הצעה לסדר: רעיונות לחגיגת ט"ו באב

מאת: טובה בירנבאום

המקובלים בצפת הבינו משהו חשוב על חגים: אם לא עורכים טקס סביב שולחן בליווי אוכל טוב, טקסטים יפים ותפקידים למסובים- קלוש הסיכוי שיווצר חג שייזכר משנה לשנה וייחגג עם עומק ומשמעות; ולכן בהשראת סדר פסח הם תיקנו את סדר ט"ו בשבט, שהפך, במיוחד בדור האחרון, לפופולרי במיוחד. אז למה שלא נערוך סדר ט"ו באב? אחרי הכול, מה יותר יפה מלחגוג את האהבה והאהבות השונות בחיינו סביב שולחן, עם אנשים שאנחנו אוהבים ועם אוכל טעים?

למעשה, המקור לט"ו באב אינו ברור וראשיתו במגילה קצרה מתקופת התנאים, מגילת תענית שמה, המפרטת רשימה של תאריכים בהם אסור להתענות; אחד מן התאריכים שמונה המגילה הוא ט"ו באב, אבל ההסברים שהיא מספקת אינם נהירים. המשנה, לעומת זאת, נותנת תיאור מיוחד ומרגש של אותו היום:

"… לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ…. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים…" (משנה, תענית, ד, ח).

התלמוד מנסה להתמודד עם חוסר הבהירות של היום המיוחד ונותן שש סיבות שונות לשמחה (את חלקן נראה בהמשך). עצם העובדה כי התלמוד מפרט סיבות רבות כל כך, מצביע על כך שכנראה הסיבה האמיתית למסיבה לא באמת ידועה; ברבות השנים, ובעיקר בהשראת חג הוולנטיינז, הפך ט"ו באב לחג האהבה היהודי.

אז לפניכם הצעה ספונטנית לארוחה הערב, בה תוכלו להתכנס יחד, חברים, משפחה, קולגות או כל קבוצה אחרת, ולחגוג את האהבות השונות בחייכם בהשראת הסיבות השונות שמעניקים התלמוד ופרשנים אחרים לט"ו באב. בכל אחד משבעת הסעיפים שלפניכם תמצאו מקור השראה מתוך המקורות העוסקים בט"ו באב, לצד הצעה לטקס או סבב בין המסובים.

שתי הבהרות קטנות לפני שמתחילים: ראשית, התרבות היהודית היא תרבות דינמית שמתפתחת וממציאה את עצמה מחדש מידי דור; סדר ט"ו באב הוא רעיון חדש אשר אותו ניתן ורצוי לפתח ולשכלל, כל אחד על פי יצירתיותו וצרכיו. שנית, כמובן שלא חייבים לבצע את כל הסעיפים וודאי שלא כל מה שמוצע בכל סעיף- אפשר לבחור מתוך מקבץ הרעיונות מה שמתאים לאופי הקבוצה, לגודלה ולכמות הזמן שברשותכם.

אהבה לכל מי שאיתי הערב

המשנה מתארת את בנות ישראל שרוקדות במעגל בבגדי לבן שאולים. הרב אברהם יהושע השל מאפטא (סוף המאה ה-18, תחילת המאה ה-19, מזרח אירופה) בספרו "אוהב ישראל" עומד על כך ש"מחול הוא לשון עיגול… כי דבר עגול שאין בו מורשא דקרנתא [=פינות] הכל בשווה לנקודה הפנימית ואין בו שום השתנות בשום איזה צד"– המעגל מסמל את ביטול ההיררכיה, אין ראשון ואין אחרון וכולם קרובים באופן שווה אל מרכז המעגל. גם שאילת הבגדים, על מנת שלא לבייש את מי שאין לו, מעודדת שוויון ומבטלת את המעמדות ואת הפערים הכלכליים, לפחות ליום אחד. כולם לבושים לבן, כולם רוקדים וכולם שווים. נקודה יפה נוספת שמציע בעל ה"אוהב ישראל" היא שהאות הט"ו (ה15) באלף בית היא ס' שהיא אות עגולה…

גם סביב שולחן זה, הערב, כולנו שווים עם לב פתוח לתת ולקבל אהבה. ערכו סבב בו יאמר כל משתתף מילה טובה ליושב לצידו; זו יכולה להיות מחמאה, הכרת תודה על דבר מסוים או הבעת הערכה וחיזוק.

אהבה למשפחה שלי

אחת הסיבות שמונה התלמוד לשמחה בט"ו באב היא: "… יום שפסקו מלכרות עצים למערכה… מחמשה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין… מכאן ואילך המוסיף יוסיף…" (בבלי, תענית, לא, א); ט"ו באב מסמן את סופה של עונת כריתת העצים לעבודת המקדש, שגוזלת זמן ומאמץ רב במהלך הקיץ. ע"פ רש"י, השמחה היא בזמן הרב שמתפנה כעת שיוקדש כולו ללימוד תורה. ט"ו באב מסמל, אם כן, מועד של תחילת ההתכנסות פנימה לקראת בוא הסתיו, עיסוק רב יותר בדעת וברוח והשקעת זמן רב יותר בבית עם בני המשפחה.

אם אתם חוגגים ט"ו באב עם המשפחה, השקיעו מעט זמן ומחשבה מראש, והביאו לארוחה שי קטן עבור כל אחד מבני המשפחה. לא, אין הכוונה לבלונים אדומים או שוקולד בצורת לב, אלא דבר סמלי מעשה ידיכם או שי קטן שמשמעותו והמחשבה שמאחוריו היא המהות ולא העלות. בנוסף או במקום, ערכו סבב משפחתי סביב השולחן והודו לכל אחד מבני המשפחה על משהו, או ציינו תכונה שאתם מעריכים אצלו במיוחד.

אהבה לקהילה שלי

הסבר נוסף לשמחה בט"ו באב שמציע התלמוד הוא "…יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה…" (שם, ל, ב). בעקבות ההכרעה התקדימית כי בנות צלופחד יקבלו נחלה בארץ ישראל על אף היותן נשים, נקבע כי כל שבט יינשא בתוך עצמו על מנת שלא תהיה העברת אדמות בין השבטים וכל שבט ישאר לשבת על נחלתו כפי שנקבע בחלוקת הארץ. ע"פ המסורת, כלל זה התבטל בט"ו באב והחלו לבצע נישואין בין השבטים. העידן החדש בישר, למעשה, את סופו של עידן ההסתגרות של כל שבט בתוך עצמו והפתחות לתרבותו ומנהגיו של השבט האחר. גם אנחנו, כל אחד בקהילתו, שמח על מגוון מנהגים, מסורות, ומתכונים (בעיקר) גדול ככל האפשר, ומכירים תודה על כל הזדמנות ללמוד זה מזה ולחוות עושר תרבותי ואנושי.

ערכו סבב בין המשתתפים: את מי אני מחשיב/ה כקהילה שלי? מה מיוחד בה? מה אני אוהב/ת בה?

אהבה למדינה

אם נחזור שוב למובאה ממסכת תענית בתלמוד, נמצא אזכור של אחד האירועים הטראומתיים ביותר בתולדותינו והוא נפילת ביתר בסיום מרד בר כוכבא במאה השנייה לספירה. התלמוד במסכת גיטין ובמקומות נוספים מכביר בתיאורי הזוועה של מה שהיווה סופו המוחץ והמר של המרד. על פי המסורת, ט"ו באב הוא "… יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה…" (שם, ל, ב); במשך זמן רב לאחר סיום המרד ונפילת יהודה באופן סופי, לא התירו השלטונות הרומיים לקבור את גופות המורדים, עד שלבסוף התרצו והתירו לעשות כן ביום ט"ו באב. לאחר חוויה נוראה כל כך, הייתה זו נחמה פורתא שמסמלת אולי תחילתה של תקומה. כמעט אלפיים שנה לאחר הנחמה המועטה הזו חזרנו לריבונות ועצמאות בארץ ישראל ויום ט"ו באב עשוי להיות עוד הזדמנות להכיר תודה על שאנו חיים בתקופה בה עם ישראל יושב על ארצו, ריבון על אדמתו ואחראי לגורלו.

ערכו סבב בין המסובים: מה אני אוהב/ת בישראל? מהו המקום האהוב עלי בישראל? מה אני מאחלת לישראל?

אהבה לתרבות היהודית

הרב אברהם יהושע השל מאפטא מציין גם בהתייחסותו לט"ו באב כי "… הוא סוף כל המועדות שבשנה…" (אוהב ישראל לפרשות התורה). אנו נמצאים למעשה במועד האחרון על פני מעגל השנה היהודי ופונים לקראת פתיחתה של שנה חדשה, בה נחל לציין שוב את החגים והמועדים בזה אחר זה; ט"ו באב, אם כן, הוא הזדמנות להביע שמחה ואהבה לתרבות העשירה שלנו, שבמשך דורות רבים יצרה רצף מרגש של ימים מיוחדים מלאי משמעות תרבותית, חברתית, קהילתית ורוחנית.

ערכו סבב: מהו החג היהודי האהוב עליכם ומדוע? 

אהבה לעולם ולסביבה

הזכרנו את חגיגת סיום כריתת העצים לעבודת המקדש, לפחות עד לתחילת הקיץ הבא. זו בהחלט אנחת רווחה, ולו רגעית, לטבע ולסביבה, שמהווה מעין תמונת מראה מעניינת לט"ו בשבט שנמצא בדיוק בצד השני של השנה, שאף הוא מועד שמרכז את ההתבוננות שלנו בעצים, בטבע ובסביבה. זו הזדמנות עבורנו לקחת פסק זמן קטן ולתת את תשומת הלב הראויה לעולם שלנו ולחשיבות הדאגה לסביבה.

ערכו סבב: אילו פעולות ביום יום אני עושה על מנת להגן על הסביבה? היכן הייתי רוצה להשתדל יותר?

אהבה לעצמי

לקראת סוף הערב הגענו לחלק הקשה ביותר- לאהוב את עצמינו. המשנה משווה בין ט"ו באב ליום הכיפורים ומציינת את שני הימים הללו כימים הטובים ביותר לישראל; יום הכיפורים אמור להיות סיומו של תהליך אישי רב עוצמה, בו האדם מתרכז בהתבוננות פנימית ובחשבון נפש כלפי עצמו וכלפי סביבתו. ט"ו באב עשוי להיות יריית הפתיחה של התהליך העדין והחשוב הזה, ואולי, אם נתחיל בחשיבה אודות הדברים שאנו אוהבים בעצמינו- ייקל עלינו לפתוח בהתבוננות הפנימית ובתהליך ההכנה לקראת השנה החדשה.

קחו רגע של שקט סביב השולחן וחשבו כל אחד לעצמו: מה אני אוהב/ת בעצמי? על מה הייתי טופחת לעצמי על השכם?  

כמובן שבין סעיף לסעיף כדאי להכביר באוכל טעים, יין טוב, או כל דבר שפותח את הלבבות ומגביר את האהבה בין המסובים. מי שמעוניין לקרוא טקסטים יפים בין לבין, מוזמן להציץ במיזם המקסים של הרבה נועה מזור וחן בן ברית, "6 דרכים לאהוב" שליקטו טקסטים יפים ומעוררי השראה לט"ו באב. מומלץ!

נאחל לכולנו חג אהבה שמח, ושנהיה תמיד מוקפים באנשים אהובים ובהרבה סיבות טובות לשמוח!