו הכי אוהבים ומרגישים איך בכל ביס וביס עוד מנה של אהבה עוברת אלינו. קשה מאוד להפסיק, קשה להתאפק וקשה לא לעלות במשקל מהאוכל של אימא…
3. הרבה מפגשים בבתי קפה ובמסעדות – בארץ לוח הזמנים עמוס בפגישות עם חברים ומשפחה בבתי קפה ובמסעדות. יש ימים שבהם עוברים מפגישה לפגישה, מקינוח לקפה, מקפה לארוחה, וחוזר חלילה. נכון, קשה מאוד לשבת בבית קפה ולבקש מים מינרלים במקום עוד שתיה חמה ועוגה, אבל אם יודעים שעוד יום ארוך של ישיבה בבתי קפה ובמסעדות מחכה, שווה אולי לתכנן מראש מה כדאי להזמין בכל פגישה חברתית כזאת.
4. בילויים ליליים – אחרי חודשים שבהם מתרגלים שהכול נסגר בשש בערב, האפשרויות לבילוי בלילה בישראל קורצות מתמיד: ברים, מסעדות וחיי לילה סוערים, מלווים באלכוהול, באוכל ובהרבה נשנושים. אכילה כזו לתוך השעות הקטנות של הלילה לא משאירה הרבה בררה, והרוב מצטבר באזור החגורה.
5. געגועים למאכלי ילדות ישראלים–  לפעמים אנחנו אוכלים גם דברים לא הכי טעימים, או אוכלים גם כשלא רעבים, והסיבה היא שיש מאכלים המעלים אצלנו געגועים וזיכרונות טובים. ממתקי ילדות (למשל גליל הקוקוס בצבע המאכל הוורוד החזק), מאפים וחטיפים, שלא היינו נוגעים בהם בגרסה האמריקאית, מקבלים הילה של נוסטלגיה ואנחנו פשוט לא יכולים להתאפק.
6. זה לא הבית שלנו – שמירה על שגרת אכילה טובה קלה יותר במטבח הביתי. בחופשה בישראל אין לנו הפינה הזו ואין שליטה בהכנת האוכל ובשמירה על הרגלי תזונה בריאה כמו אצלנו בבית. לא משנה אם מתאכסנים במלון, אצל משפחה קרובה או מחליפים בתים עם משפחה אחרת, עדיין זה אינו אותו המטבח שרגילים אליו וקשה מאוד לשמור על אותם ההרגלים.
7. חידושים והמצאות – תמיד כשמגיעים לישראל מתמלאים התרגשות לגלות מאכלים חדשים שלא הכרנו בעבר. המגוון גדל, המסעדות משתפרות וחדשות נפתחות כל הזמן. אי אפשר שלא לטעום מהכול, כי הרי עוד מעט חוזרים לאמריקה, ולמכולת המקסיקנית זה עדיין לא הגיע (ונראה שגם לא יגיע בקרוב).
8. תחושה של חופשה – כן, גם את זה צריך להביא בחשבון. הנסיעה לישראל היא בגדר חופשה. לא משנה אם עובדים בפועל הרבה יותר קשה בניסיונות להעסיק את הילדים ולשמור על שפיות בין כל הביקורים המשפחתיים, עדיין הטיסה לישראל מלווה בתחושה של ויתור על השליטה, של הנאה ושל "יציאה לחופשה". במסגרת הזו אנו גם מרשים לעצמנו להוריד את המחסומים ולאכול באופן מבוקר הרבה פחות וליהנות מהפיתויים. כל עוד עושים זאת במידה, זו לא אמורה להיות בעיה, אבל רובנו "מתפרעים" ולא ממש מתחשבנים על מה שאוכלים כי הרי זו חופשה, התחושה היא ש"מגיע לנו!"
9. העלייה שאחרי הירידה – עבור חלק מאיתנו הנסיעה לישראל היא משימה אישית של כמה חודשים מראש. כלומר, פוצחים בדיאטה חריפה לפני הנסיעה כדי להגיע חטובים ורזים כמו ש"זוכרים אותנו בישראל". אחרי שבועות של הרעבה עצמית והסתפקות בשייק ירוק וכמה עלי קייל עסיסיים לארוחת הצהרים מגיעים לגזרה הנחשקת, טסים לישראל ואז מעלים הכול עם ריבית בחזרה. לא חבל על כל ההשקעה (וההרעבה) שבדיאטה המקדימה?
10. שגרת הספורט נפסקת– גם שגרת הפעילות הגופנית המאזנת את כמות הקלוריות נפגעת בחופשה. אחרי תקופה ארוכה שהצלחנו לשמור בוואלי על אימוני ריצה, זומבה ומחויבות לפעילות גופנית קבועה, הטיסה לישראל פוגעת גם בזה. לא משנה כמה נבטיח לעצמנו שאנו הולכים לעשות ספורט גם בישראל, בפועל עומס הפגישות החברתיות והמשפחתיות והצורך לדאוג לילדים לא מאפשר לשלב ספורט באופן סדיר. נסו להציב לעצמכם מטרות ריאליות, כי עדיף להמשיך ב"מעט" פעילות גופנית קבועה ולא לוותר לחלוטין על שגרת האימונים.

לסיכום – הטיסה לישראל יוצרת מציאות חדשה שבה מתפתים לטעום ולאכול הרבה יותר ממה שלרוב רגילים. לא צריך לצום, אבל כן לקחת אחריות! צריך להתייחס להרגלי האכילה בארץ בפרופורציה ולנסות להציב גבולות אכילה גם בזמן החופשה. הגדירו לעצמכם כמטרה לחזור בטיסה חזרה בדיוק באותו משקל שהגעתם בו לחופשה. לא פשוט אבל בהחלט שווה את ההשקעה, ועדיף על חודשים ארוכים של מאבקים במשקל העודף אחרי שחוזרים מהחופשה.

הכותבת: יעל דרור, דיאטנית קלינית ובעלת תואר שני בפיזיולוגיה M.Sc, ניהלה בישראל את תחום התזונה במרכז רפואי "מדיקס" בתל אביב ויעצה לספורטאים חובבים ומקצועיים על שינוי הרגלי אכילה והתאמתם לספורט ולבריאות.

Yael Dror, M.Sc

Sports Nutrition & Physiology

Phone: (669)600.9161

yaeldror75@gmail.com

www.yaeldror.com