רילוקיישן והשמנה

למה רבים עולים במשקל בהתחלת הרילוקיישן?

אחת התלונות הנפוצות בחודשים הראשונים של הרילוקיישן שאני שומעת הרבה, היא: "יו, כמה עליתי! בארץ ממש לא הייתי ככה, אבל מאז שהגעתי התיישבו עלי 3-5 ק"ג שלא יורדים!"

מכירים את זה? למה זה קורה? האם הסיבה היא הלחץ שבמעבר לארץ חדשה או שאולי מדובר בשחרור ההרגלים? אולי אנו לא אשמים והאוכל בארה"ב באמת יותר משמין? ממה צריך להיזהר ואיך מוודאים שמה שעלינו בהתחלה ירד חזרה ולא יישאר איתנו לאורך שנים?

בכתבה הבאה אנסה למנות את הסיבות המרכזיות שגורמות לנו להשמין בחודשים הראשונים של הרילוקיישן מהארץ לארה"ב. לפעמים העלאת המודעות, קצת יותר פעילות ובחירה נכונה של הקניית המזונות יכולה לעזור לנו לרדת חזרה במשקל.

חלק א)
התחלה במקום חדש: קנויות, בישולים, מסעדות והרגלי אכילה ושתייה בחוץ

• המטבח הביתי עדין לא מאורגן– הבעיה המרכזית היא שחסרה תחושת ביתית במטבח. לא פשוט להתארגן מחדש על מטבח מבשל להכנת ארוחות ביתיות מרגע הכניסה לבית החדש. עבור רבים הנחיתה בשלב ראשון היא בדירה זמנית שאינה מצוידת לפי טעמם האישי. עבור אחרים המכולה עדין בדרך וציוד המטבח הבסיס דל ולא מאפשר בישולים מורכבים. כל אלו מפחיתם מאד את היכולת להכין ארוחות מזינות ובריאות בבית, וגם החשק לחתוך סלט יורד כאשר המטבח עדין לא מרגיש ביתי.

• השפע והמבחר מבלבלים- מגוון מוצרי המזון, החברות המסחריות הרבות של מוצרי המזון לא מוכרות והאפשרויות של הטעמים המגוונים מבלבלים מאד. הצבעים, הריחות ומגוון האפשרויות מקשה ליצור שגרה תזונתית בריאה ומזינה. מה בוחרים? מה אוכלים? האם כל הזמן מנסים דברים חדשים עד שמוצאים חברת מזון שאוהבים? מרוב ניסויים בסוף עוד משמנים…

  

• לא מכירים את הסופרמרקטים– בארץ הכרנו כל מדף וכל מחלקה בסופרמרקט. ידענו איפה קונים את המצרכים הבסיסים ולאן הולכים לרכוש מזונות מיוחדים. כאן, בארה"ב הכל שונה ומבלבל. הסופרמרקטים גדולים וכל הזמן משנים את המיקום של המזונות על המדפים. גם אם מצאנו מוצר שאנו אוהבים, לא בטוח שבפעם הבאה שנגיע לקניות, נמצא אותו באותו מקום. לכל סופרמרקט יש את מוצרים שלו, עם טווח מחירים שונה ולא בכל אחד ניתן לבצע את כל הקניות לבית. צריך ללמוד, להבין ולתכנן את הקניות במספר מקומות. דבר שמקשה על סיום הקניות במקום אחד ודורש הרבה יותר זמן של התעסקות בקניית האוכל.
• תוויות מזון מבלבלת– תווית המזון על המוצרים דורשת תואר של "דוקטור" לפחות כדי להבין מה רשום באותיות הקטנות. אחוזי השומן לא רשומים כמעט בשום מקום וקשה מאד להסיק אותם לפי הרישום על האריזה. ב- 3 סוגי מוצרים כן רושמים אחוזי שומן: יוגורט, קוטג' וחלב אבל לך תמצא גבינה 5%… זו משימה כמעט בלתי אפשרית. קשה להבין כמה שומן יש בכל דבר והמילה "Light" עלולה לבלבל ולהכשיל מאד. כן, לפעמים ישנה תחושה שחברות המזון רוצות לבלבל אותך.
• אריזות מזון גדולות– אריזות המזון בארה"ב מאד גדולות בהשוואה למה שנהוג בארץ. מספיק ביקור אחד ב-Costco בשביל להבין שבלי משמעת עצמית, אנו עלולים לחסל כמות מזון הרבה יותר גדולה ממש שתכננו, פשוט כי שקית האריזה גדולה פי 3 ממה שאנו רגילים  לקנות. לא משנה אם מדובר בחטיפים מלוחים או מתוקים, פירות יבשים או אפילו מארזים של לחמים, הכל גדול וצריך לשים לב לכמות שאוכלים.
• מסעדות רבות וטעמים חדשים- אחד הדברים הבולטים בעמק הסיליקון הוא המגוון העצום של אנשים מארצות שונות. בתחום התזונתי הדבר בא לידי ביטוי במגוון גדול מאד של מסעדות בטעמים אוריינטליים עבור האנשים מאותן המדינות. יש האומרים שאם ניסע על רחוב El Camino  לכל אורכו, נוכל למצוא מסעדות של כמעט כל המדינות בעולם. המגוון הגדול מסקרן מאד והרצון לטעום ולהתנסות במסעדות בטעמים חדשים מוביל לאכילה רבה יותר בחוץ.
• משקאות מתוקים זמנים ומתמלאים בחינם– התרבות האמריקאית כוללת שתיה מתוקה רבה. בשפה מקומית מדובר ב- Soda Drink אבל שימו לב שלא בדיוק מתכוונים למה שאנו חושבים כאשר אומרים "סודה". מדובר במשקאות עם כמויות גדולות של סוכר, צבעים זרחניים והרבה קלוריות ריקות. גודל כוסות השתיה הרבה יותר גדול ממה שנהוג בארץ (וזה נכון גם לגבי כוסות השתיה החמה והקפה). האפשרות למלא חינם את הכוסות במשקאות נוספים קורץ לנו מאד, כי הרי אנו לא רוצים לצאת פראיירים… בסופו של דבר כוס מיץ גדולה עלולה להכיל כמות קלוריות כמו ארוחה מלאה.
• שותים הרבה קפה– גם תרבות שתית הקפה כאן הרבה יותר מפותחת וזמינה. על טעם הקפה כמובן לא נתווכח כאן בכתבה, אבל מה שבטוח שאנשים חדשים שמגיעים לוואלי מוצאים את עצמם שותים הרבה יותר קפה כחלק מהיציאה מהבית לצורך עבודה על המחשב בבית קפה, פגישות עבודה בבתי קפה או סתם התאווררות. כוס קפה לאטה הכי קטנה (שנקראת כאן Tall) מכילה 150 קלוריות בלי תוספת המתקה. בפועל יש תחושה שאם לא מסתובבים ברחוב בלי כוס קפה ביד, נראים יוצאי דופן בקרב האוכלוסייה, אבל שימו לב כמה קלוריות זה מוסיף לכם לתפריט היומי. בחירה בקפוצ'ינו או קפה אמריקאנו תאפשר הפחתה משמעותית בכמות הקלוריות היומית. אפשרות אחרת היא להיות מודעים לכמות הקלוריות העודפת שאנו צורכים בעת שתיה רבה של קפה ושפשוט להגביל אותה.

חלק ב)
התחלה במקום חדש: שינוים בפעילות היומיות, אכילה רגשית ומה מסתתר לנו במזונות?

לפעמים הסיבות להשמנה בעת מעבר למקום חדש יכולות לנבוע מהרגלי חיים שונים, פחות פעילות גופנית יומיומית, פחות הליכות בשכונה והרבה יותר נסיעה. גם המזונות שאנו רוכשים עלולים להכיל מרכיבים שלא היינו מצפים להם וכמובן שגם לרגשות שלנו יש השפעה רבה על הרגלי האכילה.

• לכל מקום נוסעים– תרבות ההתניידות בעמק הסיליקון, היא שכל מקום צריך לנסוע. כמעט ולא הולכים לשום מקום ברגל ופעילות פשוטה זו יורדת מסדר היום. לקניות במכולת צריך לנסוע, להוציא את הילדים מהגנים, מבית הספר ולהגיע לחוגים, חייבים לנוסע. נכון שגם בארץ היו הרבה נסיעות, אבל כאן תרבות ההליכה ברגל ממקום למקום ובמיוחד בשכונה, כמעט ולא קיימים. אנו שורפים הרבה פחות קלוריות כאשר אנו מתניידים לאורך כל היום ברכב במקום ברגל אבל לא שמים לב לכך כי לא מחשבים את זה ל"ספורט".

  

• פחות פעילות גופנית יומיות- גם פעילות יומיומית פשוטה נוספת יורדת כאשר אנו חייבם בעמק הסיליקון. אין כאן כמעט בניינים גבוהים שאפשר/צריך לעלות בהם במדרגות. הכל שטוח, מקסימום קומה אחת במדרגות אפשר לעלות (וגם זה אם נדע לאתר את המדרגות הרגילות במקום המדרגות הנעות). מה לגבי עבודות הבית? אל תשכחו שתליית כביסה היא פעילות גופנית קלה ששורפת קלוריות, אך יורדת כאשר כל הזמן משתמשים במייבשי הכביסה. בחצי שנה האחרונה בוואלי אפילו לא יוצאים מהבית לקניות כי הכל מזמינים דרך המחשב או באפליקציות ו-Google או כל חברת שליחות אחרת מביאה לנו את המוצרים עד פתח הבית. זו נוחות, אבל זו גם ירידה ניכרת בכמות הקלוריות שאנו מוציאים מידי יום על פעילות יומיומית, שיכולה להצטבר ולהוביל להשמנה.
• זהירות, סוכר בכל דבר– אחד הדברים המפתיעים במזון הוא שכמעט בכל דבר יש סוכר. גם במוצרים שלא היינו מצפים למצוא סוכר, הוא מופיע. למשל, קחו משימה לא קלה ומצאו לחם בלי סוכר. בלי לשים לב, גם כאשר אוכלים לחם דגנים מלא, הסוכר כבר בפנים. תוספת הקלוריות מצטברת לאורך היום, גם כאשר מנסים לאכול בריא. חשוב לדעת לקרוא את תווית המזון ולנסות לחפש מוצרים ללא תוספת סוכר.
• הפרוקטוז השתלט על שוק המזון– בעיה אחרת היא התוספת של ה- Fructose למזונות רבים מאד בארה"ב. ה-Fructose מופק מהתירס והוא מסובסד על ידי המדינה ולכן נמצא בשימוש נרחב מאד בתעשיית המזון. הפרוקטוז הרבה יותר מתוק מסוכר לבן (סוכרוז), ולכן משלבים באותו במוצרי מזון רבים כדי להפחית עלויות וליצור מתיקות עזה. האמת, שהפרוקטוז גם נמצא במאכלים נוספים, בפי קשר לטעם המתוק. הבעיה היא הגוף שלנו לא מזהה את הפרוקטוז המתועש ולא יודע לעכל אותו כמו פרוקטוז טבעי שנמצא בדרך כלל בפירות. הפרוקטוז עלול לגרום לתופעות לוואי של אלרגיה, כאבי ראש, מגרנות, השמנה ונפיחות, עייפות וחולשה. יש הטוענים שהנפיחות הראשונית שמרגישים בעת מעבר לארה"ב נובעת מכך שאנו לא רגילים לצורך כל כך הרבה פרוקטוז בתזונה שלנו. הוא מנפח אותנו ומעודד השמנה. שימו לב לזהות אותו במזון בשמות הבאים: Fructose, High Fructose Corn Syrup, Corn Syrup.
• תחושה של חופשה– חייבים לקחת בחשבון גם את המצב הרגשי שלנו המשפיע על הרגלי האכילה. כאשר מגיעים למקום חדש, עם כל ההתרגשות והלחץ מהמעבר, יש גם תחושה של חופשה. תחושה שאנו "תיירים" במקום חדש ומרתק. תחושה זו בשילוב עם חוסר המסגרת והשגרה, משחררת גם את הרצון שלנו לשמור על התזונה. זה טבעי וטוב כל עוד מגדירים לכך זמן קצוב ולא משחררים את הרסן התזונתי למשך תקופה ארוכה. אנו עלולים להיזכר שצריך שמור על הרגלי אכילה טובים רק כאשר עלינו כמה ק"ג טובים ואז כבר קשה להיפטר מהם..
• מתמודדים עם רגשות שלילים עם משהו טעים– מעבר למקום חדש לא קל לאף אחד. לפעמים האוכל מהווה פיצוי לתחושת הבדידות, הגעגועים, החששות והתסכול מהצורך לבנות הכל מחדש בארץ זרה. האוכל מנחם באופן רגעי, אך לא מהווה פיתרון אמיתי לתחושות השליליות שלנו. אם נשתמש במזון כמנחם לאורך זמן, נמצא את עצמנו בבעיה חדשה של עודף משקל שלא תוכל להיפתר מעצמה ועלולה ליצור רגשות שליליים חדשים. נסו למצוא פתרונות אחרים לרגשות השלילים ולא אכילה רגשית בלתי מבוקרת. שמרו את האוכל לאירועים שמחים וגם אז בחרו בחוכמה על מה אתם "מבזבזים את הקלוריות" ולפחות שהיו איכותיות וטעימות, וכמובן בצורה מבוקרת של הכמויות.