א״ב של פסח: איך יצאתי מעבדות לחירות? חלק ב'

מאת: דלית גבירצמן

פסח עוד שניה כבר כאן. ממש מרגישים אותו באוויר. אז רגע לפני שאתם מתחילים את ההכנות הקדחתניות לליל הסדר הכנתי במיוחד בשבילכם את המדריך המלא לחג החירות: מתכונים, מתנות, עצות וגם קצת חומר למחשבה, בתקווה שיעזרו לכם לצלוח את החג.

זוהי מנת הפתיחה המסורתית, שבלעדיה לא יוכתר בביתנו ליל סדר ״כהלכתו״. על מצה ולצד מלפפון כבוש, הכבד הקצוץ נחשב לאחד הדליקטסים של הארוחה.

מה צריכים?

250 גרם או 1 קופסה של כבדי עוף טריים (ניתן למצוא בSafeway ובסופרמרקטים אחרים)

1 בצל גדול קצוץ דק

3 ביצים קשות

מלח, פלפל שחור טחון

מה עושים?

מחממים מחבת כבדה ורחבה ומטגנים את הבצלים בשמן כ-20 דקות על להבה נמוכה עד שהם רכים מאוד ושחומים. מסננים בעזרת כף מחוררת ושומרים בצד עם 2-3 כפות מהשמן. מטגנים את הכבדים במחבת משני הצדדים עד שהם משנים גוון. מתבלים במלח ופלפל שחור ומצננים. קוצצים את הכבדים, הבצלים והביצים בסכין או מעבירים למעבד מזון ומפעילים בפולסים קצרים. טועמים ומשפרים תיבול, לפי הטעם. שומרים במקרר בכלי אטום. טריק שלמדתי מחמותי הנפלאה: במידה והכבד מעט יבש, ניתן לערבב לפני ההגשה עם מעט משמן הטיגון ששמרנו בצד. אני אוהבת להגיש כדור של כבד קצוץ על פרוסת תפוח חמצמץ. מנת פתיחה נהדרת!

במסגרת המסורות המשפחתיות, תמיד נשלף בחג הפסח המתכון של אימי הטובה ללחמניות של פסח.

קלאסיקה למי שחייב (כמוני) לנגוס במאפה חם וטעים, שהוא גם כשר לפסח.

מה צריכים?

2 כוסות מים רותחים

1/2 כפית מלח

2 כוסות קמח מצה

6 ביצים

50 גרם חמאה (או מרגרינה)

מה עושים?

ממיסים את החמאה עם המים בסיר ומוסיפים את המלח. מוסיפים תוך בחישה את קמח המצה עד שהבלילה מסמיכה ונוצר גוש בצק. מסירים מהאש ומצננים. מוסיפים את הביצים עד שהן נטמעות בבלילה. מניחים בצד למשך כחצי שעה. מרפדים תבנית בנייר אפייה. מגלגלים מהבצק בידיים רטובות כדורים קטנים ומניחים בתבנית. אופים במשך 30 דקות בתנור שחומם לחום בינוני-גבוה.

מה קונים? קניית מתנות מקוריות מהווה תמיד עילה ללבטים, ומתנות לחג עד כמה וכמה. למי שלא מסתפק בערכת ה״בקבוק יין ופרחים״ הסטנדרטית, הנה כמה רעיונות מקוריים הלקוחים ממתנות נפלאות שקיבלתי ונתתי לחגים במשך השנים: סט כלי מיטה צחורים ומפנקים, Gift Card למניקור, שהוא מתנה גאונית אחרי השעות המרובות במטבח, וכמובן, מסאג׳ זוגי למארחים שטרחו ועמלו כה רבות.

לכולנו יש וודאי זכרונות מלילות סדר משפחתיים, בהם תמיד היה איזה סבא שניהל את הטקס ביד רמה. לנו היה את סבא משה, ולכל אחד ואחת בטח יש ״סבא משה״ משלו. הוא היה זה שהקריא את ההגדה בקול צלול ורם, הצית את דמיונם של הילדים והנכדים בשאלות ובסיפורי מעשיות וידע להעלים עין מנסיונותיהם הבלתי פוסקים לגנוב את האפיקומן. הוא זה שסחר באפיקומן לאחר מעשה, בכדי להשיב את הסדר על כנו. ואף היום, בכדי שנוכל לקיים את מצוות ״והיגדת לבנך או לבתך ביום ההוא״, חשוב ואף הכרחי, לשלב את הילדים בליל הסדר. לפיכך, יש להפקיד את המלאכה בידים אמונות של דמות עם גישה חינוכית וחיובית לילדים. זה המפתח לליל סדר משמעותי ומהנה שאינו סובב אך ורק סביב האוכל.

לצד כל המנות המסורתיות נחמד להגיש גם איזה סלט חדש, שונה ומרענן. הפעם, אני מציעה לכם מתכון לסלט קינואה, סלק, תפוחי עץ, בצל ירוק, אוכמניות מיובשות ועשבי תיבול. (ותודה לרונית, שחלקה אותו איתי אחרי ארוחת בוקר מפנקת בביתה המקסים שבהרים!)

מה צריכים?

1 כוס קינואה

2 סלקים בינוניים, שטופים היטב

1 תפוח עץ מסוג גראנד סמיט

4 בצלים ירוקים

3 גבעולי סלרי צעירים ודקים

1/3 כוס פטרוזיליה שטופה, מיובשת וקצוצה

1/2 כוס נענע שטופה, מיובשת וקצוצה

1/2 כוס אוכמניות מיובשות

100 גרם פטה כבשים, מפוררת

לרוטב:

1/4 כוס שמן זית

1/4 כוס מיץ לימון

1/2 כפית מלח

1 שן שום, קצוצה

מה עושים?

מבשלים את הסלקים בשלמותם בסיר רחב במשך 20-30 דקות עד שהם מתרככים. שוטפים, קולפים וחותכים לקוביות קטנות. מרתיחים מים בסיר גדול, מוסיפים את הקינואה ומבשלים 8-9 דקות. מסננים במסננת דקה ושוטפים במים קרים. חותכים את התפוח לרבעים, מגלענים וחותכים לפרוסות דקות. קוצצים את הבצלים הירוקים ואת גבעולי הסלרי לעיגולים קטנים. מערבבים היטב את מרכיבי הרוטב. בקערה גדולה מערבבים את כל המרכיבים, יוצקים את הרוטב מעל, מערבבים ומגישים. הסלט הנפלא הזה הוא לא רק טעים אלא גם מוסיף צבע ועניין לשולחן. למקפידים על כשרות, ניתן לוותר על הגבינה.

אחרי הסעודה הגדולה, מתחשק תמיד איזו כוס תה עם נענע ועוגיות נחמדות, קראנצ׳יות וטעימות. הנה לכם מתכון נ-פ-ל-א שקיבלתי מידידי מארק, שבין כל שאר הדברים, הוא גם מאסטר פאטיסייר.

מה צריכים?

 1 חלבון

1/8 כפית מלח

1/2 כפית דבש נוזלי

11/2 כוסות (160 גרם) שקדים טחונים לאבקה

2/3 כוס (140 גרם) סוכר

1/2 כוס (70 גרם) אבקת סוכר מנופה

לקישוט: 1/4 כוס (25 גרם) שקדים פרוסים

מה עושים?

מחממים את התנור לחום בינוני-נמוך (325 מעלות פרנהייט). שמים את החלבון והמלח בקערה בינונית ומקציפים בעזרת מטרפה או מיקסר ידני עד לקבלת קצף רך, גמיש ומעט נוזלי. מוסיפים את הדבש ומקציפים מעט עד לקבלת תערובת אחידה. מקפלים פנימה את אבקת השקדים והסוכר עד לקבלת תערובת גושית ומעט דביקה. מאחדים את הבצק בידיים לכדור. שמים את אבקת הסוכר בקערית קטנה. בעזרת כפית לוקחים מעט מהתערובת ויוצרים בידיים כדור בקוטר 3 ס״מ. מגלגלים באבקת הסוכר ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. משטחים מעט כל עוגיה ונועצים במרכזה כמה שקדים פרוסים. אופים כ-9 דקות עד שהעוגיות מזהיבות והן רכות למגע ונראות מעט סדוקות. מצננים כ-5 דקות מעל רשת.

הכי מעצבן אותי בחג הפסח, אבל ה-כ-י, אפילו יותר מתחושת הרעב התמידית ושאר תופעות הלוואי של המצות, הם הפירורים. במשך שבוע ימים הייתי רצה ומלקטת פירורים מהרצפה, מהשולחן ומכול פינה. אך כל זה בא לסיומו כשגיליתי את המצאת המאה – הרומבה, ובא לדלית גואל! הוסיפו את מכשיר הפלא הזה לרשימת המתנות המוצלחות ביותר לחג. הוא ניתן כעת לרכישה אף בקוסטקו – פריט חובה לפסח!

אז אחרי שמיניתם מישהו או מישהי לשר/ת הטקס, חשוב למצוא גם מבוגר אחראי לתיעוד הערב. אתם תהיו עסוקים וטרודים מידי בהכנות, ולפני שתספיקו להגיד ״בן זומא״ – ליל הסדר יעבור, מבלי שצילמתם את השולחן הערוך לתפארת, הילדודס בחולצות החדשות (בשלב שעוד היו לבנות), המנות המושקעות (לפני שכולם התנפלו עליהן) ובעלת הבית (לפני שנמרחו לה לגמרי הליפסטיק והמסקרה). מבעוד מועד, הפקידו מצלמה טובה בידיים אמונות של אחד האורחים, ואפילו תנו לצעירים כמה מצלמות חד פעמיות. תופתעו לגלות למה הם שמים לב!

פעם בשנה, לכבוד חג הפסח, אני עוקבת אחר המתכון להכנת קניידלך שעבר במשפחתנו מאם לבת. כמו עוגיות המדלן של מרסל פרוסט, כך לוקחות אותי תפיחות קמח המצה האווריריות האלה אל מחוזות ילדותי. וכמו אימי, וסבתי לפניה, כך עומדת אני היום ומגלגלת בידיים רטובות את כדורי הקניידלך ומטילה אותם אל המים המבעבעים.

מה צריכים?

כוס ורבע קמח מצה

כוס מים חמימים

4 כפות שמן

2 ביצים טרופות

מלח, פלפל, מעט אבקת זנגביל (כן!)

כפית אבקת מרק

מה עושים?

מערבבים את הקמח עם המים, התבלינים והשמן. מצננים. מוסיפים את הביצים. מרטיבים את הידיים ויוצרים כדורים קטנים (הקניידלך תופחים תוך כדי בישול) אותם מבשלים בסיר לא מכוסה עם מים מומלחים ורותחים כחצי שעה (או עד שהם צפים).

נראה לכם???

כמה חכמים היו אבותינו שהנחילו לנו את שאלת השאלות, את הקושיה האחת והחשובה מכול: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? ואם נשים לב, בליל הסדר ישנם הרבה דברים לא שגרתיים. גונבים את האפיקומן, נוטלים ידיים פעמיים, מגלים את המצות ואז מכסים אותן, אוכלים ושותים בהסיבה וישנם עוד המון פרטים קטנים ששוברים לגמרי את ההרגלים שלנו מכל השנה. כל אלו באים כדי שנרגיש שמשהו כאן שונה ומוזר, וכך נתחיל לשאול שאלות. כל המהות של חג הפסח היא לשאול קושיות, עצם הקושיות מעידות על כך שאנו רוצים לחשוב ברצינות ולא להיתפס בשגרה שאליה כבר התרגלנו. אדם יכול לחיות חיים שלמים מבלי לעצור פעם אחת ולחשוב אם הוא בכלל נמצא בדרך הנכונה. אדם שרגיל למשהו עושה אותו בצורה אוטומטית מבלי לחשוב אם זה טוב, האם זה מקדם אותו, נכון לו או האם ישנה דרך אחרת. לפעמים אנחנו זקוקים לתזכורת לכך שאדם צריך לשאול את עצמו "האם יש משמעות לחיים?", "האם אני מתקדם בכיוון הנכון?". השאלות הן שמעוררות אותנו ונותנות לנו את המוטיבציה לחשוב, לחקור ולהבין. ויותר מאשר התרווחות בנוח וההסיבה לשמאל, יותר מהכרפס והמרור, ואפילו יותר מהמצה, חשוב שכל אדם יבדוק את עצמו היטב. היכן הוא נמצא ביחס לעברו וביחס לתקוותיו לעתיד. מה עשיתי מאז הפסח שעבר בכדי להגשים את עצמי? האם התקדמתי לעבר הגשמת שאיפותי ומאווי? האם אני בדרך הנכונה?

מקווה שעזרתי, ולו במעט, לעשות לכם סדר לקראת ליל הסדר. אני מאחלת לכולכם חג עם הרבה פחות ליאות ומלאות והרבה יותר חירות!

חג שמח ושבת שלום,

דלית