אוהבים אותך מולדת: 24 שעות בתל אביב

מאת: דלית גבירצמן

ראשית מכה בי שוב האור הבוהק, חסר הרחמים. נקבוביות העור הלומות החום מנסות, ללא הצלחה יתרה, לווסת את רמת הלחות ואיתן כל נים בנפשי נפתח לרווחה לקלוט את כל האהבה. אני שוב בבית. שלא בהרגלי, ותודות לג׳ט לג המבורך, אני שועטת כבר עם הנץ החמה לעבר בית הקפה השכונתי. כוס קפה משובח וצלחת מאפים טריים מונחים לפני כאילו מברכים אותי בברכת ״ברוכה הבאה הביתה״.

כמו ראשן ההופך לצפרדע, כמו זחל ההופך לפרפר, כך חווה אני כל קיץ את אותה המטמורפוזה. אני נוחתת בשדה התעופה בבן גוריון כששערי מסודר למשעי, אחרי פן אחרון אצל כריסטין, ציפורני ידי ורגלי משוחות בלק בוהק, בגדי תואמים ומוקפדים ואני נעולה בנעלי עקב פלטפורמה אופנתיות. שנייה לפני היציאה מכבש המטוס אני מזליפה תחת תנוכי אוזני מהטורי בירץ׳ שלי ויוצאת אל אולם מקבלי הפנים. פאסט פורוורד שלושה ימים אל תוך הביקור, שערי המיוזע הנדבק לקרקפתי מוסתר תחת כובע קש, האיפור השחור מרוח תחת העפעף, עברתי כבר לג׳ינס וטי שירט אוורירית החושפת כתף או שתיים ואני נעולה בכפכפי אצבע. רגלי התל אביבית שבי מתעוררות לחיים והן שועטות ללא שליטה ברחובות, כי איתן מתעורר גם הרעב לבלוע את העיר הזאת.

והעיר הלבנה מחבקת אותי אליה בנשימה חמה ושואבת אותי אל קרבה. ואני, כמידי שנה, מתמסרת בהכנעה ופוצחת במחול השדים בין שלל בתי הקפה, המסעדות, המוזאונים, השווקים הסואנים ושאר מכמניה.

אז הנה כמה מהם:
קפה של בוקר ב״לחם וחצי״ – בית קפה קטן, קונדיטוריה ומאפיית לחמים חדשה שנפתחה בנחלת יצחק. את פנינו מקדמים שירי ארץ ישראל הישנה והטובה ובריושים שמנמנים מחייכים אלי מהדלפק. זה בדיוק סוג המקומות החביבים עלי: קטנים, מוקפדים ומשדרים אהבה. בעל המקום, משה שטרית, יוצא לעברנו כשאצבעותיו מכוסות בצק ולחיו מפודרת בקמח, והמשמעות של לחם טרי בעבודת יד מקבלת נופך של אותנטיות. הוא מספר לנו בעיניים נוצצות כיצד החליט לעזוב הכול ולנסוע לצרפת ללמוד אפייה. מעבר ללחמים ולמאפים הנפלאים נמכרים במקום ריבות, ממרחים ושמני זית איכותיים מתוצרת ישראלית. פלטת הגבינות הנהדרות שהזמנו כולן היו מתוצרת מחלבת בוטיק גבינות הצאן ״ברקנית״ בכפר יחזקאל. עונג צרוף!

לחם וחצי- נחלת יצחק 30, תל אביב

אחרי ארוחת בוקר מפנקת שכזאת, אני שמה פעמי למוזיאון תל אביב שם מוצגת תערוכה של האמן דוד טרטקובר. מזה ארבעה עשורים שהוא יוצר כרזות המתכתבות עם אקטואליה, טקסטים ודימויים השאובים כולם מהתרבות הישראלית. מעבר לצבעוניות והעושר החזותי של האוסף המקיף, הכרזות מתריסות, נוקבות ומעוררות מחשבה. הכי ישראלי!

תערוכה של האמן דוד טרטקובר- מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

כוס קפה איכותי של אחר הצהריים אני שותה בפאטיסרי שוויצרי נהדר שנפתח על אבן גבירול פינת שאול המלך הנקרא ״ג׳ראלד״. שפע קינוחים יפיפיים, מאפים מלוחים, טארטלטים, עוגות שמרים, כריכים וסלטים הם רק חלק מהתפריט המפתה בג׳ראלד. מומלץ!

ג׳ראלד- אבן גבירול 36, תל אביב

חודשים רבים מאז יצא לאקרנים, אני סוף סוף זוכה לחזות בסרט הפלאי על הכוריאוגרף והרקדן אוהד נהרין. הסרט התיעודי ״מיסטר גאגא״ הוא יצירת מופת בפני עצמה והוא משלב צילומים נדירים מתוך חדרי החזרות של להקת בת שבע לצד חומרי ארכיון אישיים של האמן. הסרט מלווה אותו מאז ילדותו בקיבוץ בשנות ה-50 דרך שירותו הצבאי בלהקת פיקוד צפון ועד שנותיו בניו יורק, נישואיו למארי והחזרה לארץ כמנהל האמנותי של להקת המחול בת שבע. הסרט מלווה שנים של יצירה בלתי פוסקת ומציג את שפתו הייחודית, שפת הגאגא, של הכוראוגרף המוכשר. סרט חובה!

הסרט התיעודי ״מיסטר גאגא״

לרעב הגדול שתוקף אותך בלילה כשאתה בג׳אטלג יש רק תשובה אחת – המזנון של אייל שני. אין כמו משהו טוב בפיתה לענג, להפתיע ולסחרר את בלוטות הטעם והחשק. משהו בפיתה הוא בשבילי סמל לגעגוע לכאן. אוכל רחוב טרי, טעים, מהיר וזול לא יכול להיות טוב יותר מאשר כשאייל שני נכנס למטבח. המוני אדם צובאים על המזנון כאילו השעה 12:30 בצהריים ולא חצות וחצי בלילה. ההקפדה על הפרטים והשימוש בחומרי גלם טריים ומשובחים מסביר רק חלק מהתופעה. השאר הוא פשוט גאונות! לא הצלחנו להכריע מה היה הכי טעים: הפיתה עם תפוח האדמה (כן!), ה-minute steak  או המנה  הצמחונית ״שיפוד אדום״. שמיימי!

המזנון- אבן גבירול 23, תל אביב

לקפה של הבוקר שאחרי אני מעפילה למאפייה מקסימה בשם מימי. אין תושב בהוד השרון והסביבה שעוד לא שמע על הפיצות המופלאות של מסעדת נונו. כעת, פתחו הבעלים של נונו ממש בסמוך פטיסרי בולונז׳רי שכל פחמימן אדוק חייב לבקר בה. לצד לחמים מבצק מחמצת בת 14 שנים, נמכרים במקום שלל מאפים משובחים. נורית, חברתי האנינה, מפנקת אותי במאפים מלוחים ומתוקים, ומפליאה לעשות ואפילו מזמינה פיצה מנונו,  כדי להשלים את החוויה. אושר גדול!

מימי- ז'בוטינסקי 2, הוד השרון

ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

ומה יוצא לכם מזה? עוגת שוקולד שקדים עשירה, רכה ומעולה מבית היוצר של אורנה ואלה. המתכון באדיבות גיסתי המאסטר-שפית האמיתית.

עוגת שוקולד שקדים עשירה

מה צריכים?

230 גרם חמאה

250 גרם שוקולד (42% עד 56% מוצקי קקאו)

1/4 כוס (25 גרם) שקדים מולבנים טחונים דק

1/3 כוס (45 גרם),קמח

6 חלמונים

1/2 כוס (100 גרם) סוכר

1/4 כוס (45 גרם) סוכר חום

6 חלבונים

1/4 כוס סוכר

מעט מלח

מעט קרם טרטר (לא הכרחי)

מה עושים?

מחממים את התנור לחום בינוני (325 מעלות פרנהייט) ומניחים בתחתיתו כלי עם מים ליצור אדים בתנור בזמן האפייה. משמנים ומקמחים תבנית קפיצית בקוטר 24 ס״מ או תבנית מלבנית בגודל 20×30 ס״מ. ממיסים את החמאה והשוקולד בסיר כפול או במיקרוגל (מפעילים לעשר שניות, מערבבים וחוזרים על הפעולות עד שהשוקולד נמס). מערבבים את השקדים והקמח בקערית. מקציפים היטב את החלמונים, חצי כוס הסוכר והסוכר החום עד שהחלמונים תפוחים. מוסיפים את תערובת הקמח והשקדים בזריזות תוך ערבול במהירות נמוכה, ולאחר מכן את החמאה והשוקולד המומסים. ממשיכים לערבל כמה שניות, ומסיימים את הערבוב בעזרת מרית רק עד שהמסה אחידה לחלוטין. מקציפים בקערה נקייה את החלבונים, רבע כוס הסוכר הנוספת, המלח והטרטר (אם יש) עד שנוצר קצף יציב וגמיש. מערבבים את הקצף לתוך מסת השוקולד בתנועות קיפול עדינות וזריזות. מעבירים לתבנית ואופים 25-35 דקות, עד שהעוגה יציבה בדפנות ומעט רכה במרכז (כשמנענעים את העוגה היא רוטטת במרכזה). מוציאים מהתנור, מצננים ומעבירים את העוגה לצלחת הגשה.

כשלא חם מאוד בחוץ, אפשר לשמור את העוגה יומיים עד שלושה מחוץ למקרר, כשהיא מכוסה היטב.

שבת שלום,

דלית