ויוה ל-Vive La Tarte!

מאת: דלית גבירצמן

לפעמים נדמה לי שמתי והגעתי לגן עדן. סן פרנסיסקו היא גן עדן לחובבי הקפה והמאפה. מאז שעברנו לכאן, אני לא מפסיקה לקבל המלצות ולשמוע על עוד ועוד מקומות מופלאים שאני פשוט ״חייבת, אבל חייבת לנסות״. בדיוק כפי שחשבתי כשהגעתי לכאן, שהאנגלית שלי ממש טובה, כך הנחתי שאני מכירה את סן פרנסיסקו. רק עכשיו אני מבינה שהעיר הזאת, היא למעשה תיבת אוצרות בלתי נדלית. היא מכה (בפתח ובסגול גם יחד) לפודיז וצריך לחיות בה כדי להבין. כן, היא מלאה הומלסים. כן, אין בה אף פעם חניה, אבל אין כמותה בשום מקום אחר בעולם. כמו שאין עוד עיר כמו תל אביב בעולם.

שלושה ימים עברו מאז שידידי המלומד, דני, לחש באוזני את השם שלו בסוד.

והנה עכשיו, אני בדרך אל המקום החדש שנפתח בעיר, שהוא הדבר הבא בתחום המאפים. תמיד קבלתי והתלוננתי שאין באמריקה מאפים כמו שצריך. והנה, כאילו נפתחו שערי שמיים, ותפילתי נענתה. מאפיות נפתחות בעיר כמו פטריות אחרי הגשם. אחרי שהתאהבתי במאפיה השכונתית Neighbour Bakehouse, התפעלתי מCraftsman and Wolves, הללתי את b- patisserie וסגדתי לכנסיית הלחם Tartine Manufactory, גיליתי היום את Vive La Tarte.

בחלל הענק שהיה בעבר בית דפוס ישן, מקבלים את פני כמו חיילים במסדר, שורות שורות של קרואסונים טריים ומתפצפצים, קישים חייכניים, דנישים צבעוניים וסופגניות עגלגלות, חינניות. כמו שקורה לי תמיד במקומות כאלה, אני רוצה לטעום מה-כול. מזל שג׳יימס נמצא שם, ובחיוך מבין ואמפתי הוא בוחר עבורי מדגם מפתה של מאפים מתוקים ומלוחים הנאפים לנגד עיניך.

המקום המעוצב בסגנון סקנדינבי, פשוט, נקי וגאומטרי שייך לזוג בלגים בשם Arnaud Goethals וזוגתו Julie Vandermeersch, שהחליטו לפתוח מאפייה בסטייל ארופאי ממש בלב ה-SoMa. רוב המתכונים עברו במשפחה מדור לדור, וכעת הם מקבלים טאץ׳ קליפורני-אורגני- מודרני. אני מתיישבת עם קופסת ההפתעות שלי וטועמת ביס מכל דבר. אני מתפעלת מאיכות המאפים וכן מהמקוריות שלהם; קרואסון מרנג לימון, קרואסון פריחת תפוז וזעתר, קיש עגבניות היירלום וארוגולה, פריטטה של ברוקולי, שומר ובייקון, פאנצ׳טה של בוקר עם ביצה טריה, סופגנייה במילוי קרם אספרסו. מה אני אגיד לכם חברים? יש לי רק שלוש מילים בשבילכם הפעם: Vive La Tarte! נו, עכשיו תשאלו אותי מה היה הכי טעים? אה, אז טוב ששאלתם! אחרי שטעמתי, החלטתי פה אחד שהסופגניה במילוי אספרסו היתה הכי מפתיעה. אז אם חשקה נפשכם בסופגנייה מצ-ו-י-נ-ת לחג החנוכה, אל תבזבזו קלוריות מיותרות ולכו… סליחה, רוצו העירה!

ואם לא די לכם בכל הסבל הזה, הרי שאפילו הקפה המוגש כאן הינו משובח. תמיד אמרתי שהמאפיות הטובות מגישות קפה גרוע, ולהיפך. והנה לאחרונה, אני מגלה שמשהו השתנה. למישהו נפל האסימון, והוא הבין סוף סוף, שמי שמגיע כל הדרך בשביל כוס קפה איכותי, מצפה למצוא גם מאפה מעולה. ב-Vive La Tarte מוגש בגאווה בלנד חדש מהקפה הנהדר של Sightglass.

ניתן להזמין או לרכוש במקום טארטים, קישים, דנישים, פוקצ׳ות, קרואסונים (עם שוקולד בלגי, אלא מה?) סלטים ועוגת גבינה אחת ששמה יצא למרחוק. כמו כן, הם מציעים שירותי קייטרינג, סדנאות אפייה לקבוצות וליחידים.

Vive la Tarte, 1164 Howard st. San Francisco

ובינתיים, אני חולקת איתכם מתכון משודרג ומוצלח ביותר של עוגיות טחינה. הוא לקוח מתוך הספר החדש שכבש את ליבי כבר מן הכותרת הגאונית Breaking Breads. הוא נכתב ע״י אורי שפט, ממאפיית ״לחמים״ שאחרי שפתח שלושה סניפים מצליחים בניו יורק, החליט להוציא ספר מושקע באנגלית. בספר תמצאו, בין השאר, מתכונים לבבקה המפורסמת שלו, לרוגלך, חלות, אוזני המן, בורקס, מלאווח, שקשוקה, סחוג וגם ג'חנון. כן, מה שקראתם – כולם בפנים.  זוהי אחת ממתנות יום ההולדת המשמחות ביותר שקיבלתי השנה!

עוגיות טחינה משודרגות

מה צריכים?

280 גרם (21/4 כוסות) קמח רגיל

1/2 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית מלח דק

70 גרם (3/4 כוס) קמח שקדים

75 גרם (1/3 כוס) סוכר

75 גרם (5 כפות) חמאה ללא מלח, בטמפרטורת החדר

100 גרם (1/3 כוס) טחינה גולמית

150 גרם (1/2 כוס) דבש

1/4 כפית תמצית ווניל

5 גרם (1 כפית) רום (אופציונלי)

40 גרם (1/4 כוס) שומשום

מה עושים?

מנפים לקערת המיקסר את הקמח, אבקת האפייה והמלח. מוסיפים את קמח השקדים והסוכר. מערבלים במשך כ-15 שניות, ואז מוסיפים את החמאה, הטחינה, הדבש ותמצית הווניל. מערבלים במשך 2-3 דקות. לבסוף, מוסיפים את הרום (אם משתמשים). שופכים לקערה את גרגירי השומשום. מרפדים 2 תבניות בנייר אפייה ומחממים את התנור לחום של 325 מעלות פרנהייט. בעזרת הידיים, מגלגלים את הבצק לכדורים בגודל של גולה. טובלים בשומשום ומשטחים מעט. מניחים את העוגיות על גבי התבנית. מהתערובת מתקבלות 40 עוגיות לערך. אופים כ-8 דקות עד שהעוגיות מזהיבות אך עדיין רכות למגע. מצננים לחלוטין. מאחסנים בצנצנת זכוכית דקורטיבית וחולקים באהבה עם חברים טובים.

שבת שלום,

דלית