אהבה והעיר הגדולה

מאת: דלית גבירצמן

את נראית מאוהבת – אומרת לי חברה השבוע. ואני, אכן מאוהבת. בדקתי, ויש לי את כל הסימפטומים. אני מסתובבת ברחוב עם חיוך חולמני על הפנים, אנשים מביטים בי ומחייכים אלי ללא סיבה. אני מתעוררת מידי בוקר, מוקדם מהרגיל, דרוכה ונרגשת לקראת יום חדש. יש לי פרפרים בבטן ואני צועדת ברחובות עם שיר בלב. מידי יום, אני מוצאת את עצמי קצרת רוח וסופרת כבר את השעות לקראת הפגישה איתה. אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליה ולא שבעה מלהביט בה. היא גורמת לי להרגיש שוב צעירה, יפה ומעניינת. ליבי מחסיר פעימה בכל ערב כשאני שבה אליה, והיא ממתינה לי, יפה ומפתה על שלל אורותיה, גשריה ונופיה עוצרי הנשימה. היא לא הכי יפה ולא הכי נקיה, אבל בשבילי היא מושלמת. יש בה ים פתוח ומפרץ, עננות וערפל מסתורי, הרים נישאים, פארקים וגשרים, אוכל משובח וקפה מעולה. אני שוטפת את העיניים בחייה האמיתיים של סן פרנסיסקו. שוב לא מרחוק, כמו זרה. אלא ממש כאן, כי רק מקרוב היא באמת מתמסרת. מגלה את כל רזיה ומכמניה. והיא כמו תיבת אוצרות שבכל פעם, בכל יום, בכל קרן פינה מפתיעה מחדש.

בערים שכמותה, הקסם טמון דווקא בניגוד ובמגוון של האנשים, האדריכלות, הנופים ואפילו מזג האוויר שמשתנה מאזור אחד למישנהו. מחלון חדרי אני צופה בתעלת מים ובאנשים השטים להם לאיטם בסירות. מידי בוקר, אני מתעוררת למיקס הזוי של קולות השחפים הצווחנים עם צפירת הרכבות. אני מבחינה בצעירים בחולצות בד מכופתרות ותיק מסנג׳ר בהצלב דוהרים על גבי סקייטבורד בדרכם לעבודה, מלצריות יפיפיות מעוטרות בקעקועים על הזרועות מגישות לי קפה ודברי מאפה מעולים ונהרות של אוהדי הג׳איינטס ממלאים את הרחובות ותופסים את כל מקומות החנייה.

וכמו בכל מערכת יחסים רומנטית, מגיע הרגע שבו צריך למסד את הקשר. אז ערב אחד אני אוזרת עוז, צועדת במרץ לקצה הרחוב, נכנסת לבניין הספריה העירונית, וזהו, עכשיו זה רשמי. ביד אחת אני אוחזת בהתרגשות בכרטיס החדש ובשנייה בשני ספרים נהדרים:  See San Francisco – ספר שנכתב ע״י ויקטוריה סמיט, בלוגרית ומייסדת sfgirlbybay, ובו צילומים נפלאים והסברים על העיר המדהימה הזאת. והספר השני הוא The Hands-On Home – הכולל מתכונים נפלאים המחולקים לפי עונות השנה, שנכתב ע״י אריקה שטראוס שאף היא אחראית לבלוג ידוע בשם Edible Life. אני מתקשה לבחור מתוך שלל המתכונים, כי כולם נראים טעימים להפליא. לבסוף, אני בוחרת לנסות עוגה, שמתחילה כמו משהו שכבר הכנתי בעבר, אבל הזיגוג הלימוני מקפיץ אותה לרמות שמחייבות, אבל באמת מחייבות שיתוף. זאת עוגה של ״עזבו הדברים ורשמו הפרטים״, של ״לא, אתם לא מבינים״, כי ישנם שילובים קלאסיים, שאף פעם לא נמאס מהם; סיימון וגרפונקל, תותים וקצפת, עגבניות ובזיליקום, פיתה וחומוס וגם לימון ורוזמרין.

עוגת שמן זית בזיגוג לימוני

מה צריכים?

3 ביצים גדולות, מוקפצות קלות

13/4 כוסות סוכר

1 כוס שמן זית משובח

3/4 כוס חלב

1/2 כוס מיץ לימון סחוט טרי

2 כוסות קמח רגיל מנופה

2 כפיות קורנפלור (fine cornmeal)

3/4 כפית אבקת סודה לשתייה

1/2 כפית אבקת אפייה

1/2 כפית מלח דק

1 כף רוזמרין קצוץ דק

2 כפיות קליפת לימון מגוררת

מה עושים?

משמנים ומקמחים תבנית אפייה עגולה בקוטר 9 אינץ׳. מחממים את התנור לחום של 350 מעלות פרנהייט.  בקערה בינונית מקציפים במקצף יד את הביצים, הסוכר, השמן, החלב ומיץ הלימון עד שהתערובת אחידה. בקערה גדולה מערבבים את הקמח המנופה, הקורנפלור, הסודה לשתייה, אבקת האפייה והמלח. עושים גומה בתערובת הקמח ושופכים לתוכה את תערובת הביצים. מערבבים קלות ומוסיפים את הרוזמרין וקליפת הלימון. מעבירים לתבנית האפייה ואופים במשך 55-65 דקות עד ששולי העוגה מוזהבים וקיסם הננעץ במרכזה יוצא יבש. מצננים את העוגה לחלוטין.

בינתיים מערבבים 11/2 כוסות אבקת סוכר עם 2-3 כפות מיץ לימון סחוט טרי וכפית קליפת לימון מגוררת. אם הזיגוג סמיך מידי, מוסיפים מעט מיץ לימון. מניחים את העוגה הריחנית על צלחת הגשה חיננית ומזליפים את הזיגוג. מומלץ להגיש את העוגה עם מניפות כדי למנוע התעלפויות. עד כדי כך טעים!

וניפרד בשיר, כי ככה זה כשמאוהבים…

שבת שלום!

שלכם,

דלית