פרשת נח: על שר תקשורת אחד, שכמו אלוהים, הוא בונה והורס, רק כי הוא יכול

מאת: טובה בירנבאום

לא רק במיתולוגיה היהודית קיים סיפור אפוקליפטי על האל שאינו מרוצה מיצירתו- בני האדם- ובאכזבתו הוא הורס את הכול ומתחיל מחדש- "וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּו. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה: אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם" (בראשית ו).

במאות תרבויות עתיקות אחרות מופיעים סיפורים על אסון גדול- שיטפון הרסני, או תופעת טבע קטלנית אחרת- שמנקה את העולם מבני האדם כיון שנפשו של האל (או האלים) קצה בהם כשמתברר שהם אינם מקיימים את ייעודם או אינם סוגדים לבוראם.

בפרשה שלנו, לאחר שהאנושות מחשבת מסלול מחדש ומתחילה להתפתח שוב עם נח ובניו, אנו פוגשים שוב, בסיפור מגדל בבל, את האל המאוכזב שמשבש את חייהם של בני האדם כיון שאינו מרוצה מתוכניותיהם:

"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים… וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ… וַיֹּאמֶר יְהֹוָה: הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהו. וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר" (בראשית יא).

סיפור המבול ומקביליו במיתולוגיות האחרות, ולאחריו סיפור מגדל בבל, מזכירים לי בברור איש אחד, שכולנו מכירים, שלא היה מרוצה מרשות השידור כיון שהיא לא תפקדה, היתה מסואבת מאוד וחטאה לתפקידה בסיפוק שידור ציבורי איכותי שאינו תלוי בשיקולים מסחריים, והורה על מבול שישטוף אותה על כל חטאיה ועל כל אנשיה שלא קיימו את ייעודם יחד עם משכורות העתק שלהם. במקביל, הוא הורה על הקמת תאגיד שידור ציבורי בהשקעה של מליונים. התאגיד גייס את טובי אנשי המקצוע על מנת שסוף סוף תהיה תקשורת ציבורית איכותית במדינת ישראל. אתרע מזלו, וזמן קצר לפני תחילת השידורים התחרט אותו האיש כיון שהחל שוב לחשוש מאכזבה. הפעם כיון שחש כי התכנים שמסתמנים עלולים לערער את מעמדו, או לפחות לא להיות שופר ראוי למסריו.

כמו בסיפור מגדל בבל, בו בחר האל לקעקע את היכולת של בני האדם לתקשר איש עם רעהו, גם בסיפור שלנו, האיש, נתניהו שמו, כבר מותר לגלות, רואה בתקשורת שאינה מתואמת איתו סכנה למעמדו, והוא יעשה הכול על מנת לשלוט בה. אלוהים, שחושש מהמגדל שאט אט נבנה לו, משבש את התקשורת בין בני האדם, מבלבל את שפתם, על מנת שיוכל לשלוט בהם.

פרשני התנ"ך מעלים, באופן טבעי, שאלות תיאולוגיות קשות סביב סיפורי המבול ומגדל בבל, ומנסים להבין מדוע הורס אלוהים את העולם עם המבול, מדוע הוא מתאכזב מבני האדם, שהרי הוא ברא אותם, וכיצד יתכן שלא ידע את טבעם. ולאחר הניסיון הקשה ההוא מדוע הוא מתעמר באנשי מגדל בבל? מדוע לא מנע את הישנות המקרה? מדרש נועז במיוחד מציג את אלוהים כשר רודף כבוד, שכל רצונו הוא שיושבי הארמון שבנה יהללו וישבחו אותו:

"משל לשר שבנה פלטין [ארמון], והושיב בה דיורים אלמים; והיו משכימים ושואלים בשלומו של שר ברמיזה ובאצבע ובמנוולים [בצעיפים]. אמר השר: "מה הם אלו, שהם אלמים, משכימים ושואלים בשלומי, ברמיזה ובאצבע, אילו היו פקחים על אחת כמה וכמה"?! הושיב השר בתוכה דיורים פקחים. עמדו והחזיקו בפלטין אמרו: "אין פלטין זו של שר שלנו היא"! אמר השר: תחזור הפלטין לכמות שהיתה" (בראשית רבה, כח, ב).

חז"ל לא חששו להציג את אלוהים כשליט שכולו גחמות, שמעניק ליושבי ארמונו כלים לתקשר זה עם זה על מנת שישתמשו בהם בשביל להללו ולשבחו. ברגע שחש כי כלים אלו מערערים את מעמדו ועלולים לשמש נגדו- הוא מתחרט ומבקש לחזור למצב הקודם.

גם נתניהו מתגעגע פתאום לרשות השידור ומבקש כעת לשקם אותה. מאות המליונים מכספי משלמי המיסים שהושקעו בתאגיד מתגמדים לעומת הרצון שלו שיושבי הארמון ימלמלו את המסרים הנכונים וחלילה לא ישאלו שאלות מיותרות. כן, ביבי חושב שהוא אלוהים, שאפילו עליו אומר המדרש שהיה "בונה עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו ואמר: אלו מועילים לי, אותם הקודמים לא הועילו לי" (קהלת רבה, ג, יד)

חז"ל מתריסים כנגד שיקוליו של אלוהים בבריאת העולמות והחרבתם. אז ראש ממשלה/ שר תקשורת שבהינף גחמה בורא תאגידים ומחריבם לא ראוי לביקורת צולבת? אתם תשפטו.

שבת שלום!