Forever Young: על מופע הצדקה האיכותי של ניל יאנג
30 שנה מקיים הזמר ניל יאנג את Bridge School Benefit, מופע התרמה למימון עלויות בית הספר של בנו אשר נולד עם מוגבלויות קשות. עם ליין אפ הכולל את רוג'ר ווטרס, מטאליקה, נורה ג'ונס ועוד מצליח יאנג לגייס כסף לטיפול וציוד חדיש לביה"ס ולתושבי הוואלי הוא נותן מופע איכותי במחיר עממי מאוד. איתי שמי, אורח קבוע, על הקונצרט שמחכה לכם בסוף אוקטובר
מאת: איתי שמי
כל מי שחי ב-Bay Area כבר כמה שנים וחייזרים לא חטפו אותו מכדור הארץ באופן קבוע בחודש אוקטובר ודאי שמע על מופע ההתרמה שעורכים ניל יאנג ואשתו (לשעבר) פגי. אני אתחיל ברכילות די עתיקה: לפני כשנתיים התגרשו ניל ופגי אחרי 36 שנה ביחד. ניל, שהוא כבר לא ילד, יוצא מאז עם פרגית (או יותר נכון בתולת ים) שצעירה ממנו בהרבה, השחקנית דריל האנה. או קיי, עכשיו כששמנו את זה בצד, let's get back to business.
מדובר במופע שמגייס כסף למען ביה"ס לילדים עם מוגבליות קשות, רובן מגבלות פיזיולוגיות ותקשורתיות – The Bridge School. הכל התחיל מזה שלפגי וניל נולד ילד עם מוגבליות דיבור ותפקוד קשות בשם בן. פגי לא מצאה לבן מסגרת טיפולית ראויה וביחד עם רופאה לבעיות דיבור ואדם נוסף הקימו את הבריג' סקול בקליפורניה באמצע שנות השמונים. כיוון שעלויות האחזקה של ביה"ס כזה הן גבוהות במיוחד (צוות מטפלים גדול, ציוד יקר וכו'), ניל ניצל את קשריו עם אמנים אחרים ומאז 1986 כל שנה הוא לוקח את האמפי הענק ב-Shoreline לסופשבוע אחד ועורך קונצרט בו הוא מזמין אמנים מהשורה הראשונה לבוא ולהופיע למען המטרה החשובה. תושבי הסיליקון וואלי מרוויחים מופע שכולל ליין-אפ מעולה במחיר מאוד עממי (השנה המחיר עלה קצת, אבל עדיין זול, כרטיס ישיבה על הדשא עולה $45 או יותר נכון קרוב ל $60 אחרי העמלות). רוב האמנים חורגים מהרפרטואר הרגיל שלהם ונותנים מופע בעל אופי אקוסטי, לפעמים מזמינים אמנים אחרים לדואט או מבצעים שיר יחד עם ניל יאנג.
רשימה חלקית של מוזיקאים שהופיעו בשנים הקודמות (והתמזל מזלי לראות רבים מהם) כוללת את דיויד בואי ז"ל, תום וויטס, ג'ק וויט, אלויס קוסטלו, שריל קרואו, הדיקסי צ'יקס, בק, אלטון ג'ון, סנטנה, כריס מרטין (הסולן של קולדפליי), ג'ק ג'ונסון Arcade Fire, Heart, The Killers, The Flaming Lips, Guns'N'Roses, Mumford & Sons, Foo Fighters, The Smashing Pumpkins, Fleet Foxes ועוד רבים וטובים. יש לניל גם נוהג להזמין לפחות אמן אחד שהוא יותר זקן ממנו. לפני שנתיים היו שניים כאלה: תום ג'ונס (ווי, ווי, ווי, דלילה…) ובריאן ווילסון (הסולן של הביץ' בויז), לפני כן הוא הזמין את טוני בנט (שיצא אח"כ לסיבוב הופעות עם ליידי גאגא). אולי ניל עושה זאת כדי להצדיק את שם משפחתו…
לפני כמה שנים ניל יאנג עלה לבמה בין ההופעות והתנצל שיש איזה נודניק אחד שנורא רוצה להופיע וביקש מהקהל להתנהג באדיבות ולתת לו צ'אנס. לבמה עלה אדי וודר, סולן להקת פרל ג'ם… בקיצור יש לניל הרבה חברים ששמחים להתנדב ,לפנות מקום בלו"ז הצפוף שלהם, ולהופיע.
ובכן את מי נשמע השנה?
כמו כל שנה, ניל יאנג יסיים את הערב במופע משלו. כדי לגוון, כל פעם הוע מופיע במתכונת אחרת. לפני שנתיים הוא עלה עם קרוסבי סטילס ונאש ויחד הם ביצעו כמעט את כל שירי Deja Vu האלמותי. לפני שלוש שנים הוא עלה עם ה Crazy Horse ולפני כן יחד עם Buffalo Springfield. הפעם הוא בא עם להקתו מסיבוב ההופעות האחרון, Promise of the Real.
להקה פופולרית שתגיע השנה היא להקת הרוק הכבד (אוקי, למהדרין אציין שתת-הז'אנר נקרא בעצם thrash metal ) הלוס אנג'לסית Metallica. אני סקרן לראות אם הם ילכו על סט אקוסטי או שייתנו בראש.
השנה יגיע גם רוג'ר ווטרס. אז נכון, הוא לא אוהב אותנו (בלשון המעטה) ובעיני הוא הפך לטרחן בשנים האחרונות וכבר שנים שלא עשה שום דבר מעניין מבחינה מוזיקלית, אבל עזבו פוליטיקה, אולי הוא יפנק אותנו בקצת פינק פלויד ויעלה לקהל מעט לחלוחית בעיניים.
יגיע גם דייב מת'יוס, שכבר הופיע בשנים קודמות, תגיע שלישיית בנות שאיחדו כוחות והוציאו לאחרונה יחדיו תקליט בעל גוון פולקי – KD Lang, Neko Case & Laura Veirs. אני מודה שאני לא ממש מכיר את הקריירה המוסיקלית של Veirs אבל את קריירת הסולו של נקו קייס הג'ינג'ית אני מאוד אוהב. גם דייב מת'יוס וגם הבנות בהחלט משתלבים בקלות עם אופיו האקוסטי של הערב.
החתייאר התורן השנה הוא ווילי נלסון, האיש, האגדה והג'ויינט. ווילי, זמר הקאנטרי הנצחי מטקסס כבר בן 83. מדובר בטיפוס ססגוני שהסתבך לא אחת עם החוק, אם זה על העלמות מס בגובה מליונים בשנות התשעים, ואם זה על עישון סמים. עם גל הליגליזציה של המרחיאונה, נראה לי שדי עזבו אותו בשקט בשנים האחרונות. נלסון הוא גם אקטיוויסט פוליטי ולא פחד להלחם בלא מעט עוולות חברתיות. כיום הוא גר בהוואי בקהילה המתבססת על Self sustaining כולל חשמל סולרי, גידול ירקות אורגניים וכו' (וחיים שם גם לא מעט סלבריטאים).
להקה נהדרת נוספת שתגיע השנה היא My Morning Jacke. ג'ים ג'יימס, סולן הלהקה, הוא בחור מגודל ומזוקן בעל רעמת שיער, שיכול בקלות להיטמע בחבורת אופנועני הארלי קשוחה. זה עומד בניגוד גמור לקול הזמיר הגבוה ורך שלו. גם להם זו לא הפעם הראשונה בה הם מתנדבים להופיע.
נורה ג'ונס הנפלאה תגיע (שוב). נראה שניל מיודד איתה כי בפעמים הקודמות הוא הצטרף אליה לדואט. נציגי הדור הצעיר השנה יהיו להקת Cage the Elephant, ויפתח את הערב גיטריסט ה E Street Band שיש לו גם קריירת סולו Nils Lofgern. נילס ניגן בעבר עם יאנג כחבר להקת הקרייזי הורס.
את המופע פותחת תמיד פגי יאנג בנאום תודה, ואחריה עולים כמה רקדנים אינדיאניים ומבצעים ריקוד מסורתי (פגי רוכשת הרבה כבוד לתרבות האינדיאנית ומזכירה לנו שהאדם הלבן לא בדיוק גילה את אמריקה). מאוד ייתכן שגם ניל יעלה לשיר פתיחה (לפחות זה מה שהוא עשה בשנים הקודמות).
במהלך כל הערב, שבעצם מתחיל בשעות אחר הצהריים המוקדמות ונמשך עד הלילה, יושבים ילדי ביה"ס, שלכבודם הארוע נערך, על הבמה מאחור על כסאות גלגלים יחד עם מלווה מהמשפחה. בעוד אנחנו יושבים על הדשא עם חברים ונהנים מהופעה, כדאי לא לשכוח שהחבר'ה הצעירים האלה מתמודדים באופן יומיומי עם פעולות שלנו נראות כל כך טריויאליות. מנחמת העובדה שלפחות אותם ילדים זוכים לטיפול ראוי ומסור ב Bridge School. גם זה משהו.
http://www.bridgeschool.org/
