Read My Pins: תערוכת הסיכות של מדלן אולברייט בעיר

מאת: דלית גבירצמן

יש לי קטע כזה: לא נוח לי במקומות גדולים. תמיד מעדיפה איכות על כמות. תנו לי מופע קטן ואינטימי, אפילו אקוסטי, על פני כל קונצרט עצום מול עשרות אלפי אנשים, עם מסכי ענק ופעלולים מרשימים. תמיד מחפשת בתי קפה קטנים ומעולים עם אווירה כזאת שכונתית, שיש להם מ-ק-ס-י-מ-ו-ם שניים-שלושה סניפים, על פני רשת בתי קפה הומים, שנראים כולם בדיוק אותו הדבר. תנו לי מסעדה שווה שמגישה מנות קטנות שהן חגיגה לכל החושים, על פני מזנון אינסופי של אכול-כפי-יכולתך, שסתם גורם לי להעמיס על הצלחת הרבה מעבר ליכולתי. תמיד, אבל תמיד, מעדיפה ערבים שקטים עם שניים-שלושה זוגות חברים טובים, כשכולם יכולים לשמוע את כולם והשיחות משמעותיות, על פני מסיבות המוניות, שבקושי אתה מספיק להגיד שלום לכולם. בטיולים, נבחר בתי מלון… טוב, הבנתם כבר את הרעיון. אי לכך ובהתאם לזאת, יש לי סימפטיה לערים גדולות אך קומפקטיות, שמצליחות לשמור על האופי הקסום שלהן, ושאפשר ואף רצוי ללכת בהן ברגל כדי לגלות את כל היופי. ושם, בערים הגדולות אך הקומפקטיות האלו, יש לי תמיד העדפה דווקא למוזאונים קטנים, שלא צריך לעמוד בהם בתורים אינסופיים ולהידחק בין אלפי מבקרים רק כדי להתקרב ליצירות האמנות.

זאת הסיבה, שעם כל יופיו המשגע של המוזאון החדש לאמנות מודרנית, שהוא לכל הדעות מכובד ומרשים, יש לי דווקא חיבה מיוחדת לאחיו הקטן, הפחות זוהר והמבודד-משהו מוזיאון לגיון הכבוד (Legion Of Honor). הוא שוכן במבנה יפהפה בראש גבעה, ממנה נשקף נוף עוצר נשימה של העיר. במוזיאון יש אוסף מרשים של אמנות אירופית, כולל האדם החושב של רודן. למעשה, בימים אלה ממש, הם עובדים שם במרץ על תערוכה מקיפה של עבודותיו של הפסל הנודע שתיפתח בסוף החודש, לרגל מאה שנים לפטירתו. ושם, במוזאון הקטן והיפה הזה, מתקיימת תערוכה קטנה אך מקסימה של סיכות. כן, התכשיטים הקטנים האלו שנשים (על פי רוב מבוגרות) נוהגות לשים על דש בגדיהן בכדי להתקשט.

התערוכה נקראת Read my pins על משקל האימרה הידועה ״קראו את שפתי״, והיא כוללת למעלה מ-200 סיכות מתוך האוסף הפרטי של מדלן אולברייט, שהיתה, בין השאר, שגרירת ארה"ב באו"ם ושרת החוץ של הנשיא ביל קלינטון. אולברייט היתה ידועה באופן שבו תיקשרה – בקטנה – עם כל אותם הדיפלומטים ומנהיגי העולם שניפגשה איתם במהלך הקריירה המרשימה שלה. אלו היו אולי צריכים פשוט "לקרוא את תכשיטיה", כי מסתבר, שהסיכה שענדה על הדש לא התנוססה שם במקרה, אלא שיקפה את הלך רוחה בשיחות הדיפלומטיות שניהלה. תוך זמן קצר, מבלי שהתכוונה לכך, התכשיטים הפכו לחלק מהארנסל הדיפלומטי האישי שלה. האוסף בתערוכה כולל סיפורים ואנקדוטות משעשעות, והכול דרך הסיכות.

למשל, כשנפגשה עם יאסר ערפאת, שיגרה לעברו עקיצה ומסר סמוי בענידת סיכה בצורת צרעה. אחרי מלחמת המפרץ, כאשר התקשורת בעיראק כינתה אותה "נחש שאין שני לו", החליטה אולברייט לענוד תכשיט בצורת נחש מתפתל בשיחה שהיתה צפויה לה עם סדאם חוסיין. לעומת זאת, במפגשים עם נשיא קוריאה הדרומית, קים דיי-ז'ונג, בחרה לקבל את פניו בידידותיות עם סיכת שמש. ז'ונג הוא שיזם את מדיניות "אור השמש" של התחממות היחסים עם קוריאה הצפונית.

אחת הסיכות האהובות על אולברייט היתה סיכה בצורה של יונה אותה קיבלה במתנה מהגברת לאה רבין במהלך ביקורה הראשון של אולברייט בישראל. רבין צירפה לשי פתק שבו כתבה:״ כפי שסנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב, כך גם יונה אחת זקוקה לקצת סיוע כדי להביא את השלום למזרח התיכון.״ אגב, אולברייט מצידה, דימתה את המשא ומתן במזרח התיכון לפטריות, מאחר ורובן מעדיפות את החשיכה… ואת כל זאת היא אמרה, כמובן, ללא מילים.

אולברייט שהיתה האישה הראשונה לכהן בתפקיד מזכירת המדינה, ענדה בגאווה את אחת הסיכות המעניינות בתערוכה, סיכה דמויית תקרת זכוכית במצבה האידאלי – מנופצת.

התערוכה הקטנה והנהדרת הזאת מסתיימת בסוף החודש. אז אל תחמיצו!

כתובת: 34th Ave & Clement St, Lincoln Park

ואם דברנו על דברים טובים שבאים באריזות קטנות, הרי שאני חייבת לחלוק מתכון לעוגיות ביס צבעוניות וטעימות להפליא. עוגיות בוהן כפי שמכנה אותן קרין גורן, ישמחו את כל בני הבית, קטנים וגדולים כאחד.

עוגיות טביעת אצבע משגעות

מה צריכים?

2 כוסות גדושות קמח (300 גרם)

2/3 כוס אבקת סוכר (80 גרם)

150 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות

1/3 כוס שמן (80 מ״ל)

למילוי:

ממרח שוקולד, ממרח חלבה או ריבה

מה עושים?

מחממים תנור ל-350 מעלות פרנהייט. במעבד מזון עם להב המתכת מעבדים את הקמח, אבקת הסוכר וקוביות החמאה לתערובת פירורית. מוסיפים את השמן ומעבדים בפולסים קצרים עד לקבלת בצק אחיד. מגלגלים את הבצק לכדורים בקוטר 3 ס״מ ומניחים באופן מרווח על תבנית מרופדת בנייר אפייה. נועצים את האגודל במרכז כל כדור ליצירת גומה עמוקה, כמעט עד לתחתית. אופים 15-20 דקות עד שהעוגיות מתחילות להזהיב (הן אמורות להישאר בהירות). מצננים. ממלאים את הגומות רק עד מחצית מגובה הגומה בממרח החלבה או השוקולד בעזרת שקית זילוף קטנה. אפשר למלא את העוגיות בריבה או בממרח החלבה לפני האפייה, אך לא בממרח השוקולד, כי הוא מתייבש באפייה).

מגישים באהבה גדולה, כי רק באהבה אני מעדיפה אריזות ענק – של קוסטקו ממש!

שבת שלום,

דלית