שיחת חו"לין עם משפחת קריספין

מי אנחנו? יוסי (56), ענת (52), סיון (31), קרן (28) ומאיה (14)

היכן גרים? קופרטינו

כמה שנים בעמק? 21 שנה

מהיכן במקור? ענת ויוסי גדלו בירושלים, שם גם נולדו שתי בנותיהם הגדולות, סיון וקרן. הם התגוררו בשכונת רמות ורגע אחרי שרכשו דירה ועברו להתגורר בשכונת פסגת זאב, קיבלו שיחת טלפון חשובה שהביאה לתפנית בעלילה. היה זה שלמה רכיב, נשיא טריון, שהציע ליוסי משרת מהנדס בעמק הסיליקון. "הקשבתי לשיחה ומהתגובות של יוסי לא הבנתי תחילה במה מדובר", נזכרת ענת, "שמעתי את יוסי אומר 'אין סיכוי', 'ענת לא תעזוב את העבודה' ורק כשהרמתי את השפופרת בצד השני הבנתי שהוא מציע לו עבודה בארה"ב. מבלי לחשוב פעמיים, הצטרפתי לשיחה ואמרתי לשלמה שאני וה-HR כבר נסגור את כל העניינים ושתוך שבועיים יוסי יגיע אליו לארה"ב. וכך היה, יוסי טס בלעדינו להתחיל לעבוד, ובנתיים אני דאגתי לקפל את כל החיים שלנו בארץ. זמן לא רב אחרי שנחת, יוסי לא התחבר לחיים כאן, לא לאוכל, לא למנטליות והחליט שהמקום לא בשבילו. בהתחלה ולאחר הנחיתה, הוא התגורר בבית מלון בסנטה קלרה והרגיש די בודד אחרי שעות העבודה ובסופי שבוע. באותה תקופה האינטרנט היה בחיתוליו, לא היו שיחות וידאו חינמיות והתקשורת היחידה עם משפחתו בארץ הייתה פעמיים ביום באמצעות הטלפון. הבנתי שיוסי בודד ולכן התקשרתי לשלמה, הבוס שלו, והצעתי לו להטיס אותי לארה"ב לשבועיים להצטרף אל יוסי ולארח לו לחברה. ברגע שהגעתי לכאן, שכרנו לנו דירה בקומפלקס, מילאתי את המקרר בכל טוב, יצאנו לאכול במסעדות טובות ולאט לאט יוסי אף הוא החל מתחבר ל"חיים כאן".

על הנחיתה כאן- "החודשים הראשונים כאן היו כייפים מאוד", נזכרת ענת, "גרנו בקומפלקס מפנק, הגיעו אלינו הרבה מבקרים מהארץ, אבל כעבור ארבעה חודשים הרגשתי שאני רוצה לחזור לארץ. לא היה לי אישור עבודה, טיפסתי על הקירות ורק אז עיכלתי את מה שעשיתי. עזבתי עבודה מאוד מספקת בארץ, ניהלתי את לשכתו של שר האוצר ולפני המעבר עבדתי כמנהלת הלשכה של נשיא הבונדס בירושלים במסגרתה ליוויתי משלחות של הבונדס מכל העולם בביקורן בארץ. באותה תקופה היו מעט ישראלים בעמק ורובם היו מבוגרים מאיתנו, הרגשתי שאם כל יום אני אלך לשופינג או לבית קפה עם חברות אני פשוט אתמוטט. ואז באחד הימים קיבלתי טלפון מבחורה ממשרד התמ"ת שהזמינה אותי לפגישה עם מומי שלו, הקונסול הכלכלי דאז. למחרת הגעתי לפגישה, הכימיה הייתה מדהימה ומיד התחלתי לעבוד. חלקנו את המשרד עם ה-Bird, שהייתה אחראית ליחסי המסחר בין ישראל לארה"ב ועבדנו איתם בשיתוף פעולה פורה. הגדלנו את ה"דטה בייס" מ-200 חברות ל-3000 תוך שנה וההצלחה הייתה גדולה".

כיצד נראה העמק לפני 21 שנה? כשהגענו היו מעט מאוד משפחות ישראליות כאן, לא היה פייסבוק, לא פלאפל סטופ ולא ICC. לא היו הרבה אירועים כמו שיש היום, אבל פנינה קליין שהקימה את ארגון 'הדסה' בעמק, הפיחה בו חיים. אני ביחד עם צוות נאמן נוסף עוזרנו לה לארגן הרצאות ומסיבות כאן שכל הכנסותיהן עברו לחיילים משוחררים, לתלמידים בסיכון, מחקרים בהדסה ועוד. ב-2002 מוניתי לנשיאה של הארגון, צירפתי אליו הרבה חברות והצלחנו לגייס הרבה כסף דרך האירועים הרבים שעשינו כאן.

גם שוק הנדל"ן לא היה בוער כמו שהוא היום. כשנה וחצי אחרי המעבר רכשנו בית בקופרטינו אשר הוצע ב-418 אלף דולר ומאחר והיינו היחידים ששמו offer על הבית, קיבלנו אותו מבלי להתאמץ ועוד במחיר נמוך יותר שעמד, על 398 אלף דולר.

העיסוקים שלנו- כשנתיים וחצי אחרי שעבדה בקונסוליה הכלכלית של ישראל בעמק, עברה ענת ל-Netformx, שם שימשה כמנהלת המשרד. כשהבינה שאין בחברה מנהל כוח אדם, היא ביקשה מהמנהל שלה לממן לה את הלימודים על מנת שהיא תתפקד כמנהלת כוח האדם בחברה. בסיום הלימודים היא התמנתה למנהלת ה-HR של החברה, באותה תקופה החברה הייתה בצמיחה וגדלה מ-12 עובדים ל-65 עובדים. כעבור כשלוש שנים  יצאה ענת לקורס נוסף Notary Public ומאז, היא משמשת כנוטריונית. היא מתרגמת מסמכים, משמשת כמתורגמנית בבתי חולים, בבתי משפט ועוד.

יוסי הגיע לעמק דרך חברת טריון, כ-4 שנים לאחר המעבר החברה הונפקה ויוסי המשיך לעבוד בה כ-6 שנים נוספות. כיום הוא עובד בקוואלקום מזה 4 שנים.

על הילדים- סיון היא מעצבת בגדי ים ומתגוררת בלוס אנג'לס, קרן היא DPT (Doctor of Physical Therapy), היא עובדת בבית חולים בסן דייגו ובקרוב אמורה להתחתן ומאיה הקטנה, היא תלמידת תיכון בקופרטינו היי סקול, היא מתנהגת כמו ישראלית לכל דבר, מדברת בח' וע', קוראת וכותבת בעברית כאילו נולדה בישראל.

טיול מומלץ- טיול מיוחד שייחרט לנו בזיכרון הוא הטיול לאלסקה. הנופים בה מדהימים והאטרקציות רבות ומגוונות. אנחנו אוהבים גם את לאס וגאס ואת מקסיקו ומאוד רוצים לבקר בקרוב בקוסטה ריקה.

מסעדה אהובה- מאוד אוהבים את By-Th'-Bucket, מסעדה איטלקית טובה בסנטה קלרה  ואת Harumi Sushi בקופרטינו. "יוסי הוא שף בלי תעודות", אומרת ענת, "הגינה היא אהבת חייו, הוא מגדל בה ירקות ופירות ומבשל מהם מטעמים. יש לנו גם שתי תרנגולות בחצר שבנינו להן לול וכל יום הן מטילות לנו שתי ביצים".

איפה אתם בעוד 5 שנים? "אני קשורה לישראל באינפוזיה", אומרת ענת, "גם אחרי 21 שנה כאן אני מאזינה רק למוסיקה ישראלית באוטו וצופה בערוץ הישראלי בטלוויזיה אשר פתוח באופן קבוע. יש לנו הרבה חברים אמריקאים, אבל אנחנו עדיין מעדיפים ומרגישים יותר בנוח עם הישראלים. באנו לשנתיים וכל השנים הייתה לי המחשבה לחזור… גם היום,  אבל ישראל שעזבנו היא לא אותה ישראל של היום ויכול להיות שיהיה קשה לחזור אליה".