פשפשים ומציאות: המדריך לקניות יד שנייה

מאת: שירי אשד-שחר

השבוע חגגנו 1000 יום בארה"ב. כשמסתכלים על הבית שלנו, קשה להאמין שהגענו לפה בלי מכולה, בלי אף ריהוט ועם 6 ארגזי בגדים וספרים בלבד. כמות הפריטים שאספנו (ויצרנו) בזמן שאנחנו פה, היא בלתי נתפסת (והיד עוד נטויה).

מנקודת מבטי, הבתים של הישראלים בעמק מתחלקים לכמה סוגים:

אלה ש"יושבים על המזוודות"-  הם בתחושה מתמדת של רגל אחת בחוץ… אוטוטו חוזרים לארץ (גם אם באו לפחות ל-3 שנים) ולכן מרהטים את המינימום שבמינימום ההכרחי – ספה, טלוויזיה, שולחן אוכל, כסאות אוכל וזהו. לא דופקים מסמרים (כדי לא לפגוע בקירות), לא תולים תמונות, הבית נראה תמידית כאילו הרגע נחתו. בארץ, דווקא היה להם בית מדוגם ומעוצב למישעי, אבל פה, הם פשוט במוד אחר, ארעי.

הסוג השני הביא את כל הבית מהארץ קומפלט במכולה, מהספה ועד השטיח… מטעמי חסכון או מטעמי (תחושת) בטחון. חיים חודש על מזרנים מתנפחים וכשהמכולה סוף סוף מגיעה מאלצים את הריהוט לנתוני הבית החדשים. לפעמים זה עובד, ולפעמים קצת פחות…

הסוג השלישי משכילים לארגן לעצמם פינה מזמינה ונעימה תוך שילוב מותגים מקומיים, זכרונות שהביאו מהארץ וכמובן איקאה, כי איך אפשר בלי (שלא תבינו לא נכון, מתה על איקאה!).

והסוג הרביעי, אליו אני שייכת, נמצא בתחושה שהוא הגיע לגן עדן עלי אדמות, ולא מפסיק לפשפש ולחפש מציאות. כי אם לא מפריע לכם שהרהיטים שלכם עקפו אתכם בפז"מ (ומבחינתי זה כל הקסם), הגעתם למקום הנכון. העושר (והאושר) הוא עצום, האפשרויות רבות והמחירים בריצפה אם רק יודעים איפה לחפש.

אז איפה מחפשים? הרשו לי לקחת אותכם לסיור קצר בכמה מהמקומות האהובים עליי.

 Garage sales, Estate sales ומה שבינהם

לאמריקאים יש תרבות של מיחזור. אחת הסיבות, מלבד המודעות, היא שאין פה אפשרות קלה להיפטר מחפצים גדולים. אם בארץ היית פשוט מניח אותם על המדרכה מחוץ לבית ושיסתדרו כבר לבד – פה האחריות היא עליך.  ישנה אפשרות, פעמיים בשנה, להזמין פינוי אשפה ב"גודל חריג" ובשאר הזמן יש גארג' סיילים ותרומות. לקראת יום שישי תוכלו להתעדכן ב- Craigslist (לוח "יד 2" המקומי) במכירות הקרובות או פשוט לצאת לסיבוב בשכונה ולעקוב אחרי השלטים הצצים כל סופ"ש כפטריות אחרי הגשם. כמו שכבר אמרו חכמים ממני, זבל של אחד הוא אוצר לאחר, וכך במכירות האלה תוכלו למצוא מכל הבא ליד – בובות, משחקי קופסא, ספרים, בגדים, אופניים, חפצי נוי, מכשירי חשמל, רהיטים…. הכל! והכל תלוי במזל.

בגארג' סיילים המחירים הם בד"כ נמוכים ביותר ונעים בין דולרים בודדים לעשרות בודדות. בניגוד לדוגמאות שאציין בהמשך, פה רוב האנשים לא מודעים לאוצר שיש להם בידיים (מבחינתם זאת הספה של הסבתא ולא ספה וינטאג' מבוקשת) ובעיקר הם רוצים להיפטר מכמה שיותר.

לטרמינולוגיה יש גם חשיבות מבחינתם. הם יקפידו לתת למכירה את השם המתאים לפי המקום שבה היא נערכת (שולי ככל שזה נשמע)- Barn Sale, Yard Sale, Garage Sale וכו'…או הסיבה בגללה היא נערכת כמו Moving Sale ואפילו  Divorce Sale .

יש גם את ה-Estate Sale  שבו מוכרים תכולה של בית שלם לאחר שבעליו הלכו לעולמם. מכירה זו בד"כ מאורגנת ע"י חברה חיצונית, הבית פתוח לקהל הקונים והכל מתומחר ומאורגן. בפעמים הראשונות שיצא לי להיות בסוג כזה של מכירה, היה בזה משהו מעט מצמרר, אתה מרגיש מעט כפולש, אבל עם הזמן למדתי לחבב במיוחד את המכירות האלה ואת ההצצה הזאת לחיים אחרים ולתקופות אחרות. יצא לי להגיע לבתים שנשארו אותו הדבר משנות החמישים או להתקל באוספים מדהימים שאנשים אגרו בתקופת חיים – אוסף של בובות, אוסף של צלחות מאוירות המשחזרות את ההיסטוריה של ארה"ב, חלקן נרכשו בזמן אמת (כמו המסע הראשון לחלל), אוספים של משחקי קופסא משנות השבעים, מכונות תפירה, אוספי בקבוקים, בולים, מצלמות עתיקות… ובתכל'ס, ביום שאחתים את הכרטיס, הייתי מעדיפה לחשוב שהחפצים שאספתי ואהבתי בתקופת חיי, אומצו ע"י אנשים שהעריכו ואהבו אותם ולא נזרקו לפח.

והאחרונה חביבה, ואולי השווה מכולם היא ה-Rummage Sale, מכירה שנערכת ברוב המקרים בחלל גדול ומציעה אוסף של פריטים הנאסף ע"י כנסיה או ארגון כלשהו ונמכר על מנת לאסוף כסף למטרת צדקה. מלבד המטרה הטובה, במכירות האלה יש בד"כ את המציאות השוות ביותר. גם בגלל מחירי הריצפה וגם כי הפריטים נאספו ממספר גדול של משתתפים והמגוון בהתאם.

Goodwill וחנויות יד שניה

אם יש חנות שאליה אתגעגע ביום שנחזור לישראל זאת  Goodwill, ואם הייתה לי אפשרות ליישם את הפורמט הזה בארץ זה היה נפלא! Goodwill ודומיו (Savers, Salvation Army Stores ועוד) הן חנויות יד שניה הפזורות ברחבי ארה"ב. אנשים תורמים לשם חפצים שאין בהם צורך יותר (שוב, דרך מעולה להיפטר מדברים) וחנויות (כמו למשל Target) תורמות מוצרים חדשים שהוחזרו, נפתחו או יצאו מהמחזור. כך שאפשר למצוא שם מלבד כלי בית, רהיטים, חפצי נוי ובגדים יד שניה גם עשרות צעצועים, ספרים, בובות ומשחקים. חלקם הגדול עדיין באריזתם המקורית ובמחירים מצחיקים של דולרים בודדים. לפעמיים צריך קצת מעוף ומעט יצירתיות בלבודד את חפצי הנוי מהמדפים העמוסים ולהצליח לדמיין אותם בסביבה אחרת, בהם יוכלו לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם (עם קצת עזרה).

אני משתדלת לעבור באחת החנויות הקרובות אלי בכל הזדמנות וכמעט תמיד אני מוצאת שם מציאות – אגרטלי זכוכית, אהילים, פסלי ברונזה, כלי חרס מעניינים, תמונות, משחקים, מסגרות וכדומה.

לקראת האלווין, או בכלל לפני החגים, זה המקום הטוב ביותר למצוא תחפושות, אביזרים, קישוטים וכו'.

De Anza Flea Market

יש כמה שווקים באזורנו ששווים קפיצה. השוק בדה אנזה מתקיים בכל שבת ראשונה של החודש, במגרש החניה של הקולג' בקופרטינו. תוכלו למצוא בו ספרים ב-50 סנט, צעצועים מלגו, Lalaloopsy חדשים ויד שניה, בגדים, עבודות יד למיניהן וגם קצת ריהוט ועתיקות. מחירי הוינטאג' יקרים יחסית וזה לא המקום למציאות גדולות, אבל נחמד להסתובב בו ביום שמשי, ליהנות מדוכני האוכל ומהאווירה, לתת לילדים 5$ שיתפרעו, ולקנות קצת פיצ'פקעס הביתה.

Treasure Island Flea Market

מה שהתחיל כיריד חד פעמי ב-2011, הפך במהרה לפסטיבל חודשי במיקום מקסים, ליד סן פרנסיסקו, על המים. כל סופ"ש (שבת וראשון) אחרון בחודש יקדמו את פניכם פסל אישה גדול, נוף מקסים ואוטובוס היפי, שמיד יכניסו אתכם לאוירה הנכונה. אמנים, אספנים, יוצרים, דוכני מזון, והופעות מוזיקה. ה-Treasure Island Flea Market הוא אירוע לכל המשפחה (אפילו הכלבים מוזמנים) ולשם כך דאגו גם לפעילויות לילדים – מתנפחים, קוסמים , ליצנים, משחקי חפש את המטמון (מי שמוצא בובה מסויימת שמוחבאת בין הדוכנים מקבל שובר של 100$ לקניה) ואפילו שלג מיובא בחודשי החורף.

כל זה יאפשר לכם להסתובב בנחת בין עשרות הדוכנים המלאים בכל טוב – אומנות, יד שניה, הרבה וינטאג' ומציאות. ולהעביר בקלות יום מקסים באוצר של אי.

המחירים אינם זולים כמו בגארג' סיילים/ Goodwill אבל עדיין אפשר למצוא מציאות במחירים סבירים.

Alameda Antique Faire

Alameda Antique Faire  זה כבר המגרש של הגדולים. יריד שהוא כולו וינטאג' ועתיקות. חגיגה לעיניים ולחובבי הז'אנר. אני אישית הייתי מוכנה לעבור לגור שם. יש שם הכל! פנטזיה מכל תקופה שהייתם מעיזים לחלום. הרבה ריהוט וגם כלי מטבח, משחקים, תמונות, מכונות ישנות ומעניינות, גלויות , מגזינים, קומיקס…מעולמות אחרים ומתקופות רחוקות שיעוררו בכם גלי נוסטלגיה וגעגועים (גם אם לא באמת חייתם אז).

היריד מתקיים כל יום ראשון הראשון לחודש. התשלום בכניסה מתחלק לפי שעות החל מ 6:00 בבוקר עד 7:30 (למשכימי קום ומביני העניין) – $15, 7:30-9:00 – $10 ומ- 9:00-15:00 $5. ילדים עד גיל 15 חינם.

המחירים נעים בין עשרות בודדות למאות דולרים. בכלל, כחוק, ככל שהפריט עובר יותר ידיים, כך עולה מחירו. הסוחרים שמגיעים לכאן כבר יודעים מה יש להם בידיים ומה ערכו של הפריט. אך עם זאת עדיין מעוניינים למכור כך שאפשר תמיד להתמקח ולמצוא מציאות שעל אף שלא עומדות על דולרים בודדים (כמו שהורגלנו בגארג' סיילים) עדיין גורמות למחירים של איקאה להסמיק.

Jack Of All Trades

הוא אומנם נמצא באיזור טיילת נחמד לשיטוט, אבל לנו היה נסיון מאוד מאכזב איתו, הדוכנים עצמם היו מעטים מאוד ונטו לג'אנר האומנותי/קרפטי ולא הצדיקו את הנסיעה (וההתרגשות שנלווית אליה בכל פעם מחדש). היריד מתקיים בכל שבת שניה באוקלנד ויכול להיות שסתם נפלנו על מקריות מאכזבת, ואם למישהו יש חוויה אחרת משם, אשמח לתת לו הזדמנות נוספת… אבל נכון לעכשיו .it's off the list

לסיכום,המבחר הוא אין סופי והמחירים נגישים. אם אתם מוכנים קצת לפשפש, להתרוצץ ולשפץ תוכלו להפוך בקלות גם את החלום העיצובי שלכם למציאות. ולא, לא חייבים להיות משוגעים לדבר כמוני, אפשר להסתפק בפריט או שניים שיקפיצו את הבית. בהצלחה!

*שירי אשד-שחר הינה מעצבת, מאיירת, יוצרת ובעלת הבלוג עולמה