הוי, סיאטל שלי: סוף שבוע בעיר האהובה

מאת: דלית גבירצמן

אני פוקחת את עיני ומחלון חדרי נשקף הר רנייה המושלג. כן, אנחנו שוב בסיאטל. באנו לחגוג לילדה יום הולדת עשרים. יום הולדת עגול ומושלם לילדה שלנו, שנולדה עם חמישה אחוזי סיכוי לשרוד. גורנישט, כלום לא יצא מזה- הפטיר הרופא הכירורג כשיצא מחדר הניתוח אל עבר האיש המודאג וההורים המותשים שהמתינו במתח לבשורות. הוא התווה באוויר תנועת יד מבטלת בעודו פוסע משם בצעד נמרץ מבלי להביט לאחור.

עשרים וארבע שעות לאחר מכן היא הופיעה לפתע בחדרי. לבושה במכנסי עור שחורים, שיערה צבוע בצבע בלונד פלטינה, כמו גיבורה מסרט של היצ׳קוק. שפתיה היו משוחות בצבע אדום בוהק, והיא שלחה לעברי את אחד מחיוכיה הגדולים והחמים. מה שלומך? – שאלה. שתקתי. וכי איך אפשר לתאר במילים את התחושה כשילדת בניתוח קיסרי תינוקת במשקל 580 גרם בשבוע 25, אחרי שבילית שישה חודשים בשמירת הריון? ד״ר סירוטה הביטה אלי ממרום גובהה ואמרה לי את צמד המילים שהכי פחות ציפיתי לשמוע- היא מושלמת.

והיום, אחרי עשרים שנה, אני מביטה בילדתי והיא אכן מושלמת. חמישה אחוזים שהפכו למאה. מאה אחוז אדם שלם, עמוק ורגיש, חושב, סקרן ומתעניין. לומדת פסיכולוגיה התפתחותית, מתנדבת בבית חולים, שוקלת לעבוד בפגייה עם תינוקות זערוריים בגודל כף יד, ממש כפי שהייתה.

אז איך חוגגים יום הולדת עגול לילדה מושלמת? אחרי סקירה קצרה ומיומנת אני שולפת רשימה ואנחנו יוצאים לדרך. תחנה ראשונה, Hello Robin. הילדה שלי, שידועה באהבתה למתוקים (ממממ, מעניין ממי היא לקחה את זה?), מחייכת מאוזן לאוזן כשאנחנו נכנסים למאפייה הקטנה והמטריפה. תור ארוך של חבר'ה צעירים ממתין בפתח. העוגיות נאפות ממש במקום, מה שהפך אותו לאתר עלייה לרגל לכל חובבי העוגיות באשר הם. מהעוגיות מכינים קסטות, אותו סנדוויץ״ גלידה הזכור לנו מימי ילדותנו. אלא שהיום, החטיף או הקינוח מורכב משתי עוגיות טריות שביניהן גלידה איכותית ומשובחת. רובין וול מרטין, מלכת העוגיות של סיאטל ובעלת המקום, מקבלת את פנינו בחיוך רחב. היא צעירה למראה וחטובה יותר ממה שמצופה ממשהי שבנתה לעצמה קריירה מאפיית עוגיות. מיד כשאני מזמינה את החלה המפורסמת שלה לשבת והיא מבינה שאנחנו ישראלים, היא מאירה לנו פנים ומגלה לנו שגם היא יהודיה. היא מתעניינת ברשימה שהכנתי לנו ומאשרת כל בחירה. יום הולדת שמח- היא קוראת לעברנו כשאנחנו מסיימים להתענג על העוגיות ואנחנו מבטיחים לשוב למחרת לאסוף את החלה.

אנחנו ממשיכים לטייל בקפיטול היל, השכונה המדליקה השוכנת בקירבה לאוניברסיטה. כמו בכל עיר אוניברסיטאית, האנרגיות של הצעירים הממלאים את הרחובות, בתי הקפה המצוינים ושפע המסעדות האתניות, פשוט מחשמלות. הגשם שיורד לסירוגין, לא מרתיע את המקומיים, ורק התיירים, מסגירים את זהותם בנושאם מטריות. כאן, בסיאטל, אף אחד לא מתרגש מגשם.

לארוחת הערב, אני מזמינה לנו מקום באחת מהמסעדות האיטלקיות הידועות בעיר. מסעדת cascina Spinasse, שנפתחה בשנת 2008, מעוצבת ממש כמו טרטורייה מסורתית בצפון איטליה. כבר ממנת הפתיחה שהזמנתי שכללה סלט חסת ביב (חסה פריכה ועדינה בעלת עלים גדולים), אגס ותפוז עם רוטב וויניגרט על בסיס שאלוטים מקורמלים – אני טועמת ועולה במוחי רק מילה אחת – שלמות! מנות הפסטה שמגיעות לשולחן, כולן עשויות מפסטה טרייה שמכינים במקום, לא נופלות כהוא זה ברמה שלהן מהסלט. ההקפדה על חומרי גלם משובחים, הדיוק בטעמים והאסתטיקה של ההגשה מורגשים החל ממנת הלחם והגריסיני המעולה ועד לאחרון הקינוחים.

photo by Tiffany Von Arnimאנחנו חוזרים למלון החביב עלינו Cedarbrook Lodge בפעם השלישית, פשוט משום שהוא, אתם כבר יודעים, מושלם. הוא מעוצב ומרגיש כמו מלון ״יערות הכרמל״ אבל במחיר השווה לכל נפש. באמתחתי עוד מצויים טיפול ספא מפנק לילדה, שלוש מאפיות מדהימות (Coyle's Bakeshop, Columbia City Bakery ו- Crumble & Flake), ביקור נוסף אצל רובין כדי לאסוף את החלה, ואם נספיק, סיור בשוק האוכל המפורסם שבעיר.

אני מביטה בהר רנייה המושלג וחושבת על המסע שעשינו בעשרים השנים האחרונות. החיים מזמנים לנו אתגרים וחוויות שלא האמנו, אפילו לא בחלומות הכי פרועים שלנו, שנעמוד בהם. אני חושבת על ד״ר סירוטה (שמאז הפכה כבר לפרופסור סירוטה) המלאכית בחלוק הלבן, שהצילה את הילדה שלנו ועוד אלפי ילדים אחרים. יותר מכול, הייתי רוצה להודות לה היום ולומר לה- כמה צדקת, היא אכן מושלמת!

ולסיום, אני חייבת לשתף אתכם במתכון חדש ונפלא שניסיתי לאחרונה לעוגיות מעמול. מעמולים, הן עוגיות מבצק פריך הממולאות בתמרים, אגוזים, פיסטוקים או שקדים. על אף שנוהגים להכין אותן בכל ימות השנה, מסתבר שהן נאכלות בחג הפורים כשהן ממולאות בתמרים ואגוזים. נו, תגידו אתם, מה יותר מושלם מלצרף למשלוחי המנות המסורתיים עננות קטנות של פריכות עם ניחוח משכר של מי וורדים?

עוגיות מעמול

מה צריכים?

לבצק:

2 כוסות קמח (280 גרם)

2 כפות אבקת סוכר (20 גרם)

200 גרם חמאה קרה וחתוכה לקוביות

כף מים

כף מי וורדים

למלית:

¾ כוס ממרח תמרים

½ כוס אגוזי מלך קצוצים

½ כפית קינמון

לקישוט:

אבקת סוכר

מה עושים?

מחממים תנור לחום של 325 מעלות פרנהייט. שמים במעבד מזון את הקמח, אבקת הסוכר וקוביות החמאה ומעבדים עד לקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את המים ומי הוורדים ומעבדים בפולסים עד לקבלת בצק רך ולא דביק. מערבבים בקערה את כל חומרי המלית. מגלגלים את הבצק לכדורים קטנים, מועכים אותם לפיתה קטנה ומניחים במרכז חצי כפית מלית. סוגרים ומגלגלים שוב לכדורים, צובטים בפינצטת מעמול (כן, יש דבר כזה) או נועצים מזלג ליצירת חרירים קטנים. מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים 20 דקות עד שהעוגיות מתחילות להזהיב. מצננים ומקשטים באבקת סוכר.

שתהיה לכולכם שבת של שלום ושלמות,

דלית