רעיונות לפעילות משפחתית מעשירה ומהנה לחג החנוכה

"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו". (הרב קוק)

"בראשית דולק אור אחד, עוד אחד ועוד אחד, ועוד אחרים. החושך יחלוף כליל. מתוך הצעירים ייבקע האור בראשונה, ואחר יילוו אליהם האחרים, אוהבי הצדק והאמת, החופש והקִּדְמָה האנושית, היופי. וּבִהְיות הנרות כולם דולקים, ישתאו וישמחו על העבודה שנעשתה. אין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר מתפקיד הַשַׁמָש מְשָׁרֵת האור".  (בנימין זאב הרצל)   

בשבתנו כאן, מחוץ לישראל, כל חג הוא הזדמנות; חשוב לנו שהילדים שלנו יכירו את התרבות שלהם-שלנו, חשוב לנו גם, לא פחות, להנחיל להם ערכים הומניים ואוניברסליים בשפה יהודית. לעיתים אנו חשים יראת כבוד, או אולי חוסר ביטחון מול תכנים יהודיים; לעיתים, מרוב שאנחנו חוששים להטעות או לומר דבר לא נכון או מדויק – אנחנו נמנעים ומפספסים.

התרבות היהודית היא שלנו. שלנו ללמוד, להכיר, וגם שלנו לעצב ולהתאים למידותינו. היותנו רחוקים ממעגל השנה האוטומטי הישראלי עשוי להיות חיסרון, אך בואו נראה בו גם יתרון, יש לנו את המרחב, החופש וההזדמנות להיות יצירתיים, ועוד יותר- ריבוניים על התרבות שלנו. יש לנו כאן, ב"גלות", את החירות והאחריות לייצר ולעצב אורח חיים יהודי-תרבותי שמכיל בתוכו את הערכים שלנו ולא מתפשר על הקיים (כי פשוט לא קיים).

לכן, אנו ב-ICC שמחים להציע לכם רעיונות, הצעות ונקודות למחשבה לגבי המרכיבים התרבותיים של החג, רעיונות לפעילות חנוכה בבתי הספר, פעילויות משפחתיות וטיפים פרקטיים וחינוכיים, שעשויים להיות שימושיים בבית, בכיתה וגם סביב שולחן המבוגרים. כל זאת, ברוח יהדות כתרבות ויהדות ליברלית ורלוונטית עבורנו, כקהילה ישראלית בעמק הסיליקון.

שיהיה חג שמח ומלא אור!

טובה בירנבאום ושולי זילברפרב סלע

טקס הדלקת הנרות

בכל אחד מערבי החג מדליקים את החנוכייה: בערב הראשן נר אחד, בשני שניים וכו'. את הנרות יש להניח בצד ימין של החנוכייה, אך סדר ההדלקה הוא משמאל לימין (מתחילים תמיד בנר החדש). את הנרות נהוג להדליק בעזרת נר נוסף שנקרא השמש. לאחר ההדלקה מקובל להניח אותו ליד הנרות האחרים, על מנת שישמש באורו במקום הנרות האחרים, שע"פ ההלכה אסור השימוש באורם.

לפני שמדליקים את הנרות מברכים שתי ברכות:

1. "בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה"
2. "בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה"

בערב הראשון מברכים גם את ברכת שהחיינו:

"בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִּעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה."

ומה באשר למנגינה?

הנה האמריקאית

והנה הישראלית

אחרי ההדלקה נהוג לשיר את הפיוט "מעוז צור", פיוט מימי הביניים, שמחברו אינו ידוע, המספר את האופן בו הציל אלוהים את היהודים מאויביהם בדורות השונים:

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי

לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי

וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ

מִצָּר הַמְנַבֵּחַ

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר

חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי

בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה

חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי

בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה

וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה

הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה

חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ

יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי

וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי

וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי

כִּי זָרִים עָבַדְתִּי

וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי

כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי

קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל

לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ

אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא

וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ

וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה

רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ

וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ

רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו

עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי

אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי

וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים

נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים

בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה

קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ

וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה

נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ

מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה

כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה

וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה

דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן

הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

הרשו לעצמכם להתגמש ולהתאים פעם אחת את זמן ההדלקה שלכם לזמן ההדלקה בארץ; נכון זה יוצא בבוקר. אז מה? הדליקו נרות חנוכה בזום יחד עם המשפחה בארץ, שירו שירים יחד וברכו זה את זה. את הסופגניות תאלצו לאכול בנפרד…

פעילות משפחתית לאחר ההדלקה

אחרי ההדלקה אפשר להמר איזה נר ייכבה ראשון ואיזה נר ייכבה אחרון. פרסים? דמי חנוכה!

אושפיזין של חנוכה: נכון, האושפיזין (אורחים בארמית) שייכים לסוכות, אבל למה לא לארח אדם בכל יום מימי החנוכה? אפשר לבחור מראש את רשימת הדמויות: דמויות מתוך ההיסטוריה היהודית והישראלית, דמויות מההיסטוריה המשפחתית, דמויות של גיבורים מסיפורי ילדים.

נושא/ שאלה לשיחה לכל ערב: אפשר להכין מראש רשימה של שמונה שאלות או שמונה נושאים אודותם רוצים לערוך שיחה משפחתית קצרה. אתם יודעים מהן הסוגיות הערכיות שתמיד חיפשתם הזדמנות לשוחח עליהן בנחת ובאווירה משפחתית רגועה ונעימה.

כאן תוכלו למצוא אסופה מקסימה של טקסטים קצרים עם נושא לכל ערב.

השמש: מי במשפחה נושא לרוב את תפקיד השמש, איך הוא מאיר בני משפחה אחרים?

באילו מצבים משמש כל בן משפחה כשמש של המשפחה אפשר להדליק כמה חנוכיות ולייצר אור גדול.

הצגה: אם אתם מדליקים נרות בפורום של כמה משפחות ואתם קבוצה מגובשת של הורים, אפשר להמחיז את השיר "חנה זלדה" מבעוד מועד ולהציג אותו בדרמטיות ועם תלבושות בערב החג. תפקידים: חנה זלדה, רבי קלמן, סוס, אנשי השוק.

שירים: שיר חנוכה אהוב הוא I have a little dreidle. ילדים בכל הגילאים אוהבים את השיר כי הם ממציאים בעצמם גרסאות מתוחכמות לחרוזים בסוף שני המשפטים הראשונים. הכירו וזמזמו את השיר בלינק הזה והנה כמה דוגמאות לחרוזים שילדים ממציאים, השמיים הם הגבול והתחכום עולה עם הגיל…

הכירו את להקת ה-Maccabeats המפורסמת והאהובה בארה"ב עם קליפים מדליקים לחנוכה (מתאים ומומלץ מאוד לכיתות גבוהות יותר):

The Maccabeats – Candlelight – Hanukkah

The Maccabeats – Latke Recipe – Hanukkah

The Maccabeats – All About That Neis – Hanukkah

לינקים מומלצים:

מערכון של "היהודים באים" על סיפור חנוכה

רחוב סומסום לחנוכה (באנגלית)

סיפור החג ההיסטורי למבוגרים (זהירות! שבירת מיתוסים לפניך) והצעות לגבי תיווכו לילדים.

פעילויות סביב מסורות החג

ניתן לבחור להתמקד באחד מהמסרים המרכזיים שהחג מלמד אותנו בעלי צביון בינלאומי (וחילוני) ולבחור להעביר פעילות בבית סביב אותו המסר.

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן – שיתוף פעולה למען מטרה משותפת, עוצמה שמקורה באיחוד כוחות. ניתן לעודד שיחה ולתת דוגמאות לשיתוף פעולה בין חברים, בין בני משפחה, בין חברי קהילה וכו'. 

חנוכה כחג האורות – גירוש החושך. נחישות ואומץ יכולים לסייע להתמודד עם כל קושי (חושך), כמודגם בסיפור המכבים (המעטים) מול צבא חזק (היוונים). ניתן לערוך שיחה בקרב הילדים לגבי קושי מסוים שהם חוו או חווים וכיצד ניתן להתמודד אתו. כמו כן, מהו האור שקיים בי שעושה אותי למיוחד? ניתן להציע לכל ילד להצביע על האור שקיים אצל אחד מחבריו לכיתה, אצל אחד מבני המשפחה וכו'.

גבורה כערך מרכזי נוסף בחג– מבקשים מהילדים לספר על מעשה גבורה שהם עשו או שההורים שלהם עשו ואז ממשיכים לנהל שיחה סביב נושא הגבורה, מספרים על המכבים הגיבורים. הילדים עשויים לאהוב את העובדה שאחד ממועדוני הספורט המצליחים בישראל נקרא "מכבי". אפשר להראות תמונה של קבוצת "מכבי" בכדורגל או בכדורסל ולהקביל לקבוצת ה- Wariors שהם לבטח מכירים.

שאלות לשיחה: האם המכבים היו גיבורים? מתי אתם מרגישים גיבורים? אפשר לדבר על דמויות של גיבורי על החביבות על הילדים ולבדוק האם כוח פיזי הוא בהכרח ההגדרה של גבורה. האם יש רגעים בהם אנו לא מפעילים כח כלל, אך בהחלט ניתן לומר שאנחנו גיבורים?

פלורליזם, סובלנות והזכות להגדרה עצמית – זהו נושא לילדים בוגרים יותר וכמובן למבוגרים. אחד המרכיבים של סיפור חנוכה הוא הזכות לכל קבוצה לשמר את התרבות והמנהגים שלה והחובה לכבד את המסורות של הקבוצות האחרות. בסיליקון וואלי הנושא של רב תרבותיות ומסורות משפחתיות רלוונטי מאוד וניתן לעודד שיחה על זיכרונות מארץ המוצא או מסבא וסבתא, שפות שהם מכירים או נחשפים אליהן וכו'.

על הסיפור האמיתי של חנוכה ואיך מספרים אותו לילדים?

"ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם… ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך. וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו. וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה. ויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא" (מכבים א, ב).

הסצנה הדרמטית הזו מספר מכבים (שלא נכלל בתנ"ך), בה מתיתיהו החשמונאי משסף את גרונו של מתייוון יהודי אשר מבצע פרקטיקה דתית שאינה לרוחו, היוותה את יריית הפתיחה למרד של חלק מן היהודים בשלטון הסלאוקי ההלניסטי במאה השניה לפני הספירה, אבל גם את תחילתה של מלחמת אחים עצובה וטראגית.

החל משיבת ציון ובניין בית המקדש השני במאה השישית לפני הספירה ועד לתקופה המדוברת כאן, אמנם לא הייתה ליהודים מדינה עצמאית בארץ ישראל, אך הם נהנו מאוטונומיה תרבותית ודתית, והשלטונות שהתחלפו מספר פעמים- הפרסים, ממלכת מוקדון, בית תלמי, ועד לימי אנטיוכוס השלישי של הממלכה הסלאוקית ההלניסטית- העניקו להם חופש ולא התערבו בענייניה הפנימיים של הקהילה. המצב השתנה בימי אנטיוכוס הרביעי, אשר ניסה להתמודד עם היחלשות הממלכה בעזרת עיקול והחרמת אוצרות המקדשים של העמים עליהם שלט ובתוכם המקדש בירושלים, ואף שאף לחזק את ממלכתו בעזרת איחודה הדתי וסגידה קולקטיבית לאל זאוס. בשלב מאוחר יותר נכנסו אף גזירות שאסרו על היהודית לקיים את הפולחן בבית המקדש, אסרו קיום ברית מילה, שמירת כשרות ועוד.

מה שחשוב לזכור הוא, שכאמור, מעבר למרד באנטיוכוס ובממלכה הסלאוקית, מדובר כאן במלחמת אחים בין קבוצות גרילה מחתרתיות בראשותם של מתיתיהו החשמונאי ובניו, אל מול השכבה היהודית, חלקה אריסטוקרטית ועשירה, אשר אימצה חלק מאורחות החיים היווניים ועסקה בפילוסופיה יוונית, פיתוח החוש האסתטי ופיתוח תרבות הגוף והספורט. בניגוד אולי לאופן בו לעיתים מצטיירים המתיוונים, כמי שהשליכו אחרי גבם את התרבות היהודית והפכו להלניסטים עובדי אלילים, אנו יודעים כי נעשה שילוב של אורחות החיים ההלניסטיים בתוך אלה היהודיים. בתקופה זו, למשל, תורגמה ליוונית חלק מן הספרות היהודית הקנונית, האסטתיקה ההלניסטית נכנסה לבתי הכנסת בדמות פסלים יווניים שהוצבו בהם, והשמות ההלניסטים היו מקובלים בקרב הקהילה היהודית המבוססת. אבל הסממנים ההלניסטים היו חיצוניים ולא השפיעו על האמונה הדתית הפנימית, וגם לכשהגיעו גזירות השמד, יש בסיס להאמין כי הנטייה הייתה לקבל אותן מתוך ההנחה שיכולת אכיפתן עי השלטונות הייתה קלושה.

לכן, יש מי שרואה במתיתיהו, יהודה ואנשיהם קנאים דתיים אשר דחו הצעות שלום הלניסטיות והעדיפו לצאת לקרב עקוב מדם כנגד ההלניסטים והמתיוונים על מנת לתפוס את השלטון. לא לחינם כנראה, סרבו חותמי התנ"ך לשלב את ספר מכבים המלחמתי בתוך ספר הספרים, וחז"ל מקדישים אך מילים ספורות לחג במשנה ובתלמוד, כשהם מצניעים ככל האפשר את סיפור המרד ובמקומו מופיע סיפור על נס שכולו אלוהי. חכמי התלמוד, שראו את תוצאות המרד הגדול שהוביל לחורבן הבית השני, ומרד בר כוכבא הרצחני שלאחריו, נמנעו מלזרוע תכנים מתסיסים בסיפור החג כיון שלא רצו להזין את יצר הקנאות שקיים בעם שלנו עוד מימיהם של פנחס ואליהו.

לא צריך להתאמץ כדי למצוא את תופעות הקנאות בימינו במדינת ישראל, וצריך להיות עיוורים או חרשים כדי לא לשמוע ולראות את המשיחיות הגואה בשיח היהודי הישראלי ואין הכוונה רק בקרב נערי גבעות או עשבים שוטים למיניהם, אלא בשיח מרכזי בבית המחוקקים שלנו. מי שחי בתפוצות ופוגש יום יום ביהדות "המתייוונת" דוגמת הזרמים הליברליים, ששילבו בתוכם ערכים הומניסטיים מודרניים של דמוקרטיה, שוויון, פמיניזם ועוד, יכול אולי, כישראלי שחונך היטב על ברכי האורתודוכסיה, לחוש רגש "חשמונאי" שכזה ולשאול: 'היהדות האמיתית מה יהא עליה'? אבל יכול גם להתפעל מן האומץ והיצירתיות שבמידה רבה אפשרו לתרבות היהודית לשרוד את אתגרי הדור- כל דור ואתגריו הוא.

אז איך מדברים חנוכה פלורליסטי עם ילדים צעירים? הרי הסיפור המורכב אותו סיפרנו כעת, לא רק שאינו מתאים לילדים, אלא שגם אין לו סיכוי להתחרות בסיפור "הטובים נגד הרעים" שאימץ הנרטיב הציוני, שהאדיר דמויות הרואיות כמו מתיתיהו, בר כוכבא ושמשון הגיבור.

לילדים גדולים יותר אפשר לנסות לספר סיפור על שתי קבוצות בעם היהודי שחלקו זו על זו לגבי מהו אורח החיים הנכון והמתאים להם, ובמקום לנסות לפתור את המחלוקות בדיאלוג- בחרו בכח הזרוע; אפשר לשוחח על כך שבמלחמה אין באמת מנצחים ולשאול מהן האלטרנטיבות. ניתן להדהד לסיטואציות שונות בחיי היום יום של הילדים, או, אם הם גדולים יותר, להתייחס לדוגמאות היסטוריות או פוליטיות.

ואפשר לעשות כמעשה חז"ל ולספר את סיפור כד השמן, לא חייבים בהכרח לדבר במונחים של נס אלוהי, אך ניתן לדבר על משמעות האור, וכיצד נוכל למצוא את האור בתוכנו (בלי ציניות בבקשה) ולהגביר אותו בסביבתנו ובעולם כולו.

עוד משחקים כיפיים:

• הילדים משחקים בסביבונים: איזה סביבון מסתובב יותר זמן, מי מצליח לסובב הפוך את הסביבון ועוד כיד הדמיון (יש כמובן את המשחק הקלאסי). מנסים לנחש מראש על איזו אות ייפול הסביבון בסוף הסיבוב..
• הכנת סביבונים: מכינים דסקיות קרטון עגולות או מרובעות, ומציירים עליהן דוגמאות שונות. במרכז הדסקית נועצים גפרור או קיסם. מסובבים את הסביבונים, ורואים מה קורה לצבעים.
• טפטופי נרות (מרגיע ויצירתי)

מקורות נוספים ברשת:

הרשת גדושה ברעיונות לפעילויות לחנוכה. שניים מן המקורות האיכותיים שאנחנו ממליצים עליהם הם האתר של מכון שיטים – ארכיון החגים הקיבוצי, אשר מכיל תוכן עצום על כל חג אפשרי וכולל סרטונים, רעיונות לטקסים, מערכי שיעור לגילאים שונים, ספרות ושירה הקשורים לחג ועוד.

ואתר נוסף הוא "אסיף- חג ישראלי" שגם הוא מכיל המון רעיונות טובים שיעזרו לכם להפוך את החג לערכי ומעשיר. באתר תמצאו פודקאסטים לילדים על סיפור המכבים, חידות לחנוכה, רעיונות ליצירה ואפילו מתכונים.

שיהיה חג חנוכה שמח ומשמעותי!