חוק חדש בנושא ניתוק התושבות
לכל אלו שיצאו לחו"ל החל מינואר 2015, זו כתבה בשבילכם! חוק חדש של רשות המיסים מחייב יחיד, אשר ייחשב על פי מבחן הימים כתושב ישראל ולמרות זאת טוען שניתק את התושבות הישראלית שלו לצורכי מס, להגיש דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו. העו"ד ויועץ המס, אדי רשקובן עם כל הפרטים שאתם צריכים לדעת
מאת: עו"ד אדי רשקובן
ב-30 במרץ 2016, הודיעה רשות המיסים באתר שלה כי "מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת שר האוצר ורשות המיסים בעניין הרחבת חובת הדיווח, כחלק מהמאבק בהון השחור". בהתאם אושרה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס’ 223), התשע”ו-2016 בקריאה שנייה ושלישית והפכה לחוק (להלן: “החוק החדש”). רשות המיסים הודיעה באתר שלה כי החוק החדש מחייב יחיד אשר ייחשב על פי מבחן הימים כתושב ישראל ולמרות זאת טוען שניתק את התושבות הישראלית שלו לצורכי מס, להגיש דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, אליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם ישנם כאלה. תחולת החוק החדש הינה לגבי דוחות שיש להגיש לשנת 2016 ואילך.
בהתאם ננסה להסביר בקצרה את משמעות הדברים הכתובים מעלה.
המצב לפני כניסת החוק החדש לתוקף
כפי שציינו במאמר הקודם ניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה, כיום חוק מס ההכנסה בישראל מגדיר תושב ישראל כמי שמרכז חייו בישראל. בכדי לברר אם קיים מרכז חיים בישראל קובע חוק המס כי יש לבחון היכן מצויים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד. דוגמאות לקשרים אלו הינם מקום בית הקבע, מקום המגורים של היחיד ובני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו בארגונים שונים ועוד.
בנוסף קובע חוק המס בישראל שני מבחני על (חזקות) באשר לקביעת מרכז חייו של היחיד. יחד עם זאת, קובע חוק המס כי התקיימותם של מבחני העל אמנם מהווה אינדיקציה חזקה לגבי תושבות ישראלית של הנישום, אולם עדיין ניתן לסתור את האינדיקציות הללו בטענה שמרכז החיים של היחיד אינו מצוי בישראל.
להלן מבחני העל (חזקות):
- שהייה מעל 183 יום בישראל בשנת המס; או
- במקרה בו שהה היחיד פחות מ 183 יום בישראל אבל יותר מ 30 יום בשנת המס, ייחשב היחיד תושב ישראל על פי המבחן באם שהה סך של 425 ימים בישראל לאורך שלוש שנות המס האחרונות (כלומר בשנה הנוכחית פלוס השנתיים הקודמות).
עד כה לא היה קבוע בחוק מהי הדרך בה ניתן לסתור את קיום החזקות ובהתאם יחידים רבים שעזבו לרילוקיישן נקטו בגישה פאסיבית, כלומר עזבו לחו”ל ולא ניתקו את תושבותם באופן אקטיבי. כפי שציינו בעבר, יחידים אלו היו בדעה שאם וכאשר תגיע רשות המיסים אליהם אזי רק ברגע זה יתמודדו עם המצב, ויטענו כי העבירו את מרכז חייהם אל מחוץ לישראל, ובמקרה הגרוע ישלימו את חובותיהם למס הכנסה במועד מאוחר יותר. בנוסף ציינו, כי לעמדה זו כמה חסרונות כך בין היתר עמדת המיקוח החלשה מול רשות המיסים וזאת משום טענת הפאסיביות והעבירה הפלילית בדבר אי דיווח הכנסות בה תשתמש רשות המיסים, וקנסות גבוהים בגין אי דיווח הכנסות.
המצב החוקי לאחר כניסת החוק החדש לתוקף
השינוי המהפכני בעניין “ניתוק התושבות” חל בכך שלאחר אישור הצעת החוק, אופציית הגישה הפאסיבית איננה אפשרית במקרים בהם מתקיימת אחת מהחזקות לעיל (ברוב הכמעט מוחלט של המקרים לפחות אחת מהחזקות הנ”ל מתקיימת בשנת העזיבה) ובהתאם יחויב הרוב הכמעט מוחלט של היוצאים לרילוקיישן להגיש דוח מס לרשות המיסים בשנת העזיבה, ובנוסף במקרה של נקיטת עמדה של ניתוק תושבות, להביא תימוכין לעמדתם כי מרכז חייהם עבר אל מחוץ לישראל.
יש לשים לב כי תחולת החוק הינה לגבי דוחות מס לשנת 2016 ואילך. כלומר החוק לכל הפחות חל על יחידים אשר יצאו לחו”ל החל מ 1 בינואר 2016, ובהתאם יחידים אלו יהיו חייבים בהגשת דוח מס לשנה זו.
אישור הצעת החוק והפיכתה לחוק מהווה צעד דרמטי נוסף בכל נושא ניתוק התושבות ובהתאם יהיה על יחידים אשר ביצעו ומבצעים רילוקיישן לשקול את צעדיהם היטב. בין היתר יהא מומלץ על קבלת ייעוץ ושירות שיהוו פתרון מלא לכלל היבטי המס הן בישראל והן במדינה אליה עוברים.
אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)
מיסוי בינלאומי ורילוקיישן
