משפחה ברילוקיישן: לגדל ילדים דו לשוניים
אחד החששות המלווים אותנו בעת מעבר למדינה חדשה הוא השפה וכשמדובר בילדינו החשש גדול אף יותר. אז לרגל תחילת שנת הלימודים, סקרה אלינור ורמן את היתרונות בהקניית שתי שפות לילדכם, את השיטות והרעיונות לעידוד הקניית שפה חדשה וגם את כל המיתוסים בנושא דו הלשוניות
מאת: אלינור ורמן
מעבר למדינה חדשה מעלה לא מעט חששות ותהיות בנושא חשיפת הילדים לשפה נוספת ובהשפעות העשויות להתעורר עקב כך.
לרגל תחילת שנת הלימודים, נבחן את היתרונות בהקניית שתי שפות לילדכם, נציע שיטות ורעיונות לעידוד הקניית שפה חדשה ונסקור את כל המיתוסים בנושא דו הלשוניות.
מהי דו לשוניות?
נהוג להבחין בין שתי דרכים נפרדות לרכישת שפה שניה:
- דו לשוניות בו-זמנית- הילד רוכש את שתי השפות באותו הזמן. תהליך זה עשוי להתרחש כשהילד גדל בבית דו לשוני (כל הורה מדבר בשפה אחרת עם הילד) או כשהילד משתלב מגיל ינקות בסביבה בה השפה המדוברת שונה משפת ההורים (לדוגמא-הילד משתלב בגן מגיל 3 חודשים).
- דו לשוניות עוקבת- מאפיינת בעיקר ילדי מהגרים או שליחים, הרוכשים את השפה השניה בשלב מאוחר יותר, לאחר רכישת שפת האם.
על מיתוסים ומחקר
רוב המיתוסים בתחום מתייחסים לדו לשוניות בו-זמנית, כשהטענה העיקרית היא שילדים הרוכשים שתי שפות במקביל נוטים ללמוד לדבר לאט יותר. טענה נוספת בנושא גורסת שהילד נוטה לבלבל בין שתי השפות ולשלב מילים מכל שפה בעת הדיבור, דבר העשוי לגרום קשיים ברכישת כל אחת מהשפות.
כיום אנו יודעים שאין בסיס אמפירי לסברות הללו. אחת הסיבות להופעת המיתוסים הללו נעוצה בעובדה שעיכוב שפתי חל על כ-20% מהילדים, בין אם הם חד או דו-שפתיים. כאשר ילד דו-לשוני מתחיל לדבר מאוחר יחסית, לעיתים יש נטיה לקשר זאת לדו-לשוניות.
הסבר נוסף לתפיסה המוטעה בנוגע לדו-לשוניות נעוץ בכך שאוצר המילים של ילדים דו-לשוניים מכיל ייצוגים משתי השפות, ולעיתים מתבצעת הערכה שאינה כוללת את אוצר המילים בשפה השניה. הערכה זו עשויה להוביל למסקנה המוטעית שלילד אוצר מילים מוגבל ביחס לשלב ההתפתחותי בו נמצא.
כיום מחקרים מוכיחים כי החשיפה לשתי שפות בגיל צעיר אינה מובילה לעיכוב בשפה אלא להיפך- היא בעלת יתרונות הן בהתפתחות הלשונית, והן בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד.
בנוסף נמצא כי ילדים זקוקים למשך חשיפה קצר יותר לשפה בהשוואה למבוגרים, על מנת להגיע לתפקוד לשוני המאפשר השתלבות חברתית.
מכאן שעל אף החששות הרבים המלווים הורים בעת המעבר, במרבית המקרים ילדים ילמדו את שפת המקום וישתלבו מהר יחסית במסגרות החדשות.
שפה וזהות
המעבר למדינה חדשה מעורר גם שאלות בנושא זהות יהודית וישראלית. הורים רבים מבקשים לשמר את השפה העברית בביתם כחלק משימור הזהות היהודית והישראלית, וחוששים מהפערים התרבותיים והשפתיים העשויים להתפתח בינם לבין ילדיהם ככל שאלו יתבגרו.
שאלת השפה והזהות עשויה לעלות שוב ושוב לאורך השנים, ועשויה לדרוש הערכות והתאמה על פי הצרכים המשתנים של המשפחה; הורים לילדים צעירים יכולים לבחור לשלב את ילדיהם במסגרות חינוך דוברות עברית באיזור, על מנת להשריש ולבסס את השפה מגיל צעיר. יחד עם זאת, בגילאי בית הספר הורים לרוב ידרשו להשקיע משאבים רבים יותר על מנת לשמר את השפה, הן בדמות שילוב הילד בבתי ספר יהודיים פרטיים המציעים לימודי שפה עברית כחלק מתכנית הלימודים, והן בדמות חוגים ושיעורי העשרה ללימוד השפה העברית מחוץ למסגרת הבית ספרית.
אז מה עושים?
- הגדירו מטרות וצרו תכנית- פנו זמן ל"ישיבת צוות משפחתית" בה תוכלו להעלות חששות, התלבטויות ושאלות בנושא שימור ו/או הנחלת השפה לילדים בעת השהות בחו"ל. קבלו החלטה משותפת בנוגע למה שחשוב לכם עבור ילדיכם וסדרי העדיפויות שלכם בנושא. התייעצו עם מכרים, חברים ומדיה חברתית לגבי המשאבים העומדים לרשותכם בעמק, ולמדו מהן האפשרויות שהאיזור מציע, על מנת שתוכלו לממש את מטרותכם בנושא.
- תקשורת פנים אל פנים- הדרך הטובה והיעילה ביותר להנחיל ולשמר את השפה העברית היא לדבר בה. ככל שתקפידו לדבר עם ילדיכם בשפה העברית, כך תיטיבו לשמר את יכולות התקשורת שלהם בה. הדבר נעשה קשה יותר ככל שהילדים גדלים; פעולות כגון עזרה בשעורי בית, או שיחות עומק על נושאים רגישים עשויים להעמיד אתכם בפני דילמות חדשות בנוגע להקפדה על השפה. נקודות אלו יהוו הזדמנות לזמן "ישיבות צוות משפחתיות" נוספות על מנת להעריך מחדש את המצב ולהערך בהתאם.
- מסגרות חינוכיות- נושא הזהות והשפה עשויים להוות קריטריון חשוב בבחירת מסגרת חינוכית עבור הילדים. גנים המתנהלים בשפה העברית עשויים להוות פיתרון מתאים למשפחות המגיעות לתקופה קצרה, או אלו המעוניינים להשריש את השפה העברית לילדיהם מגיל צעיר. מסגרות אלו עשויות גם לתת מענה לצרכים קהילתיים וחברתיים נוספים של הילד והמשפחה.
- מסגרות חברתיות- בנוסף למסגרות הפורמליות, האיזור משופע בחוגים ופעילויות העשרה בשפה העברית, בהן ניתן להשתלב ולשמר את השפה. בעמק תוכלו למצוא חוגים המתנהלים בעברית, שיעורי העשרה ללימוד השפה ואף שבט צופים, הפותחים צוהר לקהילה ישראלית ענפה ותוססת. השתתפות בפעילויות אלו עשויה לזמן הכרות עם ישראלים ויצירת קשרים משמעותיים הן בין ההורים והן בין הילדים.
- עזרים- נצלו את הביקורים בארץ לרכישת ספרים, תקליטורים ומשחקים בעברית, המותאמים לשלב ההתפתחותי של ילדיכם. השתמשו במוסיקה וריקוד על מנת להפוך את חווית הלימוד למהנה וקלילה. שלבו תכנים מעולם התוכן שאתם גדלתם עליו על מנת להפוך את החוויה למשמעותית גם עבורכם, ועודדו את ילדכם לשמור על קשר עם קרובים בארץ, באמצעות סקייפ, מכתבים וביקורים.
בהצלחה!
אלינור ורמן, MA, MFTI
מטפלת זוגית ומשפחתית בהתמחות
מטפלת במשפחות, זוגות ויחידים.
